ע"א 5883-23 ע"א 5883-23

1.בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין המשלים של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בת"א 19478-12-15, מיום 18.4.2023 (השופט א' יקואל – סג"נ).

2.בשנת 2004 התקשרה המשיבה 1, חברת ר.צ.פ אירועים ונדל"ן פלמחים בע"מ (להלן: החברה) בהסכם עם המבקש, קיבוץ פלמחים (להלן: הקיבוץ) לשם הקמת גן אירועים בשטח הקיבוץ. בפסק דין חלקי שניתן במסגרת ההליך בבית המשפט המחוזי, נקבע שהקיבוץ הפר את ההסכם, וסיכל הלכה למעשה את האפשרות להקים גן אירועים כמוסכם. בהמשך, נדרש בית המשפט המחוזי להכריע בסוגיית הנזק שנגרם לחברה כתוצאה מן ההפרה. בפסק הדין המשלים התקבלה התביעה באופן חלקי, ונקבע כי הקיבוץ ישלם לתובעת סך של 1,956,210 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, הוצאות ושכר טרחת עורך דין.

3.בגדרי הבקשה שלפנַי נטען, כי מאזן הנוחות נוטה באופן מובהק לטובת הקיבוץ, זאת מן הטעם שעניין לנו בחברה ריקה, נעדרת פעילות ונעדרת נכסים, שהוקמה לצורכי הפרויקט נשוא התביעה – אשר לא יצא אל הפועל. ממילא, כך נטען, ישנו חשש ממשי שאם הערעור יתקבל, בהסתברות גבוהה לא ניתן יהיה להיפרע מהחברה. כחיזוק לכך הפנה הקיבוץ לפרוטוקול הדיון מיום 24.2.2021, ולעדותו של עמוס פרג'ון, מבעלי החברה, אשר בחקירתו השיב שאין לחברה פעילות נוספת, וגם לא היתה לה פעילות כלשהי. הקיבוץ רואה בכך הודאת בעל דין. עוד נטען, כי הגם שדי בנטייתו המובהקת של מאזן הנוחות לטובת הקיבוץ, גם סיכויי הערעור "גבוהים במיוחד".

4.מנגד, החברה סבורה כי "אין לטענות הערעוריות של הקיבוץ הנזכרות בבקשה סיכוי ממשי להתקבל". בתוך כך צוין כי יסודות רבים של הערעור נעוצים בקביעות עובדתיות, ובידוע שלא בנקל תבטל ערכאת הערעור קביעות עובדתיות של הערכאה הדיונית, אשר בידיה הופקדה הערכת מהימנותם של העדים וקביעת הממצאים העובדתיים. לגבי העובדה שפעילותה של החברה טרם החלה, נטען כי: "כפי שעולה מפסק הדין החלקי, פעילותה של [החברה] התחילה בסמוך לחתימת הסכם ההפעלה, במטרה להוציאו לפועל. הסיבה שבגינה פעילות זו לא החלה להניב רווחים, נעוצה באי-הקמתו של גן האירועים [אשר] נבעה מכך שהקיבוץ הפר ביודעין את הסכם ההפעלה וסיכל את קיומו [...] משעה שהקיבוץ מנע במזיד מ[החברה] להפיק רווחים, הקיבוץ מושתק מלטעון כי ראוי למנוע מ[החברה] ליהנות מפרי זכייתה בפסק הדין הסופי בשל אי-הפקתם".

5.בתשובת החברה, לצד הבקשה לדחות כליל את הבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין, נכתב: "לחלופין, בית המשפט הנכבד מתבקש לדחות את הבקשה, בכפוף לקביעה כי חברת גבעת ר.מ אחזקות בע"מ המפעילה את גן האירועים 'האחוזה' במושב בית חנן, תהיה ערבה להשבת הסכומים שישולמו מכוח פסק הדין הסופי אם (חלילה) תידרש השבתם לאחר ההכרעה בערעור הקיבוץ וערעור [החברה]. יובהר, כי אין [לחברה] התנגדות שבנוסף לערבותה של גבעת ר.מ ערבה נוספת להשבת הסכומים שישולמו מכוח פסק הדין הסופי תהיה חברת פרלה וג'וזף קייטרינג בע"מ, המצויה גם היא בבעלות בעלי המניות של גבעת ר.מ". לתשובת החברה ולהצעתה צורפו נספחים, מהם עולה כי מחזור הפעילות והיקף ההכנסות של גבעת ר.מ אחזקות בע"מ ושל חברת פרלה וג'וזף קייטרינג בע"מ (להלן: החברות), אשר עמוס פרג'ון הוא מבעלי מניותיה, מספיקים על מנת לערוב לסכומי-הכסף הנדונים בערעור.

6.לאחר עיון בבקשה ובתשובה, על נספחיהן, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה לעיכוב ביצוע להידחות, זאת בכפוף לקיומה של ערבות מצד החברות שצויינו, כפי שהציעה החברה. כידוע, נקודת המוצא היא כי עצם הגשת ערעור, אין בה כדי לעכב את ביצוע פסק הדין, והזוכה רשאי להנות מפרי זכייתו (תקנה 145(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018; רע"א 6377/23 כץ נ' ראז חקלאות אחזקות ופיתוח בע"מ (13.9.2023) (להלן: עניין כץ)). לגבי מאזן הנוחות, בפסיקה נקבע כי כאשר עניין לנו בחיוב כספי – הנטל להוכיח כי מאזן הנוחות נוטה לטובת מבקש עיכוב הביצוע הוא כבד, והנטייה היא שלא לעכב ביצוע פסק דין, אלא אם קיים חשש ממשי להעדר יכולת פירעון (ראו, למשל: ע"א 2612/19 מזרחי נ' דבליו בי.די טכנולוגיות בע"מ, פסקה 16 (7.5.2019); ע"א 405/23 AIG ישראל חברה לביטוח בע"מ נ' פלונית, פסקה 11 (9.2.2023); עניין כץ, פסקה 8). עוד נקבע, כי טענה זו איננה יכולה להיטען בעלמא וכי עליה להיתמך בתשתית ראייתית (ע"א 3198/12 מעריב הוצאת מודיעין בע"מ נ' חברת נעם ברש בע"מ, פסקה 3 (22.8.2012)).

7.הטענה שהחברה אינה פעילה, והלכה למעשה, מעולם לא פעלה – לא הוכחשה בתשובת המשיבה; אדרבה נטען שאכן כך, אלא שקולר האשמה למצבה זה, תלוי על צוואר הקיבוץ. מכיוון שכך, והגם שהקיבוץ הוא הגורם למצב זה, קיים חשש שאכן אם לא יעוכב הביצוע, והקיבוץ יזכה בערעור – הוא יעמוד בפני שוקת שבורה (ראו והשוו: שם, פסקה 3). משום כך, והגם שעל פני הדברים יש טעם בטענות החברה על אופי הערעור, סבורני כי יש קושי מסוים בדחייה מלאה של הבקשה לעיכוב הביצוע.

8.ואולם, דומה כי הצעת החברה, לפיה החברות יערבו להשבת סכומי הכסף ככל שתידרש לכך במסגרת תוצאות הערעור – יש בה כדי להקהות את הקושי שבדחיית הבקשה לעיכוב הביצוע, גם אם אין בה מענה מלא לחשש. סבורני, אם כן, כי בשים לב לנקודת המוצא לפיה זכותו של הזוכה להנות מפרי הזכייה, ובהתחשב בכך שעסקינן בחיוב כספי גרידא – תוצאה זו היא הראויה והמאוזנת בנסיבות העניין.

בקשת עיכוב הביצוע נדחית אפוא בזאת, בכפוף לקביעתי – שהחברות גבעת ר.מ אחזקות בע"מ ופרלה וג'וזף קייטרינג בע"מ, יערבו להשבת סכומי-הכסף על-ידי החברה, במידה שתידרש להשיבם במסגרת הערעור.