ע"א 6561/15 דב דבורצקי נ. מרים זפט

1.

בקשת רשות הערעור שלפנינו מופנית כלפי פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, במסגרת הליך פש"ר (פש"ר 38395-10-11, השופטת ע' וינברג-נוטוביץ ). כנגד המבקש, שהוכרז כפושט רגל, הוגשה תביעת חוב בסך העולה על 20,000,000 ש"ח, ומשיב 3 מונה כמנהל מיוחד לשם בדיקתה. ביום 6.8.2014 אישר המנהל המיוחד את התביעה באופן חלקי. ערעור המבקש על הכרעה זו לבית המשפט קמא נדחה – ומכאן, כאמור, הבקשה הנוכחית.

2.

לאחר העיון בחומר, לרבות בתגובות הצדדים באשר לסיווג ההליך, סבורני כי למבקש עומדת זכות ערעור על פסק הדין – שכן פסיקת בית המשפט המחוזי בערעור על החלטת בעל תפקיד בתביעת חוב, מהווה "'צו בפשיטת רגל' הניתן בערכאה ראשונה" ויש עליה זכות ערעור (ע"א 7829/04 הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ נ' פאן אל-א סחר בינלאומי פ.א. בע"מ (בפירוק) , פס' 10 (13.7.2008);

רע"א 9437/12 בבאי נ' קוטלר (6.8.2013)).

3.

אשר על כן, בהתאם לסמכותי לפי תקנה 410א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 – ועל אף התנגדותו של המבקש, אשר אינו מיוצג, וסבור בטעות כי ההליך המתאים הינו בקשת רשות ערעור – אני מורה כי הבקשה שבכותרת תידון כערעור בזכות. יובהר כי מסגרת דיונית זו, של ערעור בזכות, מחייבת כי טענותיו של המבקש יידונו לגופן. זאת, בניגוד לבקשת רשות ערעור, אשר ניתן להורות על דחייתה, מטעמים שונים, אף מבלי להביע עמדה לגופן של טענות.

4.

המזכירות תשנה, אפוא, את סיווג ההליך – על כל המשתמע מכך. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.