ע"א 5347/14אביבית גולדבלט נ. מנורה מבטחים ביטוח בע"מ

1.

הערעור שבכותרת מופנה כלפי פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 27.5.2014, בו התקבלה תביעה שהגישה המשיבה 1 כלפי המערערים והמשיב 2 ונקבע כי הם חבים לה סכום כספי בגין הלוואות שנטלו.

לפי לשון הודעת הערעור צורפו לה עת הוגשה נספחים שונים, אך נראה כי בהנחיית מזכירות בית המשפט אלו הוצאו מן התיק, שכן על פי סדרי הדין מקומם של המסמכים עליהם מבקשים בעלי הדין להסתמך במסגרת תיקי מוצגיהם. המשיבה 1 מצידה הגישה בקשה למחיקת פסקאות מהודעת הערעור ולהוצאת נספחים, ולמרות שאלו הוצאו כאמור מן התיק ראיתי להכריע בשאלה אילו מסמכים רשאים יהיו המערערים לצרף לתיק מוצגיהם.

2.

לטענת המשיבה 1 שלושה נספחים אותם ביקשו המערערים לצרף לא התקבלו כראיה כדין בערכאה הדיונית ועל כן אין בידי המערערים לצרפם: (א) חוות דעת ראשונית מיום 28.11.2013 שנערכה בידי הגרפולוג יצחק חג'ג' (להלן: חוות הדעת הראשונית ); (ב) כתב תביעה אותו הגישו המערערים נגד המשיבה 1 בבית המשפט המחוזי בתל-אביב יפו (ת.א 58992-12-13) (להלן: כתב התביעה ); (ג) כתבה עיתונאית מיום 10.9.2009 (להלן: הכתבה העיתונאית ).

עוד טוענת המשיבה 1 כי יש למחוק מהודעת הערעור טענות המפנות לאותם מסמכים, וכי בנוסף יש למחוק טענות עובדתיות המהוות הרחבת חזית או שינוי חזית אל מול הטענות שנטענו בערכאה קמא.

המערערים מצידם טוענים כי יש לדחות את הבקשה, הן על הסף (מחמת מניעות ושיהוי) והן לגופם של דברים.

3.

תחילה אציין כי איני רואה לקבל את טענת המערערים לפיה יש לדחות את הבקשה מחמת שיהוי ומניעות. הגם שחלפו מספר חודשים למן מועד הגשת הערעור ועד למועד הגשת הבקשה, הוגשה היא בשלב מקדמי, טרם הגשת סיכומי הצדדים, כך שלא היה בשלב בו הוגשה כדי לעכב או להכביד על ההליך. כמו כן במהות הדברים נוכח התכליות שביסוד הכלל לפיו אין להציג בערכאת הערעור מוצגים שלא הונחו בפני הערכאה הדיונית, אלא אם ניתנה רשות לכך, ראוי בכל מקרה לדון בטענות הצדדים בעניין זה לגופן.

לגופם של דברים ולאחר עיון בכל הטענות שהונחו בפניי, מצאתי להיעתר לבקשה לעניין המוצגים בחלקה כדלקמן:

(א) חוות הדעת הראשונית - מטיעוני הצדדים עולה כי לאחר שהוגשו סיכומי המשיבה 1 הגישו המערערים בקשה להוסיף את חוות הדעת הראשונית כראיה מטעמם. בהחלטה מיום 2.4.2014 קבע בית המשפט באופן מפורש "אני דוחה את הבקשה לצירוף ראיה". משנדחתה הבקשה ונקבע מפורשות כי חוות הדעת הראשונית אינה מתקבלת כראיה, הרי שבהתאם להלכה הנוהגת אין בידי המערערים לצרפה בשלב הערעור, אלא אם תינתן להם רשות לכך (ראו והשוו: ע"א 6540/05 סולל בונה בע"מ ואח' נ' אברמוביץ' , פסקה 6 (6.8.2006); ע"א 3955/05 הרב נחמן צוקר נ' עיריית פתח תקווה (9.2.2006); ע"א 6957/13 פלוני נ' ביטוח חקלאי אגודה שיתופית מרכזי בע"מ , פסקה 2 (221.1.2014) (להלן: עניין

פלוני ); רע"א 4750/14 הראל חברה לביטוח בע"מ נ' וסרשטיין (25.2.2015) (להלן: עניין הראל )). לפיכך המערערים אינם רשאים לצרף את חוות הדעת הראשונית לתיק המוצגים.

יחד עם זאת, ובפרט משציינו המערערים כי הם מבקשים להשיג על ההחלטה בדבר דחיית הבקשה להוספת ראיה, רשאים הם לצרף לתיק המוצגים את הבקשה עצמה, ללא חוות הדעת הראשונית (ובהתאם לאותו הגיון רשאים הם לצרף גם את תשובתם לתגובה לבקשה, גם זאת למעט הראיה שהוספתה התבקשה) (וראו והשוו

ע"א 170/11 ויינשטיין נ' הפועלים אמריקאי ישראלי בע''מ , פסקאות 2-3 (23.4.2012). לצירוף בקשות ביניים שהוגשו בערכאה הדיונית, הגם שאלו אינן מהוות חלק מ"חומר הראיות" במובנו הצר, ראו גם: ע"א 7094/09 ברוזובסקי הובלות בע"מ נ' איתוראן איתור ושליטה בע"מ (15.11.2010); ע"א 5804/14 תשובה נ' אופקים סוכנות לביטוח בע"מ , פסקה (ג) (26.6.2015)).

(ב) כתב התביעה - כתב התביעה צורף כנספח לבקשה הנזכרת להוספת ראיה. לטענת המשיבה 1 יש לומר כי ההחלטה מיום 2.4.2014 בה נדחתה הבקשה להוספת ראיה מתייחסת גם לכתב התביעה.

ואולם עיון בבקשה להוספת ראיה מלמד כי התבקשה בגדרו אך הוספתה של חוות הדעת הראשונית, ואילו יתר המסמכים שצורפו נועדו לתמוך בבקשה לצירוף חוות הדעת (ולמעשה גם המשיבה 1 ציינה בבקשה שהגישה ביום 24.3.2014 בבית המשפט קמא כי המערערים לא ביקשו לצרף את כתב התביעה כראיה ועל כן בית המשפט אינו נדרש להכריע בעניין (סעיף 7 לבקשה)). אציין כי לא נעלם מעיני כי המשיבה 1 טענה בתגובה שהגישה לבקשה להוספת ראיה כי יש להוציא את כתב התביעה שצורף כנספח לבקשה מן התיק. אולם בית המשפט לא התייחס לכך בהחלטתו, וסבורני כי בהעדר קביעה פוזיטיבית בעניין ונוכח קביעתי לעיל כי המערערים רשאים לצרף את הבקשה להוספת ראיה, רשאים הם לצרף את הבקשה על נספחיה , ובכלל זאת כתב התביעה (ויוזכר - למעט חוות הדעת הראשונית, שהרי כאמור בעניין זה קיימת קביעה פוזיטיבית כי אין להציגה). יחד עם זאת אבהיר כי אין לקבל את טענת המערערים לפיה משהמשיבה 1 לא ערערה על ההחלטה מיום 2.4.2014 "נתנה היא את הסכמתה מכללא להוספת כתב התביעה", והצירוף מתאפשר אך מן הטעם שראוי כאמור לאפשר את הצגת הבקשה שהוגשה לבית המשפט קמא, כפי שהוגשה.

(ג) הכתבה העיתונאית - בהתייחס לנטען בעניין זה מודים המערערים כי הכתבה שהם מבקשים לצרף לא צורפה בערכאה קמא אלא שלטענתם פרסומי עיתונות אחרים המוכיחים את אותה הטענה "צורפו אף צורפו", ולטענתם אין עילה שלא לאפשר את הצגת הכתבה "שעה שראיות זהות המצביעות על אותן טענות שעולות מהראיה, הועלו בעבר". טענה זו לא ניתן לקבל. המערערים רשאים לצרף לתיק המוצגים את אותן הכתבות שצורפו בערכאה הדיונית, וככל שבכתבה הנוספת יש לעמדתם כדי להוסיף לעניין עליהם לעתור בבקשה לצירופה, כשם שנעשה לגבי כל ראיה ומסמך שלא הונח בפני הערכאה הדיונית.

4.

אשר למחיקת טענות מהודעת הערעור, וכפועל יוצא לטענות אותן רשאים המערערים לכלול במסגרת סיכומיהם. בעניין זה רואה אני להבחין בין שלושה סוגי טענות:

(א) המערערים אינם רשאים להפנות בטיעוניהם למסמכים אשר לא הוצגו בערכאה הדיונית על מנת לבסס טיעון עובדתי.

(ב) את האמור יש לסייג בכך שהמערערים רשאים להשיג על ההחלטה בה נדחתה בקשתם לצרף את חוות הדעת הראשונית כראיה, ובהקשר זה ולצורך כך רשאים הם להזכירה (ראו: עניין פלוני , פסקה 2; עניין הראל ; ע"א 9294/11 פלוני נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ , פסקה 4(ד) (5.6.2013)).

(ג) אשר לטענות שאינן מפנות למסמכים חדשים אך לגישת המשיבה 1 יש בהן הרחבת חזית. תחילה אציין כי המערערים טוענים כי הם משיגים בערעורם בין היתר על קביעת בית המשפט קמא לעניין הרחבת חזית בהליך שהתנהל בפניו, ומובן כי הם רשאים להעלות את מלוא טענותיהם בהקשר זה. מכל מקום, בהתאם למדיניות הנוהגת בבית משפט זה טענות הנוגעות להרחבת חזית ראוי להעלות במסגרת הסיכומים בכתב והשלמת הטיעון בעל-פה בפני הרכב השופטים הדן בהליך, אשר לו מסור שיקול הדעת לקבוע האם טענות המועלות בכתבי הטענות הן בבחינת הרחבת חזית, וכן להחליט האם להתיר את העלאתן. איני רואה לסטות ממדיניות זו במקרה דנן, ולמען הסר ספק אבהיר כי בעצם מתן האפשרות לצרף את הבקשה להוספת ראיה על נספחיה (למעט חוות הדעת הראשונית), אין כדי להביע עמדה כי יש להתיר למערערים להעלות בבית משפט זה טענות עובדתיות שלא נטענו בערכאה קמא.

5.

במסגרת תגובתם לבקשת המשיבה 1 כללו המערערים בקשה להוספת ראיה נוספת - חוות דעתו הסופית של הגרפולוג חג'ג' (חוות דעת מיום 22.3.2015). בקשה זו ראוי היה להגיש בנפרד מן התגובה, ועל מנת שניתן יהיה להביאה בפני המותב אשר ידון בהליך, מתבקשים המערערים להגישה מחדש כבקשה העומדת בפני עצמה. באותה בקשה יוכלו המערערים לכלול בקשה לצירוף ראיות נוספות (כגון חוות הדעת הראשונית, הכתבה העיתונאית וכיוצ"ב), הכל לפי שיקול דעתם.

6.

סיכומם של דברים - לתיק המוצגים אותו יגישו המערערים לא יצורפו חוות הדעת הראשונית והכתבה העיתונאית, והמערערים אינם רשאים להפנות אליהן, למעט לצורך השגה על ההחלטה בה נדחתה בקשתם לצירוף חוות הדעת הראשונית.

בד בבד עם סיכומיהם, אשר יוגשו בהתאם לאמור, יגישו המערערים הודעת ערעור מתוקנת לה לא יצורפו נספחים ואשר תעלה אף היא בקנה אחד עם האמור לעיל (ובאותו מעמד תשיב המזכירות לידיהם את הודעת הערעור שבתיק).

כל יתר הטענות הנוגעות להרחבת חזית תועלינה בפני הרכב השופטים.

כן רשאים המערערים להגיש במועד הגשת סיכומיהם בקשה להוספת ראיות ביחס לחוות הדעת הראשונית, לחוות הדעת הסופית של המומחה חג'ג' ולכל ראיה שימצאו לנכון. תשומת לבם של המערערים מופנית להוראת סעיף 7(ב)(1) להנחיות נשיאת בית המשפט העליון אשר על פיו אין לצרף לבקשה את הראיה אשר צירופה מבוקש אלא יש לציין את "עיקר מהותה של הראיה" בלבד.

ככל שתוגש בקשה להוספת ראיות כאמור תגיש המשיבה 1 את תגובתה לבקשה ביחד עם סיכומיה, והבקשה והתגובה תובאנה בפני הרכב השופטים אשר ידון בהליך.

לאחר שנתתי דעתי לכלל נסיבות העניין, איני רואה לעשות צו להוצאות.

ההחלטה תועבר לצדדים באמצעות הפקסימיליה ותתויק בתיקי השופטים.