ע"א 5665/14 משה פינטו נ. יהודה ריסקין

בהליך זה ניתנו על ידי מספר החלטות הנוגעות לבקשת המערער לפטור מתשלום אגרה. בתחילה דחיתי את בקשת הפטור, ואף קבעתי את סכום העירבון אשר יופקד. דחיית הבקשה התבססה הן על היעדר תשתית מינימאלית באשר למצבו הכלכלי של המערער, והן על היעדר קיומה של עילה, כעולה מעיון בכתב הערעור. המערער לא השלים עם החלטתי הראשונה, והגיש שתי בקשות לעיון חוזר. לפנים משורת הדין ובשים לב לכך שהוא אינו מיוצג, אפשרתי למערער להשלים את בקשתו הנוספת לעיון חוזר ולכלול בה את כל המסמכים הרלוונטיים לעניין. בהמשך אף עיכבתי את החלטתי בבקשה הנוספת לעיון חוזר עד להכרעה בבקשת המערער לייצוג במסגרת תכנית "שכר מצווה", וזאת בשים לב לכך שייצוג כאמור עשוי היה לתרום לקידומו של ההליך. עתה מתברר, כי המערער לא נמצא זכאי לקבלת ייצוג משפטי בתכנית האמורה.

כפי שצוין לעיל, הָח­לַטתי לדחות את בקשת הפטור התבססה, בין היתר, על כך שכתב הערעור אינו מגלה, על פניו, עילה. למעשה, ספק אם ניתן לראות כלל במסמך הקצרצר אשר הוגש על ידי המערער משום "כתב ערעור", וזאת מאחר שאינו כולל פירוט כלשהו של הנימוקים אשר בגינם מתבקשת התערבותה של ערכאת הערעור (וראו תקנה 414 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות )). ללא נימוקים אלו, לא ניתן להבין מהם גדרי המחלוקת ולנהל כראוי את ההליך. אוסיף, כי המערער לא צירף את מר גבי ברגר - אשר היה בעל דין בערכאה הדיונית - כמשיב בערעור, וזאת בניגוד להוראת תקנה 424 לתקנות.

על רקע האמור לעיל, מורה אני למערער להגיש כתב ערעור מתוקן אשר יכלול פירוט, ולוּ תמציתי, של נימוקי הערעור, וכן יכלול את כל הצדדים אשר היו בעלי הדין בערכאה הדיונית כמשיבים בהליך. כתב הערעור המתוקן יוגש תוך 30 ימים מיום המצאת החלטה זו. אציין, כי ככל שיעלה בידיו של המערער ליטול לעצמו סיוע משפטי לצורך הכנת כתב הערעור המתוקן, הרי שעדיף הדבר.

לאחר הגשת כתב הערעור המתוקן, אכריע בבקשת המערער לעיון חוזר בסוגית הפטור. מובהר, כי ככל שלא יוגש כתב ערעור מתוקן בהתאם לאמור לעיל, לא יהיה מנוס ממחיקתו של ההליך.