החלטה3 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"א 991/14 יש גד תעשיות לתשתית (1993) בע"מ נ. בנק לאומי לישראל בע"מ

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · פטור מאגרה והפקדת עירבון להוצאותבקשה לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון בהליך ערעור אזרחי בבית המשפט העליון

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה את בקשת המערערים לפטור מאגרה ומהפקדת עירבון, מאחר שלא הונחה תשתית עובדתית וראייתית מלאה להיעדר יכולת כלכלית, והתצהיר לא אומת כדין. עוד נקבע כי לא הוכח שאין אפשרות לגייס את העירבון מהסביבה הקרובה. העירבון הועמד על 30,000 ש"ח, והאגרה והעירבון יופקדו תוך 15 ימים.

העובדות

המערערים הגישו בקשה לפטור מאגרה ומהפקדת עירבון בהליך ערעור. התשתית שהונחה הייתה חלקית, והתצהיר לא אומת כדין. האסמכתאות כללו רשימת חובות בהוצאה לפועל והחלטת פטור ישנה של למעלה משנתיים. המשיב טען כי הזכויות בפירות התביעה הומחו לצדדים שלישיים בעלי יכולת כלכלית.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להעניק לבעלי דין פטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון כאשר לא הוכחה חוסר יכולת כלכלית ולא הוכח כי אין אפשרות לגייס את העירבון מהסביבה הקרובה?

הלכות

  1. 1

    בעל דין המבקש פטור מאגרה ומהפקדת עירבון נדרש להוכיח חוסר יכולת כלכלית בתשתית עובדתית וראייתית מלאה ועדכנית, וכן לשכנע כי קיימים סיכויים מספקים להצלחת ההליך.

    ״עליו להוכיח כדבעי את חוסר יכולתו הכלכלית, ולשם כך עליו להציג תשתית עובדתית וראייתית מלאה ביותר ועדכנית״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    בקשת פטור שלא נתמכה בתצהיר שאומת כדין ובאסמכתאות מספקות אינה עומדת בנטל ההוכחה.

    ״התצהיר אשר הוגש במסגרת הבקשה לא אומת כדין, ומשכך לאו תצהיר הוא״
    לציטוט במסמך ←
  3. 3

    בעל דין שלא הוכיח כי אין באפשרותו לגייס עירבון מהסביבה הקרובה לא עומד בנטל, ואמירה כללית על פניות שהושבו ריקם אינה מספיקה.

    ״אין די באמירה הכללית לפיה פניות שנעשו לצורך כך הושבו ריקם״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • פטור מאגרה
  • הפקדת עירבון
  • סביבה קרובה
  • תצהיר
  • הוצאות

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בירושלים

ע"א

991/14 - א'

לפני:

כבוד הרשם

גלעד לובינסקי

המערערים:

1. יש גד תעשיות לתשתית (1993) בע"מ

2. אברהם כהן

נ ג ד

המשיבים:

1. בנק לאומי לישראל בע"מ

2. צבי סבו

בקשה לפטור מאגרה ומעירבון

החלטה

אציין תחילה, כי הבקשה הועברה לטיפולי בשל חילופי גברי בלשכת הרשמים, ועם הצדדים הסליחה על העיכוב במתן ההחלטה.

כלל הוא, כי בעל דין המבקש פטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון נדרש לבסס שני תנאים מצטברים : ראשית, עליו להוכיח כדבעי את חוסר יכולתו הכלכלית, ולשם כך עליו להציג תשתית עובדתית וראייתית מלאה ביותר ועדכנית (ראו

בש"א 4807/11

מזרחי נ' פקיד שומה פתח-תקוה (29.6.2011)); ושנית, עליו לשכנע כי קיימים סיכויים מספקים להצלחת ההליך (קיומה של עילה לצורך פטור מאגרה, וסיכויים ממשיים לצורך פטור מעירבון).

התשתית העובדתית והראייתית אשר הונחה בגדר הבקשה שלפניי הינה חלקית וחסרה. לעניין זה אציין, בין היתר, כי התצהיר אשר הוגש במסגרת הבקשה לא אומת כדין, ומשכך לאו תצהיר הוא. יודגש, כי אין במגוריו של המערער 2 מחוץ לישראל כדי לאיין את הפגם האמור. אף לא ניתן פירוט כלשהו באשר להכנסותיו של המערער 2 מן העבודות הזמניות בהן הוא עובד במדינת תושבותו, ולא הוברר כיצד עולה בידו לממן "מידי פעם" טיסות מן המזרח הרחוק לישראל. האסמכתאות היחידות אשר צורפו לבקשה הינן רשימת חובות של המערער 2 במסגרת תיקי הוצאה לפועל המתנהלים נגדו, וכן החלטה בעניין פטור מאגרה אשר ניתנה בעניינם של המערערים בערכאה דלמטה (ופסק דין הדוחה ערעור על החלטה זו). יוער, כי החלטת הפטור ניתנה לפני למעלה משנתיים. משכך, אין בה כדי להוות ראיה לכאורה להיעדר יכולת כלכלית (תקנה 14(ד)(1) לתקנות האגרות, התשס"ז-2007).

זאת ועוד, המערערת 1 לא ציינה מיהם בעלי מניותיה ולא עמדה בנטל להוכיח כי אין באפשרותה להסתייע ב"סביבתה הקרובה" לצורך גיוס העירבון. אף המערער 2 לא עמד בנטל האמור, ולעניין זה אין די באמירה הכללית לפיה "פניות שנעשו לצורך כך הושבו ריקם" ( בש"א 9998/09

ונדר נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ (17.12.2009)). אוסיף, כי לא נעלמה מעיניי טענתו של המשיב לפיה הזכויות בפירות התביעה נשוא הליך זה הומחו לצדדים שלישיים בעלי יכולת כלכלית, וכי בנסיבות אלו יש להתייחס לצדדים האמורים כאל "סביבה קרובה" אשר המערערים נדרשים לפנות אליה בבקשה לסיוע בגיוס העירבון (ראו פיסקה 4 להחלטתה של כב' הרשמת ש' ליבוביץ מיום 20.6.2006 בע"א 621/06. ההחלטה ניתנה בהליך קודם שהתנהל בבית-משפט זה בין הצדדים דנן ביחס לתביעה נשוא ערעור זה). אוסיף עוד, כי לטענת המשיב טרם שילמו להם המערערים את סכום ההוצאות (בסך 200,000 ₪) אשר נפסק על ידי בית משפט קמא. לעומת זאת, המערערים כן שילמו את סכום ההוצאות אשר נפסק לחובתם בגדרה של ההחלטה ליתן ארכה להגשת ההליך דנן, ואשר היווה תנאי לקבלת ההליך לרישום (בש"א 151/14, החלטה מיום 30.1.2014). ואולם, הם לא הסבירו כיצד מימנו את הסכום האמור.

די בדברים אלו כדי לדחות את בקשת המערערים לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון, וזאת אף ללא צורך להיזקק לסיכוייו של ההליך. אשר על כן, האגרה תשולם במלואה. בשים לב לכלל נסיבות העניין - לרבות העירבון אשר הופקד בגדרו של ע"א 231/14 (אשר הוגש על אותו פסק דין ואשר יידון במאוחד עם הערעור שבכותרת) - רואה אני להעמיד את העירבון על סכום של 30,000 ₪.

האגרה תשולם והעירבון יופקד תוך 15 ימים מיום המצאת החלטה זו (ימי הפגרה במניין), שאם לא כן יימחק ההליך או יירשם לדחייה, לפי העניין, ללא צורך בהודעה נוספת. ככל שתשולם האגרה ויופקד העירבון, יאוחד הדיון בהליך זה עם הדיון בע"א 231/14.

ניתנה היום, כ"ד באב תשע"ד (20.8.2014).

גלעד לובינסקי

ר ש ם

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

הלכות

  1. 1בעל דין המבקש פטור מאגרה ומהפקדת עירבון נדרש להוכיח חוסר יכולת כלכלית בתשתית עובדתית וראייתית מלאה ועדכנית, וכן לשכנע כי קיימים סיכויים מספקים להצלחת ההליך.
  2. 2בקשת פטור שלא נתמכה בתצהיר שאומת כדין ובאסמכתאות מספקות אינה עומדת בנטל ההוכחה.
  3. 3בעל דין שלא הוכיח כי אין באפשרותו לגייס עירבון מהסביבה הקרובה לא עומד בנטל, ואמירה כללית על פניות שהושבו ריקם אינה מספיקה.