ע"א 5755/20 ליאב יזמות פרוייקטים בע"מ נ. עו"ד משה תורג'מן

המזכירה הראשית של בית משפט זה קבעה כי על המערערת להפקיד עירבון בסך של 25,000 ש"ח להבטחת הוצאות המשיבים בהליך זה. עירבון בסכום זה הופקד על ידי המערערת ביום 22.9.2020. לפניי בקשת המשיבים להגדלת סכום העירבון לסך של 200,000 ש"ח. המערערת מתנגדת לבקשה. יוער כי הליך זה הוגש תחילה כבקשת רשות ערעור וביום 9.12.2020 שונה סיווגו לערעור בזכות (ראו החלטת כב' הרשמת ד' להב ). הבקשה להגדלת העירבון הוגשה בטרם שינוי הסיווג; תשובת המערערת הוגשה לאחר מכן.

לאחר עיון בבקשה ובתשובת המערערת באתי למסקנה כי יש להיעתר לה באופן חלקי.

העירבון בערעור נועד להבטיח את הוצאותיהם של המשיבים, ככל שייפסקו. בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, החלות בהליך זה לעניין קביעת שיעור העירבון (בשים לב למועד הגשת הערעור), שיעור העירבון נקבע בכל הליך בנפרד לפי אומדן ההוצאות הצפויות ככל שיידחה ההליך (זאת, בניגוד לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, שמכוחן נקבע שיעור הערובה הראשוני על פי הסכומים הנקובים בתוספת השלישית לתקנות; שיעור זה ניתן לשינוי מכוח תקנה 135(ב) לתקנות הנ"ל). אומדן זה מבוסס על שיקולים שונים ובהם, בין היתר, מורכבות ההליך ושוויו, היקפו, מספר המשיבים, קיומו של ייצוג נפרד עבור בעלי דין שונים, טיב ההליך וגובה ההוצאות שבהן חויב יוזם ההליך בערכאה הקודמת (ע"א 4781/16 משתלת הכפר הירוק בע"מ נ' כהן (21.9.2016)).

בענייננו נראה כי אכן יש מקום להגדיל את סכום העירבון. זאת, בשים לב לשיקולים המצטברים הבאים: ראשית , שוויו של ההליך. שנית , סכום ההוצאות שהושת על המערערת בבית המשפט המחוזי. שלישית , ההוצאות שנפסקו כאמור טרם שולמו למשיבים. אכן, הפקדת עירבון בבית משפט זה לא נועדה לשמש אמצעי לגביית הוצאות שנפסקו בהליכים אחרים, אלא אך ורק להבטיח את הוצאות המשיבים בערעור. עם זאת, אי-תשלום ההוצאות שנפסקו בערכאה הקודמת עשוי "למשוך" את הערכת גובה העירבון הראוי אל הצד הגבוה של מתחם הסבירות (ראו והשוו, ע"א 6903/10 עמר נ' עזבון המנוחה מריה גוטמן ז"ל (21.2.2011); ע"א 9474/16 רונן נ' Otkritie International Investment Management LTD (28.12.2016)). יוער, כי בית המשפט קמא פסק הוצאות גם לטובת חלק מבעלי הזכויות במקרקעין שנטלו חלק פעיל בהליך, בטרם ניתן פסק-דינו, ודי בכך כדי להוביל למסקנה כי יש מקום להתחשב בהיותם צד לערעור גם לצורך קביעת שיעור העירבון הראוי בהליך הערעורי.

אשר על כן יש מקום לשיטתי להגדיל את שיעור העירבון שנקבע במקרה זה על ידי המזכירה הראשית. גם העובדה שסיווגו של ההליך שונה מצדיקה הגדלה מסוימת של שיעור העירבון שהרי שיעורי העירבונות בערעור בזכות הינם גבוהים, בדרך כלל, משיעורי העירבונות בבקשת רשות ערעור (והשוו לסכומים הנקובים בתוספת השלישית לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018).

עם זאת, אין הצדקה להגדלת העירבון לכדי סכום של 200,000 ש"ח כפי המבוקש.

בנסיבות העניין ראיתי להגדיל את שיעור העירבון לסכום של 50,000 ש"ח.

המערערת תפקיד את הפרש העירבון (בסך 25,000 ש"ח) עד ליום 28.2.2021. לאחר ההפקדה יימשך הטיפול בתיק כסדרו.