ע"א 6611/18 ורד אפרת ביבס נ. שפירא עופר , עו"ד - המנהל המיוחד

1.

לפניי שתי בקשות לעיכוב ביצוע החלטה מיום 17.6.2018, שבה הורה בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כבוד השופט ע' מאור ) על ביטול הליכי פשיטת רגל שהתנהלו במאוחד בעניינם של בני הזוג ורד ודוד ביבס (להלן: המבקשת , המבקש וביחד – המבקשים ; פש"ר 55031-12-13 ו-פש"ר 15645-03-15). על החלטה זו הגיש כל אחד מהמבקשים ערעור וכן

בקשת עיכוב ביצוע עד להכרעה בו.

רקע

2.

המבקשים הם בני זוג והורים לשלושה ילדים קטינים. המבקשת סובלת ממחלה הדורשת מעקב נוירוכירורגי צמוד; בשנים האחרונות היא עברה מספר רב של ניתוחים בראשה; והיא הוכרה כזכאית לקצבת נכות מאת הביטוח הלאומי. נכון להיום המבקשת אינה עובדת בשל מחלתה, והמבקש משמש לדבריו כשכיר בנגריה שבבעלות אחיו.

3.

ביום 15.1.2014 ניתן צו לכינוס נכסי המבקשת, וזאת בשל חובות הקשורים בעסק שניהלה עם בן זוגה הקודם (ממנו התגרשה בשנת 2008); במסגרת צו הכינוס נדרשה המבקשת בין היתר לעמוד בתשלום חודשי לטובת נושיה על סך 500 ש"ח. בחלוף כשנה, ביום 18.3.2015 ניתן צו גם לכינוס נכסי המבקש, והוא חויב בתשלום חודשי לטובת נושיו בגובה 300 ש"ח. יצוין כי מדובר בהליך שני במספר של פשיטת רגל שהתנהל בעניינו של המבקש; ההליך הקודם, שנפתח ביום 22.8.2011, בוטל ביום 23.9.2013 תוך שבית המשפט הביע ביקורת נוקבת על התנהלותו של המבקש וקבע כי המבקש ניצל את ההליך לרעה (פש"ר 43352-01-11, כבוד השופטת א' נחליאלי חיאט ).

יודגש כי במוקד הליכי פשיטת הרגל בעניינם של המבקש והמבקשת עומדים חובות שונים, כלפי נושים שונים, ובסכומים שונים; ואף על פי כן ביום 14.7.2015 הורה בית המשפט המחוזי (כבוד השופטת ח' פלינר ) לבחון אפשרות לאיחוד ההליכים בעניינם של השניים ולמינוי מנהל מיוחד משותף. כך, לנוכח התרשמותו של בית המשפט כי יש השלכה להליך בעניינו של המבקש על ההליך בעניין המבקשת, ומאחר שהמבקשים מנהלים משק בית משותף ועל כן המקורות הכספיים הזמינים לצורך הסדרים או הפטרים משותפים אף הם. ביום 18.4.2016 ניתן על ידי כבוד השופטת ח' פלינר צו לאיחוד תיקי המבקשים, וכן מונה מנהל מיוחד משותף לנכסיהם – עו"ד עופר שפירא (להלן: המנהל המיוחד ).

על פי דוח המנהל המיוחד מיום 22.5.2018, נכון ליום הכינוס נפתחו נגד המבקשת 23 תיקי הוצאה לפועל, ועד למועד כתיבת הדוח הוגשו נגדה 14 תביעות חוב בסכום כולל של 1,290,532 ש"ח (התביעות נבדקו על ידי המנהל המיוחד ואושרו בסך של 952,452 ש"ח). אשר למבקש, על פי הדוח נכון ליום צו הכינוס נפתחו נגדו 13 תיקי הוצאה לפועל, ועד לכתיבת הדוח הוגשו נגדו 10 תביעות חוב בסכום כולל של 476,740 ש"ח (התביעות נבדקו על ידי המנהל המיוחד ואושרו בסך של 413,280 ש"ח).

4.

כדי לעמוד על השתלשלות העניינים הרלוונטית לענייננו יש לחזור מעט לאחור מבחינה כרונולוגית. ביום 1.7.2015, עוד טרם שאוחדו ההליכים בעניינם של המבקשת והמבקש, הוגש דוח מאת המנהל המיוחד דאז של נכסי המבקשת, עו"ד יקיר ניידק, שבו הביע הלה את התנגדותו להכרזה על המבקשת כפושטת רגל וטען כי יש להורות על ביטול צו הכינוס שניתן בעניינה (להלן: עו"ד ניידק ו- דוח ניידק בהתאמה). במסגרת הדוח התייחס עו"ד ניידק גם לחובותיו הכספיים של המבקש – וציין כי מקורם בעסק שהקים למתן שירותי ניקיון, שבו עבדה גם המבקשת כמזכירה; ועוד נאמר כי לאחר שהעסק החל לצבור חובות, העביר המבקש את הבעלות בו לקרוב משפחה בשם ניסים בוהדנה (להלן: בוהדנה ) בעוד המבקשים המשיכו לעבוד בו כשכירים בלבד. בהקשר זה ציין עו"ד ניידק כי חקירה שערך הכונס הרשמי (להלן: הכונס ) העלתה " חשד כבד כי מר דוד ביבס המשיך לנהל את העסק המשפחתי, ע"ש מר ניסים בוהדנה, תוך היותו חוסה תחת צו כינוס הנכסים "; כי קיים חשד שהמבקש ממשיך אף כיום בניהול עסק למתן שירותי ניקיון, וזאת בכסות של חברה הרשומה בבעלות אחיו; וכי " לאור כלל הנסיבות עולה החשד כי בעלה של החייבת (המבקש-ע'ב'), בשיתוף פעולה עם החייבת (המבקשת-ע'ב'), ממשיך ומנהל עסק למתן שירותי ניקיון וזאת תוך הסתרת הכנסות התא המשפחתי האמיתיות מכלל נושיהם ".

עוד על פי דוח ניידק, באותו מועד צברה המבקשת חוב פיגורים בסכום כולל של 3,500 ש"ח בשל אי הפקדת 7 תשלומים חודשיים, וכן כי בחודש ינואר 2015 חדלה המבקשת להגיש דוחות חודשיים כנדרש ממנה; ואולם יצוין כי מחדלים אלה הוסרו על ידי המבקשת בהמשך.

5.

ביום 7.3.2017, לאחר שאוחדו זה מכבר ההליכים בעניינם של המבקשים, הגיש המנהל המיוחד לבית המשפט דוח מסכם – שגם בו הומלץ על ביטול הליך פשיטת הרגל, הן בנוגע למבקש הן בנוגע למבקשת (להלן: הדוח המסכם ). על פי הדוח, גם בעת הזו לא עמדו המבקשים בחובות המוטלים עליהם בכל הנוגע לתשלומים החודשיים, הגשת דוחות כספיים והמצאת מסמכים. בעניין זה הוברר כי המבקשים לא הגישו דוחות מזה 7 חודשים (למן חודש יוני 2016), וכי הדוחות שכן הוגשו לא נערכו כדבעי ולא צורפו להם אסמכתאות נדרשות לעניין הוצאותיהם והכנסותיהם בתקופה הרלוונטית; וכן צוין כי המבקשים שניהם צברו חובות פיגורים לאחר שלא עמדו ב-4 תשלומים כל אחד (ובסך הכל 8 תשלומים). זאת ועוד. המנהל המיוחד הביע דעתו כי " רב הנסתר על הגלוי ביחס לעיסוקם של החייבים (המבקשים-ע'ב') ומהמידע שהתקבל במשרד הח"מ עולה חשד בדבר הסתרת הכנסותיהם של החייבים " (סעיף 11 לדוח המסכם); בהקשר זה נאמר בדוח המסכם כי קיים חשד שהמבקשים ממשיכים לנהל עסקים שונים באמצעות קרובי משפחה המשמשים כ"אנשי קש". עוד התרשם המנהל המיוחד כי חובותיו של המבקש נוצרו בחוסר תום לב, ובעניין זה צוין בדוח כי בפגישה שערך המנהל המיוחד עם בוהדנה, טען האחרון כי המבקש הוא נוכל; כי המבקש ביצע נגדו מעשי הונאה וזייף את חתימתו של בוהדנה על גבי שיקים שמשך מחשבונו; וכי המבקש גזל ממנו כספים בהיקף של מיליוני שקלים.

לאחר שהתקבלה תגובת המבקשים לדוח המסכם, ביום 4.4.2017 הגיש המנהל המיוחד המלצה מעודכנת – שלפיה יש לבטל את הליך פשיטת הרגל בעניינו של המבקש בלבד; בנוגע למבקשת הומלץ להמשיך ולבחון את התנהלותה בששת החודשים הבאים, וככל שזו תהיה ללא רבב אזי ניתן יהיה להמליץ על מתווה ראוי לסיום ההליך בעניינה. בהחלטה מיום 5.4.2017 קבע בית המשפט המחוזי כי " עננה רובצת מעל החייב בתיק זה וטוב עשו הצדדים כשבכוונתם לבחון את התנהלות החייבים "; אחר הדברים הללו ניתנה הזדמנות נוספת למבקשים למלא אחר חובותיהם ולהבהיר את הדרוש הבהרה בפני המנהל המיוחד.

6.

ביום 1.6.2017 הגיש בנק הפועלים בע"מ (להלן: הבנק ) בקשה לביטול הליכי פשיטת הרגל בעניינו של המבקש. ברקע הבקשה עמד סכסוך כספי בין הבנק לבין בוהדנה המתנהל בבית משפט השלום ברחובות (ת.א. 6558-02-16) – שבמסגרתו נטען כי העסק שהיה לכאורה בבעלות בוהדנה נקלע לחובות לבנק בשל התנהלותו של המבקש שניהל את העסק במירמה, הטעה נושים, זייף שיקים ויצר את החובות באופן מכוון.

ההחלטה נושא הערעורים

7.

במהלך דיון בבקשת הבנק, שנערך ביום 17.6.2018, הורה בית המשפט על ביטול הליכי פשיטת הרגל בעניינם של המבקש והמבקשת גם יחד. נקבע כי המבקשים אינם עומדים בחיובים הנובעים מן ההליך – ובכלל זה השניים לא הגישו דוחות חודשיים במשך כ-9 חודשים ואינם מקפידים על ביצוע התשלומים החודשיים במועדם. נוסף לזאת, בית המשפט נתן דעתו לשאלת חוסר תום ליבם של המבקשים, כדלקמן:

"עננת חוסר תום הלב ביצירת החובות ביחס לחייב לא הוסרה. נדמה לי שעל החייב להפנים שהוא זה שצריך להסיר את עננת חוסר תום הלב, הוא שהיה צריך להמציא מסמכים וראיות, הוא זה שצריך לומר לבית המשפט שחובותיו נוצרו בתום לב, אולם כשאני למד מחקירת הכנ"ר (הכונס-ע'ב') שיצירת חובותיו היתה [ב]חוסר תום לב, כשאני שומע מאיש הקש (בוהדנה-ע'ב') שמודה שהוא היה איש קש, כשאני שומע מבנק הפועלים כי התנהלותו ביצירת החובות היתה נגועה בחוסר תום לב, הרי בכל הקשור לעננת תום הלב, החייב לא רק שלא הסירה, אלא הפכה היא לסמיכה וכבדה עד מאוד בעניינו, כך שהיא מקשה את הראייה לעבר העתיד. החייבים בחרו לנהוג באופן לא שקוף תוך כדי ההליך. החייב מתנהל משנת 2013 והחייבת משנת 2015, אין טעם להמשיך ולהשאירם בהליך ללא תוחלת ותועלת." (ההדגשה הוספה-ע'ב').

יצוין כי סמוך לפני שניתנה החלטה זו, ביום 22.5.2018 הגיש המנהל המיוחד לבית המשפט דוח משלים, שבו המליץ להמתין לתוצאות ההליך המשפטי המתנהל בין בוהדנה לבנק – העשויות להשליך על בירור הטענות בדבר חוסר תום לב מצד המערער – ובינתיים " התנהלות החייבים בהליך תיבחן במשך תקופה נוספת במהלכה יסירו החייבים את המחדלים " (להלן: הדוח המשלים ).

טענות הצדדים בבקשות לעיכוב ביצוע

8.

המבקשים סבורים כי יש להותיר את הליכי פשיטת הרגל בעניינם על כנם עד להכרעה בערעורים שהגישו – וזאת לנוכח הנזק שעלול להיגרם להם כתוצאה מחידוש הליכי ההוצאה לפועל נגדם, לרבות עיקול קצבת הילדים המשולמת למבקשת ומשמשת למחייתם של המבקשים. המבקשים טוענים כי המנהל המיוחד הטעה את בית המשפט בכל הנוגע לתום ליבו של המבקש, עשה יד אחד עם בא כוחו של הבנק, ופעל לסילוק המבקשים מהליך פשיטת הרגל ממניעים זרים – וכל זאת תוך שינוי חזית מעמדתו כפי שקיבלה ביטוי בדוח המשלים, שלפיה יש להמתין עם ביטול הליכי פשיטת הרגל עד להכרעת הסכסוך שבין בוהדנה לבנק. המבקשים מלינים על המנהל המיוחד גם על כך שבניגוד להוראות שניתנו לו מאת בית המשפט, הוא לא עשה מאום על מנת להפיג את החשד לחוסר תום לב מצידם – ובכלל זה נמנע מזימון המבקשים לחקירה נוספת, לא עימת אותם עם בוהדנה, ולא קידם כל חקירה בנדון. ועוד נטען, כי לא ייתכן שהליכי פשיטת הרגל יבוטלו רק על יסוד הכפשות שקריות של הבנק ושל בוהדנה – כאשר לגרסתם בוהדנה מעולם לא שימש כ"איש קש" מטעמם, אלא שמדובר במשקיע שהפסיד כספים בעסק. המבקשים מבהירים כי בכל מקרה לא היה מקום לבטל את ההליכים נגד המבקשת – שכן הדבר כלל לא התבקש על ידי הבנק וגם לא בדוח המשלים מאת המנהל המיוחד; משום ש"עננת חוסר תום הלב", כלשון ההחלטה, מיוחסת רק למבקש; מה גם שאין זהות בין חובותיו של המבקש לאלה של המבקשת.

עוד לדברי המבקשים, מחדליהם בניהול הליך פשיטת הרגל בכל הנוגע להגשת הדוחות וביצוע התשלומים בזמן, הם תולדה של המצב הרפואי והכלכלי הקשה שאליו נקלעו – וזאת כתוצאה מפציעתו של המבקש בתאונת דרכים בחודש ינואר 2018, ומנכותה הקשה של המבקשת. לגישת המבקשים מדובר בנסיבות אישיות ייחודיות שלא קיבלו משקל ראוי בהחלטתו של בית המשפט, ומצדיקות כשלעצמן את עיכוב הביצוע.

9.

המנהל המיוחד סבור כי עצם החשש מפני נקיטת הליכי הוצאה לפועל אינו מקים עילה מספקת לעיכוב ביצוע ההחלטה נושא הערעורים, ובכל מקרה המבקשים לא הצביעו על נזק בלתי הפיך כלשהו שעלול להיגרם להם אם בקשתם בנדון תידחה. בעניין זה נטען כי עומדת להם הזכות לפנות בכל עת לרשם ההוצאה לפועל ולבקש קיומה של חקירת יכולת. כן נטען כי סיכויי הערעור קלושים, בפרט לנוכח עקרון אי התערבותה של ערכאת הערעור בממצאים שנקבעו על ידי הערכאה הדיונית – לא כל שכן כאשר מדובר בהליך פשיטת רגל. עוד לטענת המנהל המיוחד, המבקשים ביצעו מחדלים רבים לאורך ההליך כולו, ואף לאחר שניתנו להם הזדמנויות חוזרות ונשנות לתקן דרכיהם הם שבו וחזרו לסורם; משכך, ומאחר שהליך פשיטת הרגל הוא "הליך של חסד", אין למבקשים זכות קנויה להיוותר בהליך, לא כל שכן שעה שלא קיימו את התחייבויותיהם הבסיסיות בנדון. בנוסף נטען כי היה על המבקשים לצרף את הבנק כצד לערעורים, וכי אי-צירופו מהווה חוסר תום לב כשלעצמו.

הכונס מצטרף לעמדת המנהל המיוחד, שלפיה לא עלה בידי המבקשים להרים את הנטל המוטל עליהם להראות כי סיכויי הערעור טובים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתם; והוא אף מדגיש כי אמנם בכל פעם שהוגש דוח מאת המנהל המיוחד שהצביע על פגמים בהתנהלותם, פעלו המבקשים לתיקון מחדליהם (ובתוך ככך הגישו דוחות חודשיים בדיעבד ושילמו בפעימה אחת את התשלומים העיתיים) – ואולם אין בכך בכדי לרפא את חוסר תום ליבם לאורך ההליך.

דיון והכרעה

10.

הכלל הוא ש" הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים " (תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, להלן :

תקנות סדר הדין האזרחי ) .

החריג לכלל יתאפשר אם יעלה בידי המבקש להראות כי סיכוייו לזכות בהליך העיקרי טובים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו, במובן זה שאם תידחה בקשתו לעיכוב ביצוע פסק הדין אך הערעור יתקבל – עלול להיגרם לו נזק שלא ניתן יהיה לתקנו (ע"א 3709/17

כיאל נ' ג'מאל יאסין בע"מ , פסקה 8 (6.6.2017); ע"א 3926/16

או סטרו ביצקי נ' מקובר 24 (1995) בע"מ, פסקה 7 (10.8.2016); ע"א 9895/16

קידר נ' קידר , פסקה 12 (2.2.2017)). בין שני התנאים שנזכרו מתקיים יחס המוכר כ"מקבילית כוחות", שלפיו ככל שישתכנע בית המשפט כי מאזן הנוחות נוטה לכיוונו של המבקש, כך יקל הוא בדרישה הנוגעת לסיכויי קבלת הערעור; ולהיפך. עם זאת, המשקל שניתן למאזן הנוחות הפך לאבן הבוחן המרכזית להכרעה בבקשה למתן סעד זמני (ע"א 976/18

גיסין נ' בר חן , פסקה 8 (7.5.18); ע"א 4502/17 אביגור יזמות ופיתוח נדל"ן בע"מ נ' עג'מי, פסקה 8

(3.10.2017); עע"מ 6949/17 בני עאדל חברה לעבודות עפר ופיתוח בע"מ נ' ועדת המכרזים , פסקה 7 (26.9.2017)). שיקול מרכזי נוסף שעל בית המשפט לשקול בבואו להכריע בבקשה למתן סעד זמני הוא שיקול שביושר ובצדק, " אם הבקשה הוגשה בתום לב ומתן הסעד צודק וראוי בנסיבות העניין, ואינו פוגע במידה העולה על הנדרש " (סעיף 362 (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי ; רע"א 5841/11

אקסלרוד נ' בנק מזרחי, פסקאות 24-25

(20.9.11)). שיקול זה יפה לעניין שקילת מתן סעד זמני בערעור (ע"א 10013/17 אמסלם נ' קרול , פסקה 4 (20.2.2018); ע"א 9692/16

שאול אסרף ובניו חברה לבנייה בע"מ נ' יעקוב ואלעזר אברהמי חברה לבנייה בע"מ , פסקה 15 (18.2.2017); ונראה כי כך גם לעניין בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין (ע"א 8261/17 לוי נ' שועלי , פסקה 15 (1.11.17).

11.

במקרה דנן, נראה כי לא יכול להיות חולק על כך שנפל פגם בהתנהלותם של המבקשים במסגרת הליכי פשיטת הרגל – והכוונה היא לחובות הפיגורים שצברו, ולעובדה שבמשך חודשים ארוכים בכל פעם נמנעו השניים מהגשת דוחות חודשיים (הגם שבדיעבד תיקנו המבקשים לפחות את עיקר מחדליהם). נוסף לזאת, לאורכם של ההליכים שזור חשד ממשי מצידו של המנהל המיוחד לכך שהתנהלות המבקש – הן בעת יצירת החוב הן בניהול הליך פשיטת הרגל – נגועה בחוסר תום לב. וזאת יש לומר: החשש לחוסר תום לב עמד במוקד הדוחות שהוציא מלפניו המנהל המיוחד, ובשל חשש זה אף המליץ האחרון לבית המשפט על ביטול הליכי פשיטת הרגל נגד המבקשים, ובקשה בנדון הוגשה גם מטעם הבנק. אין בכוונתי להביע דעה בנוגע לסיכויי הערעורים על ההחלטה לבטל את הליכי פשיטת הרגל; עם זאת, אציין רק כי אחת השאלות שיהיה לכאורה מקום ליתן עליהן את הדעת במסגרת הערעורים, היא "שותפות הגורל" בהליכים שנגזרה על המבקשים. כך, שעה שמדובר בחובות שונים שבהם נושאים המבקש והמבקשת, שנוצרו בנסיבות שונות, בתקופות שונות וכלפי נושים שונים; ובהינתן שבעוד למבקש מיוחס חוסר תום לב ביצירת החובות ובניהול ההליכים, עיקר הטענות נגד המבקשת עניינן אי-עמידה בדרישות הליך פשיטת הרגל לעניין ביצוע התשלומים במועדם והגשת דוחות – בלא שאמעיט מחובות אלה.

12.

ומכאן למאזן הנוחות. ההלכה הנוהגת בפסיקתו של בית משפט זה היא שהליכי הוצאה לפועל אינם מצדיקים כשלעצמם עיכוב ביצוע פסק דין, וככלל אינם מהווים נזק בלתי הפיך לאדם שנגדו מתנהלים ההליכים (ע"א 118/14 מכלוף נ' כונס הנכסים הרשמי (18.2.2014), פסקה 6; ע"א 5864/14 זועבי נ' כונס הנכסים הרשמי (29.9.2014), פסקה 3). הגעתי לכלל מסקנה כי בענייננו מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות סטייה מן הכלל, ומטות את מאזן הנוחות לטובת המבקשים.

כפי שכבר צוין, המבקשת סובלת כאמור ממחלה נוירולוגית שהובילה לעשרות אשפוזים וניתוחים, ופוגעת באופן ממשי ביכולות התפקוד שלה – לא כל שכן בכושר ההשתכרות; ויוזכר כי למבקשים שלושה ילדים קטינים משותפים, הסמוכים על שולחנם. זאת ועוד, הליכי פשיטת הרגל התנהלו עד לביטולם במשך 53 חודשים בעניינה של המבקשת, ובמשך 39 חודשים בעניינו של המבקש – על רקע משך הזמן האמור בו לא ננקטו הליכי הוצאה לפועל, נראה כי עיכוב הביצוע עד להכרעה בערעור לא יגרע מהמצב הקיים זה זמן רב, ומכל מקום לא יגרע באופן משמעותי. יתר על כן, נושי המבקשים הם רובם ככולם חברות מסחריות, בנקים ורשויות ציבוריות – וגם ליחסי הכוחות בין הצדדים נודע משקל לעניין מאזן הנזקים. בנסיבות אלה, נראה כי נקיטת הליכי ההוצאה לפועל נגד המבקשים עלולה להסב להם נזק ממשי, שבכל מקרה עולה על הנזק שעלול להיגרם לנושים כתוצאה מעיכוב הביצוע, וזאת אף אם מדובר בנזק שלכאורה אינו בלתי הפיך. דומני כי מאזן נזקים זה מצדיק היענות לבקשות שלפניי.

13.

התוצאה היא שאני מורה על עיכוב ביצוע ההחלטה בדבר ביטול הליכי פשיטת הרגל בעניינם של המבקשים, עד להכרעה בערעורים שהגישו. בנסיבות המקרה אין צו להוצאות.