פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
ע"א
5671/24
לפני:
כבוד השופט
יוסף אלרון
כבוד השופט
עופר
גרוסקופף
כבוד השופט יחיאל כשר
המערער:
עו"ד אלעזר יקירביץ
נגד
המשיבים:
1.
עמית דגן
2.
סיגלית לוי
3.
ששון קרצי
4.
ראובן שמש
5.
נחמה הררי
6.
סמסונג אלקטרוניקה בע"מ
7.
א.ל.מ סחר 2000 בע"מ
8.
סמי ליין
9. היועצת המשפטית לממשלה
ערעור על פסק דינו של בית
המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בת"צ 41481-04-19 מיום 26.5.2024 שניתן על ידי
כבוד השופטת נועה גרוסמן
תאריך
הישיבה:
כ"א
באלול התשפ"ד (24 ספטמבר 2024)
בשם המערער:
בעצמו
בשם המשיבה 6:
עו"ד אפרי ברקוביץ;
עו"ד דניאל באלנס
החלטה
השופט ע' גרוסקופף:
1.במסגרת ת"צ 41481-04-19 הונח לאישורו של בית המשפט המחוזי הסדר הפשרה, אשר הוגש על ידי המבקשים המייצגים (הם המשיבים 5-1) והנתבעות (הן המשיבות 8-6). זאת, ביחס לבקשה לאישור תובענה כייצוגית, שעניינה בטענות לפגמים או תקלות סדרתיות במקררים שייצרה המשיבה 6 ואשר נמכרו על ידי המשיבות 8-7. שני גורמים התנגדו להסדר הפשרה לפני בית המשפט המחוזי: היועצת המשפטית לממשלה ועו"ד אלעזר יקירביץ (להלן: המערער), שלטענתו (שהייתה שנויה במחלוקת) הוא חבר בקבוצה המיוצגת. ביום 26.5.2024 נתן בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת נועה גרוסמן) פסק דין המאשר את הסדר פשרה, ודוחה את עיקר השגות המתנגדים (להלן: פסק הדין). המערער לא השלים עם פסק הדין, והגיש עליו ערעור (המתייחס גם למספר החלטות שניתנו על ידי בית המשפט קמא לאורך ההליך). באת-כוח היועצת המשפטית לממשלה, שגם היא סברה שיש סוגיות בהן הסדר הפשרה טעון שיפור, נמנעה מלערער על פסק הדין, אך פירטה את השגותיה בעל-פה במסגרת דיון קדם-ערעור שהתקיים לפניי ביום 24.9.2024 (להלן: הדיון).
2.בעקבות הדיון, והצעת בית המשפט שהועלתה במסגרתו, הגיעו הצדדים, ובכללם המערער, להסכמות בנוגע לתיקונים מסוימים בהסדר הפשרה, אשר קיבלו תוקף של פסק דין ביום 30.9.2024. בצד זאת, התבקשו המערער והמשיבה 6 להגיש את עמדותיהם באשר לפסיקת גמול לטובת המערער, וכן בנושא הוצאות הערעור – וזו ההכרעה שנותרה עומדת לפתחנו. להלן יובאו תמצית טענותיהם.
3.המערער גורס כי לאור תרומתו של הערעור לשיפורו של הסדר הפשרה, תרומה שלהערכתו היא ניכרת, וכן בשים לב להשקעה ולסיכון שנטל על עצמו לאורך ההליך כולו, יש לפסוק לטובתו, הן גמול (בכובעו כחבר הקבוצה שהגיש התנגדות) והן הוצאות ושכר טרחה (בכובעו כעורך-דין הטוען לעצמו). בהתאם, לאור הערכתו את השווי הכלכלי של השינויים שבוצעו בהסדר הפשרה (בהתבסס על הנתונים שהוצגו על ידי המשיבים 5-1 והמשיבה 6 לאורך ההליך), ובשל הצורך לעודד הגשת התנגדויות ראויות, ביקש כי נורה על תשלום שכר טרחה בסך של 820,000 ש"ח וגמול בסך 50,000 ש"ח (ולחלופין, בכל הנוגע לגמול, כל סכום אחר שבית המשפט ימצא לנכון). כן ביקש כי נורה על חיוב המשיבות 8-6 ביחד ולחוד, בשל הקושי שעלול להיווצר בגבייה מהמשיבה 6 בלבד, בהיותה חברה זרה.
4.המשיבה 6, לעומת זאת, סבורה כי לאור התנהלותו של המערער לאורך ההליך, אשר הובילה לסרבולו, להארכתו ולהכבדה מיותרת, ובהתחשב בכך שמרבית הטענות שהועלו בערעור נדחו, תוך שאלו שכן התקבלו הביאו לכל היותר לתרומה שולית ביותר, לא רק שאין לפסוק גמול לטובתו, אלא שיש לחייבו בהוצאות ושכר טרחה בשיעורים משמעותיים. לחלופין, ולמען הזהירות בלבד, טענה המשיבה 6 כי אין מקום לפסוק למערער הוצאות כלשהן, בהינתן שייצג את עצמו, וכי ככל שייפסק לטובתו גמול, הוא ישולם מתוך סכום הגמול הכולל שהוסכם בהסדר הפשרה. כן ביקשה כי נורה למערער להגיש בתוך 30 יום מהעברת התשלום אסמכתא הולמת על העברתו לתרומה, כפי שהצהיר המערער בערעורו כי כך יעשה בכספים שיקבל.
5.לאחר שעיינו בטענות המערער מזה והמשיבה 6 מזה, מצאנו לנכון לחייב את המשיבה 6 בתשלום גמול ושכר טרחה בסך כולל של 60,000 ש"ח בתוספת מע"מ לטובת המערער, שבמקרה זה ייצג את עצמו (עניין בו אין קושי, כשמדובר במתנגד). כך, בעיקרו של דבר, בהתחשב בתועלת שהביא הערעור שהגיש לשינוי הסדר הפשרה, וכפועל יוצא להטבה עם חברי הקבוצה (וזאת, תוך שהמהלך של הגשת ערעור היה כרוך בסיכון מצד המערער, שכן אילו היה הערעור נדחה הוא לבדו היה חשוף לאפשרות החיוב בהוצאות). נציין, עם זאת, כי בקביעת סכום זה הבאנו בחשבון גם את הקשיים שעולים מהתנהלותו הדיונית של המערער לאורך ההליך (לאפשרות לפסוק שכר טרחה בגין התנגדות שהביאה תועלת לחברי הקבוצה ראו ע"א 7809/12 חזאן נ' קלאב הוטל אינטרנשיונלס (א.ק.ה), פסקה 14 (31.12.2013) (פסיקת שכר טרחה לטובת באי-כוח המתנגדים בהתאם להסכמת הצדדים, תוך הותרת הסוגיה העקרונית בצריך עיון. הנשיא אשר גרוניס מציין, בלי להביע עמדה נחרצת, "כי נוטה אני לדעה כי אין כל מניעה לפסוק שכר טרחה בנסיבות האמורות"); רע"א 582/20 תלרז נ' שופרסל בע"מ, פסקה 9 (25.7.2021) (השופטת ענת ברון: "לנוכח תרומתו הפוטנציאלית של מנגנון ההתנגדות, ראוי שבתי משפט יעשו שימוש בתמריצים כלכליים בדמות פסיקת גמול ושכר טרחה לטובת עידוד הגשת התנגדויות ראויות. זאת תוך הבנה כי פסיקת גמול ושכר טרחה מהווה כלי מרכזי להתוויית מדיניות ראויה בהגשת התנגדויות, ובמובן זה טומנת בחובה השלכות רוחביות" (ההדגשה במקור). עוד ראו: ע"א 2398/22 שולץ נ' הוט מובייל בע"מ, פסקה 9 לחוות דעתה של השופטת ענת ברון ופסקה 23 לחוות דעתה של השופטת רות רונן (30.11.2022); ע"א 227/24 עזרא נ' פרטנר תקשורת בע"מ (9.4.2024)).
6.לסיום, נבהיר כי אין בידינו להיעתר ליתר הבקשות שהעלו הצדדים, ובכלל זה לבקשת המשיבה 6 כי הסכום האמור ישולם מתוך סך הגמול שהוסכם עליו בהסדר הפשרה (ולעניין זה יוזכר כי להבדיל מתנאיו המהותיים של הסדרי הפשרה, אותם לא ניתן לשנות אלא בהסכמת הצדדים, סוגיית הגמול ושכר הטרחה, לרבות כאשר מדובר במתנגד, מצויה כולה בשיקול דעתו הבלעדי של בית המשפט. ראו מהעת האחרונה: ע"א 5653/24 מדינת ישראל-משרד הבריאות-המרכז הרפואי לגליל נ' כהן (25.9.2024); ע"א 234/24 עמית פולק מטלון ושות' עורכי דין נ' קלאב אין אילת אחזקות בע"מ (1.10.2024)).
בכך מגיע הטיפול בערעור לידי סיום.
ניתנה היום, י"ט
בחשון התשפ"ה (20.11.2024).
יוסף אלרון
שופט
עופר גרוסקופף
שופט
יחיאל כשר
שופט