ע"א 621/06יש-גד תעשיות לתשתית(1993) בע"מ נ. מדינת ישראל

לפני בקשה לפטור מערבון ופריסת תשלומי האגרה.

1.ההליך נסוב על פסק דינו של רשם בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, השופט ש' ברוך, אשר מחק את התובענה שהוגשה על ידי המערערים עקב אי תשלום אגרה. בהחלטה שנתנה על ידי בית המשפט עובר למחיקת התובענה, נדחתה בקשת המערערים לפטור מתשלום המחצית השנייה של האגרה בסך של 25 מיליון ₪. לטענת המערערים מצבם הכלכלי אינו מאפשר להם להפקיד ערבון ואינו מאפשר להם לשלם את האגרה בתשלום אחד. לטענתם, המערערת 1, יש גד תעשיות לתשתית (1993) בע"מ (להלן: החברה) היא חברה שאינה נסחרת מאז שנת 1995, מניותיה נמחקו מהמסחר וחובותיה הצבורים נאמדים ב-51 מיליון ₪ לערך נכון לשנת 1999. לפי הנטען, בידי החברה אין נכסים כלשהם פרט לזכות התביעה כלפי המשיב 2, בנק לאומי לישראל בע"מ (להלן: הבנק). לטענת מערער 2, מר צבי סבו (להלן: סבו), נגדו ונגד רעייתו נפתחו תיקי פש"ר ובמסגרתם ניתנו צווי כינוס לנכסיהם ומונה הכנ"ר ככונס נכסים. כמו כן, נטען כי בהתאם לחקירת יכולת שנעשתה לו, נקבע כי עליו לשלם סך של 650 ₪ לחודש לקופת הכנ"ר. עוד נטען כי הכנסותיו והכנסותיה של אשתו מסתכמות בממוצע בסך של 13,000 ₪ לחודש, כאשר הוצאותיהם, בין היתר בגין שכר דירה ושכירת רכב, עולות על כך. זאת ועוד, נטען כי לסבו אין חסכונות, וכן נוכח מצבו הכלכלי ומצבה של החברה אין לו חברים או קרובים המוכנים לסייע לו בתשלום האגרה ובהפקדת הערבון. לטענת המערער 3, מר אברהם כהן (להלן: כהן)

מתנהלים נגדו תיקי הוצל"פ בסכומים גבוהים ובהתאם לחקירת יכולת שנעשתה לו במסגרת זאת נקבע כי עליו לשלם ללשכת ההוצאה לפועל 500 ₪ מדי חודש. עוד טוען כהן כי עיקר פרנסתו משמשת לכיסוי הוצאותיו ולתשלום מזונות לבתו. לפי הנטען, אף לו אין קרובים המוכנים לסייע לו ופנייתו לבנק איגוד לישראל בע"מ בעניין זה נדחתה. הבנק מתנגד לבקשה. אדון תחילה בבקשת המערערים לפרוס את תשלומי האגרה.

2.תקנות בית משפט (אגרות), התשמ"ח-1987 אינן כוללות בחובן הסדר המאפשר את פריסת תשלומי האגרה פרט לאמור בתקנה 8 לתקנות אשר אינו רלבנטי לענייננו. לפי התקנות, ניתן לדחות תשלום אגרה לתקופה מוגבלת של חודשיים רק במקרה שבית משפט דן בבקשה לפטור מאגרה ודחה אותה או קיבל אותה חלקית (תקנה 13(ד) לתקנות). מכאן, שאין הדין מכיר באפשרות של פריסת תשלומי האגרה בנסיבות המקרה דנן. אוסיף, כי מאותם טעמים שאפרט להלן, גם לגופו של עניין אין הצדקה להיעתר לבקשה.

3.אשר לבקשה לפטור את המערערים מהפקדת ערבון. אכן, כאשר במוקד הערעור ניצבת שאלת יכולתם הכלכלית של בעל דין לשלם אגרה בבית משפט קמא, הנטייה היא לפטור מהפקדת ערבון על מנת למנוע יצירת "מעגל קסמים" אשר בעטיו יימנע ממבקש הפטור להגיש ערעור על חיובו בתשלום אגרה מאותו טעם שבשלו לא עלה בידו לשלמה (ראו: ע"א 4385/01 אלון נ' כונס הנכסים הרשמי, תק-על 2001(2) 871). אולם כלל זה אינו מיושם באופן אוטומטי והוא נתון לשיקול דעת (בש"א 7812/00 או.בי.די. נ' הכשרת היישוב- חברה לביטוח, תק-על 2000(3), 2106). בנסיבות העניין, סכום מחצית האגרה אותו חויבו המערערים לשלם במסגרת ההליך שהתנהל בבית משפט קמא עומד, כאמור, על סך של 25,000 ₪. למותר לציין, כי סכום זה גבוה באופן ניכר מסכום הערבון שמקובל לקבוע בהליכים מסוג ההליך שבכותרת. לפיכך, בעצם הגשת הבקשה לפטור את המערערים מתשלום מחצית האגרה בבית משפט קמא אין כדי להעיד בהכרח על כך שאין באפשרותם להפקיד ערבון בבית משפט זה (ראו: רע"א 8996/01 אבידור חברה למוצר עץ בע"מ נ' מדינת ישראל, תק-על 2002(1), 243); רע"א 371/05 מ. מזוז (1990) בע"מ נ' מדינת ישראל, תק-על 2005(1) 2405). במצב דברים זה, מוטל על המערערים הנטל לפרוש לפני בית המשפט תשתית ראייתית מלאה ועדכנית אשר תצדיק היעתרות לבקשתם לפטור מערבון בהליך שבכותרת. המערערים לא עמדו בנטל זה באופן מלא. אכן, אין מחלוקת כי לחברה עצמה אין משאבים כלכליים המאפשרים לה להפקיד ערבון. אולם לא כך לגבי מצבם הכלכלי של סבו וכהן. סבו לא צירף לבקשתו אסמכתאות המעידות על הכנסותיה של אשתו. כמו כן, לא צורפו לבקשה אסמכתאות שיש בהן כדי לשפוך אור מלא על הכנסותיו (כגון דפי חשבון בנק) ועל הוצאותיו (כגון עלות שכר הדירה, עלות שכירת רכבה של אשתו וכיוצא באלה). באופן דומה, לא צורפו לבקשה מלוא אסמכתאות רלבנטיות לעניין הכנסותיו והוצאתיו של כהן. האסמכתא שצורפה לעניין חקירת היכולת שנערכה לו מתייחסת לחקירה שנערכה לכהן בשנת 2002 ועל כן אינה עדכנית. אוסיף, כי המערערים לא הבהירו מנין משגת ידם לממן את ייצוגם המשפטי בהליך שבכותרת. כמו כן, לא הוצגה לפני תמונה מלאה לגבי מכלול בעלי מניותיה של החברה תוך פירוט הפנייה אליהם בבקשה לסיוע בתשלום האגרה ובהפקדת הערבון ותגובותיהם לכך.

4.זאת ועוד, לטענת הבנק, הנתמכת באסמכתאות שצורפו לתגובתו, הזכויות בפירות התביעה נגדו, אם יהיו כאלה, הומחו לצדדים שלישיים, וביניהם בנק איגוד לישראל בע"מ. במצב דברים זה, מקובלת עלי עמדת הבנק כי על המערערים מוטל הנטל לפנות לאותם צדדים שלישיים בבקשה לסייע להם בהפקדת הערבון בהליך שבכותרת. זאת, שכן ההיגיון העומד ביסוד חיובה של חברה בפירוק לפנות לנושיה לצורך גיוס כספי האגרה והערבון, קרי, היותם הנהנים האולטימטיביים מפירות התביעה (ע"א 5091/02 רובטקסט קריאה אופטית בע"מ נ' רשות השידור , תק-על 2002(2) 180; ע"א 2082/06 בן עמי נ' עו"ד קידר (טרם פורסם)), חל גם במקרה בו הומחו פירות התביעה לצדדים שלישיים, ולפיכך יש להתייחס אליהם כאל סביבתה הקרובה של החברה. לפיכך, על החברה מוטל היה הנטל לפנות אליהם בבקשה לסייע לה בהפקדת הערבון בטרם תבקש להחצין עלות זאת על הבנק. אוסיף, כי על מנת לעמוד בנטל זה, אין די בפנייה לגורמים אלה לעניין תשלום האגרה בבית משפט קמא, אלא על המערערים היה להראות כי פנו אליהם בעניין סיוע בהפקדת הערבון בהקשר להליך שבכותרת (ראו: רע"א 1010/06 רו"ח צבי איציק מפרק "אריהוט טקסטיל בע"מ (בפירוק) נ' עו"ד שמואל קמחי (טרם פורסם). בנסיבות אלה, אין בידי להיעתר לבקשה לפטור מערבון וזאת מבלי צורך לאמוד את סיכויי ההליך. יחד עם זאת, בשים לב לכך שבבית משפט קמא לא חויבו המערערים בהוצאות וכן בהיקפו הצר של הערעור והעדר מורכבותו, יועמד הערבון על סכום של 15,000 ₪ בלבד. האגרה תשולם והערבון יופקד תוך 21 יום מעת המצאת החלטה זו, ולא יימחק ההליך או יידחה, בהתאמה, ללא צורך במתן הודעה נוספת.