ע"א 5753/14 מוניק עופר נ. עו"ד דוד גולן - הנאמן

לאחר שניתנה החלטתי מיום 23.9.2014, הובאה לעיוני תגובתו של המשיב 1 לבקשת הפטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון אשר הוגשה באותו היום. משכך, מניח אני כי כתב הערעור ובקשת הפטור הומצאו לידי המשיב 1, וממילא לא נטען אחרת. כן הובאה לעיוני תגובתו של המשיב 2 לבקשת הפטור, אשר הוגשה אף היא באותו היום וממנה עולה כי כתבי בי הדין האמורים הומצאו לידיו ביום 18.9.2014. בנסיבות אלו, וחרף העובדה שהמערערת טרם הגישה את האסמכתא הנזכרת בהחלטותיי הקודמות, איני רואה לעכב עוד את הטיפול בבקשת הפטור ואפנה להכריע בה. למען הסר ספק מובהר, כי ההוצאות אשר הושתו על המערערת בהחלטתי מיום 23.9.2014 עומדות בעינן.

עיון בבקשת הפטור ובתגובה לה מעלה, כי כמו בהליכים קודמים אשר הוגשו על ידי המערערת, גם הפעם לא נפרשה תשתית עובדתית וראייתית מלאה לעניין מצבה הכלכלי. לעניין זה אין לי אלא להפנות לאמור בהחלטתי מיום 18.8.2014 בע"א 4872/14 - החוסרים והקשיים הנזכרים בגדרה של ההחלטה דשם, רלוונטיים אף ביחס לבקשת הפטור שלפניי. בפרט אציין, בהקשר זה, כי גם התצהיר המצורף לבקשה דנן אינו תצהיר ערוך כדין, וזאת מן הטעם שנחתם על ידי המערערת שלא בפני עורך דין ונשלח אל בא כוחה באמצעות הפקסימיליה.

סבורני, כי העובדה שהמערערת בוחרת פעם אחר פעם להגיש בקשות פטור חסרות, וזאת חרף דברים ברורים אשר נקבעו בעניין זה בגדרן של החלטות קודמות בעניינה (ראו פירוט בהחלטתי בע"א 4872/14) - צריכה לקבל משקל מוגבר לחובתה. לכך מצטרפת העובדה, כי סיכוייו של ההליך אינם נחזים להיות גבוהים, וזאת בשים לב למהותו של ההליך ולכך שערעור פסלות קודם אשר הוגש על ידי המערערת ואשר התבסס על נימוקים דומים (אם כי לא זהים), נדחה על ידי כב' הנשיא א' גרוניס אך לפני כמה חודשים (פסק הדין מיום 7.5.2014 בע"א 1167/14; וראו גם את פסק הדין מיום 14.7.2014 בע"א

2920/14).

בשים לב לאמור לעיל, כמו גם ליתר השיקולים הצריכים לעניין, סבורני כי ראוי להעמיד את האגרה ואת העירבון בהליך זה על סכומים מתונים, הגבוהים במידת מה מאלה אשר נקבעו בהליכים קודמים בעניינה של המערערת. האגרה תועמד, איפוא, על סך של 300 ₪, ואילו גובה העירבון יהיה 3,000 ₪. האגרה תשולם תוך 15 ימים מיום המצאת החלטה זו, והעירבון יופקד תוך אותו מועד, שאם לא כן יימחק ההליך או יירשם לדחייה, לפי העניין, ללא צורך בהודעה נוספת.