פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
ע"א
6554/98 - ב'
בפני:
כבוד הרשמת מ' אגמון
המ
בקשות
:
1. מעיינות הגליל המערבי סחר בע"מ
2.
מעיינות הגליל מרקט זול בע"מ
נגד
המשיבים
:
1.
בנק לאומי לישראל בע"מ
2.
יעקב ריבנוביץ עו"ד
3.
פורמלי רחל הורביץ
4.
פורמלי יעקב שקד
בקשה לפטור מערבון
בשם
המבקשות: עו"ד יצחק שמלה
החלטה
בפני בקשה לפטור מהפקדת ערבון בגין ערעור שהגישו המבקשות על החלטת בית המשפט המחוזי, אשר דחה את בקשתן להצהיר כי למבקשות חזקה במקרקעין הידועים כחלק מחלקה 64 בגוש 18172.
על-פי הודעת המזכיר הראשי, היה על המבקשות להפקיד ערבון בסך 20,000 ש"ח עד ליום 30.11.98. המבקשות לא הפקידו את הערבון כנדרש.
בהחלטתי מיום 6.12.98, הוריתי למבקשות ליתן טעם מדוע לא יירשם הערעור לדחייה בשל אי הפקדת הערבון במועד.
ביום 16.12.98 הגישו המבקשות בקשה לפטור אותן מהפקדת ערבון, ולחילופין להמיר את הערבון בערבות צד ג'.
הבקשה נתמכת בתצהירו של אחד מבעלי המניות במבקשת 1, ובו נטען כי מצבן הכלכלי של המבקשות גרוע ביותר.
המצהיר טוען כי אין לו עבודה קבועה, ובחלק מהזמן אף קיבל הבטחת הכנסה.
כמו כן, טוען הוא כי אין לו כל רכוש אותו הוא יכול לשעבד על מנת לגייס סכום כה גבוה, וכי לטובת המשיבים משועבד נכס מקרקעין אשר שוויו עולה על סכום החוב הנטען על ידם.
המשיבים מתנגדים לבקשה. ראשית, טוענים הם כי המבקשות לא עמדו בנטל להוכיח כי מצבן הכלכלי אינו מאפשר הפקדת ערבון, שכן הבקשה סתמית וכללית. כמו כן, טענותיו של המצהיר מתמקדות במצבו הכלכלי בלבד, תוך התעלמות ממצבן של המבקשות עצמן וממצבם הכלכלי של בעלי המניות האחרים.
עוד טוענים המשיבים כי סיכויי הערעור קלושים וכי המבקשות לא עמדו עד כה בחיובי ההוצאות שהוטלו עליהם על ידי בית המשפט קמא.
לבסוף טוענים המשיבים, כי לאור העובדה שנגד המבקשות ניתן צו פירוק, הרי אם יינתן פטור מערבון וערעורן של המבקשות יידחה, לא יוכלו המשיבים לגבות הוצאותיהם מן המבקשות.
דין הבקשה להידחות.
ראשית אציין, כי כעולה מפירוט העובדות לעיל, המבקשות הגישו את בקשתן לפטור מערבון לאחר שחלף המועד להפקדתו. אולם משלא טענו המשיבים דבר לעניין זה, רואה אני בשתיקתם ויתור והסכמה להאריך למבקשות את המועד להפקדת הערבון.
ועתה לבקשה שבפני:
הלכה היא כי המבקש פטור מהפקדת ערבון מחמת עוניו חייב להיכבד וליתן לבית המשפט תמונה מלאה ועדכנית של מצבו הכלכלי. לא ניתן להיזקק לבקשות הכוללות פרטים חלקיים ובלתי שלמים (רע"א 3297/90 רביבו נ' בנק הפועלים , תקדין עליון 90(3) 1119).
נפסק, כי בלא פרטים מהימנים על הכנסות המבקשים הנתמכים במסמכים (כגון - תלושי משכורת או הצהרות למס הכנסה) ופרטים על רכושם וחובותיהם לא ניתן לשקול מתן פטור מאגרה או ערבון (בג"צ 544/98 שקד נ' הנשיא אהרן ברק , תקדין עליון 98(1) 275).
במקרה דנן, המבקשות לא עמדו בדרישה זו ולא פרשו את היריעה כולה בפני בית המשפט.
ראשית, אין בתצהיר התומך בבקשה פירוט של מכלול נכסיהם ורכושם של המבקשות עצמן. כל שיש בו הוא אמירה כללית לפיה אין בידי המבקשות רכוש כלשהו.
שנית, התצהיר מתייחס רק למצבו הכלכלי של המצהיר, ואין בו התייחסות כלשהי למצבם הכספי של יתר בעלי המניות במבקשות.
שלישית, אף המצהיר עצמו, אשר טוען כי מצבו הכלכלי גרוע, לא נתן פירוט מלא של מצבו הכלכלי ושל נכסיו. הוא לא צירף לבקשתו תלושי משכורת או פירוט חשבונות בנק, ואף לא פירט את נכסיו הכספיים או הנכסים שבעין העומדים לרשותו, והתרשמתי מן האמור בתצהירו כי הנסתר בו רב על הנגלה.
יתר על כן, הלכה היא כי המבקש פטור מהפקדת ערבון בשל מצבו הכלכלי חייב להוכיח בטרם יזכה בפטור שעשה נסיונות למצות את כל אפשרויותיו ולגייס כספים גם ממקורות אחרים, לרבות בני משפחה וידידים (בש"א 494/95 שמעוני נ' שמעוני , תקדין עליון 95(1) 1211).
במקרה דנן, הבקשה אינה מפרטת נסיון מצד המבקשות לגייס כספים לתשלום הערבון ממקורות אחרים.
בהעדר הפירוט האמור, איני סבורה כי המבקשות הוכיחו תשתית לטענה בדבר חוסר אונים מן הבחינה הכלכלית, שעל יסודה ניתן לפטור אותן מן החובה להפקיד ערבון להבטחת הוצאות המשיבים.
משקבעתי כי מצבן הכלכלי של המבקשות אינו מצדיק פטור מהחובה להפקיד ערבון, די בכך כדי לדחות את הבקשה, גם מבלי להיכנס לבחינת סיכויי הערעור. אלה רלבנטיים רק מקום בו הוכיח המבקש כי אינו יכול לעמוד בחובת הפקדת ערבון.
זאת ועוד, המבקשות לא שילמו למשיבים את ההוצאות שנפסקו לטובתם בבית המשפט קמא בסך של 15,000 ש"ח, והלכה היא שדי בנימוק זה כדי להביא לדחיית הבקשה לפטור מערבון (ראה: רע"א 8192/98 רם נ' אררט חברה לביטוח בע"מ , תקדין עליון 99(2) 689).
מקום שהחיוב בהוצאות לא נפרע, גובר הצורך להגן על אינטרס המשיבים, שהוצאותיהם בערכאת הערעור יובטחו בבטוחה זמינה ויעילה בדמות ערבון המופקד בקופת בית המשפט (ראה: ע"א 1989/94 כונס הנכסים הרשמי נ' ארוין זוסמן , תקדין עליון 95(2) 660).
הצורך להגן על אינטרס המשיבים לגבות את הוצאות הערעור, גובר ביתר שאת במקרה זה, לאור העובדה שנגד המבקשות ניתן צו פירוק, ולפיכך אם יידחה הערעור ולזכות המשיבים ייפסקו הוצאות, סביר הוא שיתקלו בקשיים רציניים בגבייתן.
באשר לבקשתם החלופית של המבקשות להמיר את הערבון בערבות צד ג', הרי המבקשות לא הביאו כל פרטים בנוגע לזהות הערבים ולחוסנם הכלכלי. לפיכך, אין מקום להיעתר לבקשתם.
אשר על כן, הבקשה נדחית.
המבקשות תפקדנה ערבון בסך 20,000 ש"ח תוך שלושים יום מיום המצאת ההחלטה.
אין צו להוצאות.
ניתנה היום, כ"ה בטבת תש"ס
(3.2.2000).
מיכל
אגמון, שופטת
ר
ש מ ת
העתק מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
98065540.
P07