ע"א 6554/98 מעיינות הגליל המערבי סחר בע"מ נ. בנק לאומי לישראל בע"מ

בקשה להארכת מועד להפקדת ערבון.

1.ערעורן של המבקשות הוגש ביום 15.10.98. על פי החלטת המזכיר הראשי, היו המבקשות אמורות להפקיד פקדון בסך 20,000 ש"ח עד יום 30.11.98. פקדון כאמור לא הופקד, וביום 6.12.98 הורתה כב' הרשמת מ' אגמון למבקשות ליתן טעם מדוע לא יירשם ערעורן לדחייה בשל אי הפקדת ערבון. ביום 16.12.98, לאחר חלוף המועד להפקדת הערבון (כאמור) הגישו המבקשות בקשה לפטור מהפקדת הערבון ולחלופין - להמרתו בערבות צד ג'. בקשה זו נדחתה בהחלטת כב' הרשמת אגמון מיום 11.11.99. בהחלטתה קבעה כב' הרשמת, כי המבקשות לא פרטו כנדרש את מלוא היריעה הנוגעת למצבן הכספי ולמצבם הכספי של כל בעלי המניות בהן, כי לא הצביעו על מאמץ כלשהו לגיוס כספי הערבון ממקורות אחרים, כי לא פרעו עד כה סכומי הוצאות שהושתו עליהן בבית המשפט המחוזי, וכי בבקשתן להמרת הערבון בערבות צד ג' לא פירטו כל מידע באשר לחלופה זו. לפיכך הורתה כב' הרשמת אגמון למבקשות להפקיד את כספי הערבון תוך שלושים יום ממועד המצאת החלטתה.

2.החלטה זו הומצאה למבקשות, לדבריהן, ביום 6.1.00. ביום 6.2.00 הגישו המבקשות בקשה להארכת מועד להפקדת ערבון בשלושים יום נוספים, עד ליום 6.3.00. בקשה זו, בצירוף תגובת המשיבים מיום 22.2.00, הובאה בפני ביום 7.3.00. בבקשה שנימוקיה מחזיקים כעשר שורות, נטען, כי "מצבם של המבקשים כמפורט בבקשה (ככל הנראה, הבקשה לפטור מערבון - א.ז.) גרוע ביותר ויקשה עליהם לגייס את סכום הערבון תוך 30 יום.". עוד נטען, כי לא ייגרם למשיבים כל נזק כתוצאה מן הדחייה האמורה.

3.דין הבקשה להידחות. בחינת מהלך הדיון בערעור מגלה התעלמות חוזרת ונשנית של המבקשות מסדרי הדין ומהחלטותיו של בית משפט זה. כך אי הפקדת הערבון במועד, כך הגשת הבקשה לפטור מערבון, רק משהועמדו בפני סכנת דחיית ערעורן, וכך הבקשה שבפני. בקשה זו הוגשה עם חלוף שלושים הימים שניתנו למבקשות להפקדת ערבון (זאת לאחר שמסיבות שאינן תלויות במבקשות חלפה שנה מאז חל המועד המקורי להפקדת הערבון). היא אינה נתמכת בתצהיר וכל שיש בה הוא הפניה לבקשה שהוגשה לפני למעלה משנה ואשר על תוכנה כבר חיוותה כב' הרשמת אגמון את דעתה בהחלטתה מיום 11.11.99. אין בבקשה כל התייחסות לפרטים שנעדרו, על פי החלטה זו, מן הבקשה המקורית והתצהיר התומך בה, אין התייחסות להתפתחויות, אם וככל שהיו, מאז הגשת הבקשה לפטור מערבון, ואין גם התייחסות לפעולות שננקטו (אם וככל שננקטו) בשלושים הימים שלמן קבלת ההחלטה ועד להגשת הבקשה שבפני. בנסיבות אלו, כל שיש שבפני הוא הגשת בקשה בלתי מנומקת להארכת מועד להפקדת ערבון שאמור היה להיות מופקד לפני למעלה מחמישה עשר חודשים.

בנסיבות אלו אני דוחה את הבקשה להארכת מועד להפקדת ערבון. נוכח דחיית הבקשה ואי הפקדת הערבון במועד, אני מורה על דחיית הערעור בהתאם לתקנה 431 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-.

המבקשות יישאו בהוצאות המשיבים בסך 1000 ש"ח.