ע"א 5978/14 חשב גרניט - ייזום ויישום פרוייקטים בע"מ נ. שלמה כתבי

המזכירה הראשית של בית משפט זה העמידה את העירבון בהליך שבכותרת על סכום של 45,000 ₪. בגדר הבקשה שלפניי עותרים המשיבים 1 ו-3 להגדלתו של הסכום האמור לכדי סך של 125,000 ₪. המערערת מתנגדת לבקשה.

כידוע, העירבון נועד להבטיח את הוצאותיהם של המשיבים בערעור, ככל שייפסקו, ולאפשר להם להיפרע ללא צורך בהליך משפטי נוסף. משכך, גובה העירבון בהליך הערעור נקבע בראש ובראשונה לפי אומדן ההוצאות הצפויות אם יידחה ההליך. אומדן זה מבוסס על שיקולים שונים ובהם, בין היתר, מורכבות ההליך, היקפו, מספר המשיבים, קיומו של ייצוג נפרד עבור בעלי דין שונים, שווי מושא המשפט, טיב ההליך וגובה ההוצאות שבהן חויב יוזם ההליך בערכאה הקודמת. מדובר, כמובן, באומדן בלבד ולא במדע מדויק (בש"א 367/89 הול נ' דננברג , פ"ד מג(4) 186 (1989); רע"א 7028/00 אי.בי.אי. ניהול קרנות נאמנות (1978) בע"מ נ' אלסינט בע"מ (28.10.2001)).

בענייננו, הבקשה להגדלת עירבון מבוססת, בין היתר, על היותו של ההליך מורכב ורחב היקף, כמו גם על העובדה שהסכומים העומדים על הכף הינם גבוהים (כפי שעולה מן האמור בהחלטתו של כב' השופט נ' הנדל מיום 23.10.2014); וכן על סכום ההוצאות הגבוה אשר נפסק על ידי הערכאה הדיונית. אכן, כפי שעולה מן האמור לעיל, כל אלה הם שיקולים רלוונטיים התומכים בקביעת סכום עירבון ממשי. עם זאת יש לזכור, כי אין זהות בין היקף ההליך המתנהל לפני הערכאה הדיונית לבין היקפו של ההליך הערעורי. ממילא אף סכומי ההוצאות הנפסקים בכל אחת מן הערכאות אינם בהכרח זהים. זאת ועוד, בשים לב להודעתה של המשיבה 2 בדבר היעדר עניין בהליך, כמו גם לכך שהמשיבים 1 ו-3 מיוצגים על ידי אותם באי כוח - הרי שהלכה למעשה קיימת בהליך זה "קבוצת" משיבים אחת בלבד. בכך יש כדי לשקול כנגד קביעת עירבון גבוה מדי.

על רקע האמור, ומשאיזנתי בין השיקולים השונים הצריכים לעניין, רואה אני להיעתר לבקשה באופן חלקי ולהגדיל את העירבון לכדי סכום של 60,000 ₪. המערערת תפקיד את יתרת העירבון תוך 21 ימים מיום המצאת החלטה זו, שאם לא כן יירשם ההליך לדחייה ללא צורך בהודעה נוספת.