החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"א 5287/14 עו"ד ד"ר משה וינברג נ. עומר מרי

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · פטור מהמצאת כתב ערעורבקשת פטור מהמצאת כתב הערעור למשיבים בבית המשפט העליון

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה בקשה לפטור מהמצאת כתב ערעור למשיבים שהיו בעלי דין בערכאה הדיונית. נקבע כי פטור לפי תקנה 412(ב) אינו פוטר מצירוף בעל דין כמשיב, וכי פטור מחובת ההמצאה ניתן רק בהתקיים שני תנאים מצטברים. המערער חויב לתקן את דף הפתיחה ולהמציא את כתב הערעור לכל המשיבים.

העובדות

המערער הגיש ערעור ולא צירף לו את כל בעלי הדין שהיו בערכאה הדיונית כמשיבים. המערער ביקש פטור מהמצאת כתב הערעור למשיבים 1-4 בבית המשפט המחוזי. לא נטען כי ביצוע ההמצאה כרוך במורכבות או בקושי מיוחד.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לצרף כמשיבים לערעור את כל בעלי הדין שהיו בערכאה הדיונית?
  2. 2.האם יש לפטור מערער מחובת המצאת כתב הערעור לחלק מן המשיבים?

הלכות

  1. 1

    בעל דין היוזם ערעור נדרש להמציאו כדין לכלל המשיבים, ופטור מחובה זו ניתן רק במקרים יוצאי דופן בהתקיים שני תנאים מצטברים

    ״כלל הוא, כי בעל דין היוזם הליך ערעורי נדרש להמציאו כדין לכלל המשיבים״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • כתב הערעור
  • משיבים
  • צירוף בעל דין
  • תקנה 412(ב)
  • תקנה 424
  • דף פתיחה
  • בעל דין משיב בערעור

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בירושלים

ע"א

5287/14

לפני:

כבוד הרשם גלעד לובינסקי

המערער:

עו"ד ד"ר משה וינברג

נ ג ד

המשיב:

עומר מרי

הודעת המערער מיום 8.9.2014

החלטה

ביום 4.9.2014 בקשתי מן המערער להסביר מדוע לא צורפו כל בעלי הדין בערכאה הדיונית, כמשיבים להליך דנן. בתגובה הגיש המערער את ההודעה שבכותרת, בגדרה עותר הוא לקבלת פטור מהמצאת כתב הערעור למשיבים 1-4 בבית המשפט המחוזי.

ראשית, לא הרי צירוף בעל דין כמשיב לפי תקנה 424 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, כהרי פטור מהמצאת כתב ערעור לפי תקנה 412(ב) לתקנות האמורות. ואכן, "...פטור שניתן [לפי תקנה 412(ב) - ג' ל'] אינו אלא פטור להמציא לבעל דין את כתב הערעור. בשום מקרה אין פוטרים מערער מלעשות מי שהיה בעל דין משיב בערעור" (י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, ש' לוין עורך, 1995), עמ' 810; וראו גם בש"א 4553/01 שיכון ופיתוח לישראל בע"מ נ' ברזילי , פ"ד נה(5) 357, 359-360 (2001)). משכך, חובה היה על המערער לצרף את כל בעלי הדין בערכאה הדיונית, כמשיבים בערעור.

שנית, דינה של הבקשה לפטור מהמצאת כתב הערעור להידחות. כלל הוא, כי בעל דין היוזם הליך ערעורי נדרש להמציאו כדין לכלל המשיבים. הקפדה על כלל זה מבטיחה כי דבר פתיחת ההליך יובא לידיעתם של המשיבים כולם, וכי כל אחד מהם יוכל להודיע בעצמו אם הוא בעל עניין בהליך אם לאו. לפיכך, נפסק כי בית המשפט יפטור בעל דין מקיום חובת ההמצאה אך במקרים יוצאי דופן, בהם מתקיימים שני תנאים מצטברים :

האחד, כי בית המשפט שוכנע שאין למשיב עניין ישיר בהליך שהוגש, ושאין אפשרות כי זכויותיו יוגבלו או ייפגעו בגין אותו הליך; והשני, כי ביצוע ההמצאה לאותו משיב כרוך במורכבות מיוחדת, אשר עלולה להוביל לסרבול ולהתמשכות ההליך (בע"מ 3102/11 פלוני נ' פלוני (19.6.2011)). בענייננו, לא נטען כי ביצוע ההמצאה לאיזה מן הצדדים אשר היו בעלי דין בבית המשפט המחוזי כרוך במורכבות או בקושי מיוחד, ודי בכך על מנת להביא לדחיית הבקשה.

אשר על כן, המערער יגיש - תוך 3 ימים מיום המצאת החלטה זו - "דף פתיחה" מתוקן לכתב הערעור אשר כולל את כל בעלי הדין בערכאה הדיונית כמשיבים. כמו כן, ימציא המערער את כתב הערעור כדין לכל אחד מן המשיבים, וזאת ללא דיחוי.

ניתנה היום, ט"ז באלול תשע"ד (11.9.2014).

גלעד לובינסקי

ר ש ם

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (2 תיקים)

הלכות

  1. 1בעל דין היוזם ערעור נדרש להמציאו כדין לכלל המשיבים, ופטור מחובה זו ניתן רק במקרים יוצאי דופן בהתקיים שני תנאים מצטברים