ע"א 5140/16 נעמי לביא - עו"ד נ. מידרוג בע"מ

לפניי בקשה למתן "התחייבות עצמית" או ערבות צד שלישי חלף הפקדת עירבון בהליך שבכותרת. בפתח הדברים אציין כי מסיבה אשר לא הובררה, הבקשה לא הועברה לטיפולי בסמוך לאחר הגשתה.

עיינתי בבקשה ואין בידי להיעתר לה. המערערת אינה טוענת להיעדר יכולת כלכלית להפקיד עירבון, אלא סבורה כי בשים לב למהות ההליך (שעניינו ערעור על החלטה הדוחה בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד המשיבה), כמו גם להיותה עורכת דין ותיקה בעלת משרד פעיל - ניתן להסתפק בהתחייבות עצמית מטעמה או בערבות צד שלישי.

ואולם, הכלל הוא שלמעט במקרים חריגים ויוצאי דופן, אין מקום להסתפק בהתחייבות עצמית - אשר אינה נחשבת כ"ערובה סבירה אחרת" לפי תקנה 429 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 - חלף הפקדת עירבון במזומן או על דרך ערבות בנקאית (בש"א 5385/09 עיריית חיפה נ' עמותת העדה היהודית הספרדית בחיפה (16.7.2009)). זאת ועוד, על פי המקובל בבית משפט זה העובדה שמדובר בהתחייבות עצמית מטעמו של עורך דין אינה באה בגדר אותם מקרים חריגים בהם יהיה מוצדק לסטות מן הכלל האמור (למשל, ע"א 9024/12 משה יאיר, עו"ד נ' אברהם (19.12.2012)). אף העובדה שמדובר בערעור המוגש על החלטה הדוחה בקשה לאישור תובענה ייצוגית, אינה מצדיקה היעתרות לבקשה.

נסיבות העניין אף אינן מצדיקות להסתפק בערבות צד שלישי חלף הפקדת עירבון, וזאת מן הטעם שלא מדובר בחלופה שוות ערך - מבחינת וודאותה וקלות מימושה - להפקדת עירבון במזומן או באמצעות ערבות בנקאית. לא למותר להוסיף כי אפשרות זו הועלתה על ידי המערערת באופן לקוני, ללא פירוט זהותו של הצד השלישי.

נוכח כלל האמור לעיל, דין הבקשה להידחות. המערערת תפקיד את סכום העירבון שנקבע על ידי המזכירה הראשית תוך 10 ימים מיום המצאת החלטה זו (ימי הפגרה במניין), שאם לא כן יירשם ההליך לדחייה כמקובל.