ע"א 6391/99 יעקב ותרצה כהן נ. ועדת הערר המחוזית-מחוז ירושלים

בפני בקשה לפטור מהפקדת ערבון ולחילופין להפחתת סכום הערבון והמרתו בערבות צד ג', בגין ערעור שהגישו המבקשים על החלטת בית המשפט המחוזי, בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים. בית המשפט המחוזי דחה את בקשת המבקשים לקבוע כי על המשיבה 2 ליתן להם היתר בנייה.

בבקשתם טוענים המבקשים כי להם תשעה ילדים, וכי הם מתקיימים בעיקר מקצבת הילדים המשולמת להם על ידי המוסד ביטוח לאומי בסך 4,500, וכן מסכום אותו מקבל המבקש מהכולל בו הוא לומד, בסך 1,000 ש"ח לחודש. קצבת הנכות אותה קבלה המבקשת מהמוסד לביטוח לאומי הופסקה עם הולדת ילדם התשיעי.

המשיבים מתנגדים לבקשה. לטענתם, בבעלות המבקשים דירה, היא הנכס נשוא הערעור, וכן דירה נוספת בה מתגוררים המבקשים. כמו כן, המבקשים לא צרפו את המסמכים המתאימים להוכחת מקורות הכנסתם, ואין בבקשה פירוט של הוצאותיהם.

עוד טוענים המשיבים, כי המבקשים לא שילמו להם את ההוצאות שנפסקו לזכותם בבית המשפט קמא, וכי סיכויי הערעור קלושים.

דין הבקשה להידחות.

הלכה היא כי המבקש פטור מהפקדת ערבון מחמת עוניו חייב להיכבד וליתן לבית המשפט תמונה מלאה ועדכנית של מצבו הכלכלי. לא ניתן להיזקק לבקשות הכוללות פרטים חלקיים ובלתי שלמים (רע"א 3297/90, רביבו ואח' נגד בנק הפועלים , תקדין עליון 90(3) 1119).

בלא פרטים מהימנים על הכנסות המבקשים הנתמכים במסמכים (כגון - תלושי משכורת או הצהרות למס הכנסה) ופרטים על רכושם וחובותיהם לא ניתן לפטור מאגרה או ערבון (ע"א 4752/91, ניביט מערכות בע"מ ואח'

נגד בנק הפועלים , תקדין עליון 92(2) 1887).

במקרה זה, המבקשות לא עמדו בדרישה זו ולא פרשו את היריעה כולה בפני בית המשפט.

ראשית, המבקשים טוענים כי הם מתקיימים "לאחרונה" "בעיקר" מן המקורות שנזכרו לעיל מכאן שלמבקשים היו בעבר, וישנם כיום, מקורות הכנסה נוספים, אשר טיבם והיקפם לא פורטו.

שנית, המבקשים לא פרטו האם ברשותם נכסים כספיים כלשהם, כגון חסכונות בבנק או רכוש בעין, אשר כנגדם יוכלו ללוות כסף להפקדת הערבון.

מהמסמכים שצורפו לתגובות המשיבים עולה כי בבעלות המבקשים דירת מגורים בירושלים, היא הדירה נשוא הערעור. המבקשים לא ציינו עובדה זו בבקשתם ולא פירטו נתונים באשר לשווי הדירה שבבעלותם.

שלישית, גם לגבי ההכנסות הנזכרות בבקשה, לא צרפו המבקשים אסמכתאות כלשהן, ואין בפני אישור מאת המוסד לביטוח לאומי על גובה קיצבאותיהם, אישור על גובה ההקצבה מן הכולל, או דפי חשבון בנקאיים המאפשרים ללמוד על מצבם של המבקשים לאורך זמן.

המבקשים אף לא פירטו את הוצאותיהם השוטפות.

בהעדר הפירוט האמור, ונוכח העובדה שבבעלות המבקשים דירת מגורים, איני סבורה כי המבקשים הניחו תשתית המצדיקה לפטור אותם מן החובה להפקיד ערבון להבטחת הוצאות המשיבים.

זאת ועוד, הלכה היא כי המבקש פטור מהפקדת ערבון בשל מצבו הכלכלי חייב להוכיח כי מיצה את כל אפשרויותיו לגייס כספים גם ממקורות אחרים, לרבות בני משפחה וידידים (בש"א 494/95, שמעוני נגד שמעוני , תקדין עליון 95(1) 1211).

במקרה זה, הבקשה אינה מפרטת נסיון מצד המבקשים לגייס כספים לתשלום הערבון ממקורות אחרים.

משקבעתי כי מצבם הכלכלי של המבקשים אינו מצדיק פטור מהחובה להפקיד ערבון, די בכך כדי לדחות את הבקשה, גם מבלי להיכנס לבחינת סיכויי הערעור. אלה רלבנטיים רק מקום בו הוכיח המבקש כי אינו יכול לעמוד בחובת הפקדת ערבון.

עוד יצוין, כי המבקשים לא שילמו למשיבים את ההוצאות שנפסקו לטובתם בבית המשפט קמא, והלכה היא שדי בנימוק זה כדי להביא לדחיית הבקשה לפטור מערבון (ראו: רע"א 8192/98, רם נגד אררט חברה לביטוח בע"מ , תקדין עליון 99(2) 689).

מקום שהחיוב בהוצאות לא נפרע, גובר הצורך להגן על אינטרס המשיבים, שהוצאותיהם בערכאת הערעור יובטחו בבטוחה זמינה ויעילה, הוא הערבון המופקד בקופת בית המשפט.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

המבקשים יפקידו ערבון בסך 20,000 ש"ח תוך שלושים יום מיום המצאת החלטה זו.