ע"א 6365/05 עבד אל רחמאן תאפל נ. מדינת ישראל

1.בפני בקשה לפטור מתשלום אגרה והפקדת עירבון בהליך שבכותרת. עניינו של ההליך בחילוט שני רכבים מסוג מרצדס, וזאת בשל מעורבותם בעבירת סמים. המערער מבקש להיות פטור מכל מעמסה כלכלית אשר מקורה בסדרי הדין האזרחיים, וטוען כי הגם שההליך סווג כאזרחי, אין להטיל עליו את עלויות ההליך, מכיוון שמדובר בהליך שטבעו פלילי, ובערעור על החלטה במסגרת הליך פלילי. נטען כי העברת ההליך למסלול האזרחי מטרתה הטבה עם בעל הדין, ומניעת התארכות ההליכים בשל הזיקה בין הליך החילוט להליך הענישה, ואין בכך כדי להטיל על המערער חובות אזרחיות מובהקות כגון חובת הפקדת עירבון.

2.המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה, ההלכה הנוהגת בבית משפט זה היא כי הליך החילוט, הגם שיש בו היבטים פליליים, אופיו העיקרי הוא אזרחי, ולפיכך קיימת בו חובת הפקדת עירבון. נטען כי כך אף עולה מפורשות מסעיף 36ה לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש] התשל"ג-1973 (להלן: הפקודה). המשיבה אף מבקשת לחייב את המערער בתשלום אגרה, בשל אותם נימוקים.

3.לאחר עיון בבקשה ובתגובה לה, נחה דעתי כי דינה להידחות ויש לחייב את המבקש באגרה ועירבון בהליך זה. אין חולק כי המדובר בהליך אזרחי כאמור בסעיף 36ה' לפקודה. יחד עם זאת, ברי כי המדובר בהליך בעל מאפיין מיוחד שכן המדובר בחילוט שהוא תוצאה של הליך פלילי ומכאן שהמדובר לא פעם בהליך בעל מאפיינים פליליים. מכאן ששאלת החיוב באגרה ועירבון בהליכים מסוג זה קשורה ב"מרכז הכובד" של ההליך – אם הינו אזרחי או פלילי. בחינה זו צריכה להיעשות בכל מקרה על פי נסיבותיו. מכאן, למשל, שאם הסכסוך עיקרי בשאלת הבעלות על נכס מסוים ובמחלוקת עם צד ג' לעניין זה, ניתן לראות במרכז ההליך משום הליך אזרחי ולחייב את המערער באגרה ועירבון (ראו למשל ע"א 6702/04 מאזן נ' מדינת ישראל (לא פורסם); ע"א 3343/05 טאהא נ' מדינת ישראל (לא פורסם)). יחד עם זאת, יתכנו מקרים בהם המרכיב הדומיננטי בהליך הוא פלילי, כמו למשל שאלת השימוש בנכס לשם ביצוע העבירה.

4.בנסיבות המקרה דובר בחילוט של שני כלי רכב. אשר לרכב הראשון, נראה כי עיקר ההכרעה הינה "פלילית", שכן גדר המחלוקת היה בשאלה אם הרכב שימש לביצוע העבירה. הערעור על עניין זה הינו פלילי במהותו אפוא. אשר לרכב השני, נתבררה הטענה לעניין הבעלות על הרכב עצמו, תוך שנקבע שלמרות רישום הרכב על שם אשתו של המבקש, הרי שהוא בעליו בפועל. הערעור על קביעה זו הינו "אזרחי" במהותו. הערעור שבפני כולל הן את אותן השגות "פליליות" והן את אותן השגות "אזרחיות". במצב דברים זה, לא ניתן לקבוע כי המדובר בהליך המצדיק פטור גורף מתשלום אגרה והפקדת עירבון, הן בשים לב לסעיף 36ה' לפקודה והן בשים לב לבירור האזרחי שנדרש בהליך דנן. יחד עם זאת, ניתן להביא בחשבון – במסגרת קביעת גובה העירבון – את המהות המיוחדת של ההליך כמו גם הטענות "הפליליות" שבו.

5.התוצאה היא, אפוא, כי המבקש ישלם אגרה כקבוע בדין ויפקיד עירבון בסך של 15,000 ₪. בהיעדר תשלום והפקדה כאמור, יימחק או יידחה ההליך, לפי העניין, ללא התראה נוספת.