ע"א 6663/21כלל חברה לביטוח בע"מ נ. רון רונלד טנה

1.

ביום 28.5.2015 הגיש המשיב 1 (להלן: המשיב ) בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד המבקשת, כלל חברה לביטוח בע"מ

(להלן גם: כלל ), שעניינ ה בטענה כי פוליסת ביטוח חיים קבוצתית שנערכה בין המשיבה 2, עמותת גמלאי קרן פנסיה "נתיב" דרום ומרכז (להלן: העמותה ),

בוטלה שלא כדין . הרקע לדברים, בתמצית, נעוץ בהחלטה להעלות את דמי הביטוח שנגבים מהמבוטחים, מבלי שהאחרונים קיבלו על כך הודעה ומבלי שהומצאה להם הודעה על ביטול הפוליסה, כנדרש. ביום 3.10.2017 הוגשה בקשה מתוקנת לאישור תובענה ייצוגית, לאחר שהוחלט כי יש לצרף את המשיבה 3 להליך. ביום 22.5.2019 קיבל בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' סגנית הנשיא ג' כנפי-שטייניץ ) את הבקשה לאישור התובענה הייצוגית בעניינם של כלל והעמותה, ודחה את הבקשה לאישור בעניינה של המשיבה 3 (להלן: החלטת האישור ). בית המשפט קבע כי כלל לא המציאה למבוטחים העתק מפוליסת הביטוח ודף פרטי הביטוח, כנדרש ממנה לפי הוראות הדין והוראות הפוליסה ; כי משכך לא הייתה למבוטחים דרך לדעת על השינוי בדמי הביטוח; כי כלל הייתה מחויבת בהמצאה פרטנית של התראה לפני ביטולו של החוזה, ולא עשתה כן; וכי העמותה הפרה את חובת הזהירות וחובת הנאמנות החלות עליה ונהגה ברשלנות, משהסכימה להעלאת דמי הביטוח בשיעור ניכר וחריג מבלי שבדקה את הסכמת המבוטחים ומבלי שדיווחה להם על החוב המצטבר. בית המשפט

קבע כי הקבוצה שבשמה תנוהל התובענה הייצוגית היא מוטביהם של הגמלאים המבוטחים בחוזה הפוליסה שנפטרו מיום ביטול חוזה הפוליסה ועד למועד סיום תקופת הביטוח הקבועה בחוזה (להלן: חברי הקבוצה ), וכי הסעד הנתבע הוא תשלום תגמולי ביטוח לחברי הקבוצה (להלן: תגמולי הביטוח ).

2.

ביום 15.8.2021 קיבל בית המשפט המחוזי את התובענה הייצוגית וקבע כי לא השתנו מסקנותיו מהחלטת האישור. נקבע כי ביטול הפוליסה לא נעשה כדין ועל כן יש לחייב את כלל בתשלום תגמולי הביטוח לחברי הקבוצה – דהיינו למוטבים של כל מבוטח שהלך לעולמו בתקופה שנקבעה – בסך של 11,500 ש"ח למבוטח (בניכוי דמי הביטוח החודשיים שגבתה כלל מהמבוטחים ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית). בית המשפט קבע כי על כלל להודיע עד ליום 5.9.2021 לכל אחד מחברי הקבוצה על עיקרי פסק דין ועל זכותם לקבל את תגמולי הביטוח, במכתב שנוסחו יתואם עם המשיב ויאושר על ידי בית המשפט; וכן כי עליה להשלים את ביצוע התחייבויותיה לפי פסק הדין עד ליום 15.10.2021. עוד נקבע כי כלל תשלם למשיב גמול בשיעור 5% מגובה תגמולי הביטוח ששולמו לחברי הקבוצה ושכר טרחה לבאי כוח המשיב בשיעור 20% מגובה תגמולי הביטוח.

3.

ביום 1.10.2021 הגישה כלל בקשה לעדכון לוח הזמנים לביצוע פסק הדין, נוכח הערכתה כי הליך איתור חברי הקבוצה עשוי להימשך מספר חודשים כיוון ששמות המוטבים לא מצוינים בפוליסה. ביום 11.10.2021 (לאחר שהוגש ערעור על פסק הדין ובקשה לעיכוב ביצוע לבית משפט זה, כפי שיפורט להלן), קבע בית המשפט לוח זמנים מעודכן שלפיו המועד לשליחת מכתבי ההודעה לחברי הקבוצה יוארך עד ליום 31.12.2021 והמועד לביצוע התשלומים יוארך עד ליום 31.3.2022 (להלן: לוח הזמנים המעודכן ). בהחלטה שפורסמה למחרת, ביום 12.10.2021, קבע בית המשפט כי על אף שבפסק הדין נקבע כי תשלום הגמול ושכר הטרחה ישולמו רק לאחר יישום התחייבויותיה של כלל, תיתכן אפשרות לשקול להקדים חלק מהתשלום האמור, בכפוף להחלטתו של בית משפט זה (להלן: ההחלטה מיום 12.10.2021 ).

4.

ביום 7.10.2021 הגישה כלל ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי, ולצדו את הבקשה לעיכוב ביצוע שלפניי. כלל טוענת, בתמצית, כי בית המשפט המחוזי שגה הן בהחלטת האישור – שבגדרה לטענתה נקבע ללא הצדקה סעד שלא התבקש ושעומד בסתירה לסעד שנתבע – הן בפסק הדין, שלוקה לשיטתה בשורה של שגיאות מהותיות. לפיכך סבורה כלל כי סיכויי הערעור לא מבוטלים. עוד טוענת כלל כי מאזן הנוחות נוטה במובהק לטובת קבלת הבקשה. לדבריה, כיוון שעליה לשלם כספים למספר רב של אנשים (מוטביהם של 556 מבוטחים שנפטרו בתקופת הזמן הרלוונטית), אם יתקבל הערעור מבלי שיעוכב ביצוע פסק הדין, הליך השבת הכספים צפוי להיות קשה ואף בלתי אפשרי. לכך מוסיפה כלל כי הסכום שנפסק לכל אחד מחברי הקבוצה אינו גבוה במיוחד ואינו דרוש להם באופן מידי, וכן כי אין חשש ממשי לגבי יכולת הפירעון העתידית של כלל. עוד נטען כי הליך איתור חברי הקבוצה הוא מורכב ודורש משאבים רבים שיושקעו לשווא אם הערעור יתקבל.

5.

התבקשה תשובת המשיב. המשיב טוען כי סיכויי הערעור קלושים וכן כי כלל עושה כל שלאל ידה כדי לעכב את ביצוע התשלומים שנפסקו לחובתה. עם זאת, המשיב מסכים לעיכוב השלב האחרון לפי לוח הזמנים – קרי, ביצוע התשלום לחברי הקבוצה – אך מבקש כי כלל תיישם את יתר הפעולות הנדרשות ממנה בהתאם ללוח הזמנים המעודכן. עוד מבקש המשיב כי לא יעוכב תשלומי הגמול ושכר הטרחה שנפסקו לו ולבאי כוחו.

6.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתשובה לה, אני סבור כי יש לקבל את הבקשה בחלקה, כפי שיפורט להלן. כידוע, ככלל, הגשת ערעור כשלעצמה אין בה כדי לעכב את ביצועו של פסק הדין שעליו הוגש ערעור (תקנה 145(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, שחלה גם בעניינן של תובענות ייצוגיות מכוח תקנה 19(א) לתקנות תובענות ייצוגיות, התש"ע-2010). השיקולים המנחים דיון בבקשה כאמור הם כידוע, סיכויי הערעור ומאזן הנוחות ( ראו , מני רבים, ע"א 4613/20 ים נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (13.7.2020) ). כאשר מבוקש עיכוב ביצוע של פסק דין המטיל חיוב כספי הנטייה היא שלא להיעתר לבקשה אלא במקרים חריגים, בשל ההנחה כי במקרים אלו ניתן להשיב את המצב לקדמותו אם יתקבל הערעור (ע"א 5074/21 פישר נ' ברבי , פסקה 5 (11.8.2021) ). עם זאת, בענייננו יש לתת משקל למאפייניו המיוחדים של החיוב הכספי במקרה דנן, שנפסק לטובת קבוצה גדולה של מוטבים ש ההשבה מכל אחד מהם, ככל שיתקבל בסופו של יום ערעור המבקשת, תיעשה באופן פרטני, והנזק שעלול להיגרם למבקשת כתוצאה מקשיים בכך צפוי להיות גבוה (ע"א 7100/19 קימברלי-קלארק ישראל שיווק בע"מ נ' גד-מסטיי , פסקה 13 (2.12.2019) (להלן: עניין קימברלי-קלארק ); ע"א 2090/19 חברת דואר ישראל בע"מ נ' לבנשטיין , פסקה 9 (8.4.2019)) . כן ניתן להניח – ואף לא נטען אחרת – שהסכום לו זכאי כל אחד מחברי הקבוצה אינו דרוש להם באופן מידי ושעיכוב בהעברת התשלום לא צפוי לגרום להם לנזק ממשי. לכך יש להוסיף את העובדה שהמבקשת היא חברת ביטוח גדולה, ולכן אם יידחה הערעור לא צפוי קושי לחברי הקבוצה להיפרע ממנה (עע"ם 4728/21 עיריית רחובות נ' כרמי , פסקה 5 (2.8.2021) (להלן: עניין כרמי ); עע"ם 2748/15 מי אביבים 2010 בע"מ נ' ליבוביץ , פסקה 11 (10.5.2015) (להלן: עניין מי אביבים )). נוכח האמור לעיל, ואף מבלי להידרש לשאלת סיכויי הערעור, יש להורות על עיכוב תשלום תגמולי הביטוח לחברי הקבוצה.

7.

רכיב נוסף בפסק דינו של בית המשפט המחוזי הוא הליך איתור חברי הקבוצה – שאף עיכובו התבקש על ידי כלל. כאמור, לטענתה, הליך איתורם הוא הליך מורכב, שיצריך ממנה השקעת משאבים ניכרת. אציין כבר עתה כי טענות אלו נטענו בשולי הבקשה, ומבלי שהובאו נתונים על היקף המשאבים שעשויים להידרש בהקשר זה. לכך יש להוסיף את טענת המשיב שכלל "גוררת רגליים" בביצוע רכיב זה של פסק הדין ואת העובדה שלוח הזמנים המעודכן שעליו הורה בית המשפט המחוזי ניתן לבקשתה של כלל. אכן, השתכנעתי שהליך איתור המוטבים במקרה דנן עשויה להצריך בירור אינדיווידואלי בעניינו של כל מבוטח שנפטר. עם זאת, לא מצאתי כי בטיעוניה כלל הצביעה על נזק בלתי הפיך שעשוי להיגרם לה כתוצאה מקידום הליך איתור חברי הקבוצה, לא כל שכן נזק שלא ניתן לתיקון בכסף (השוו: ע"א 5858/19 פסגות קופות גמל פנסיה בע"מ נ' אופיר , פסקה 5

(24.8.2020) ). משכך, לא ראיתי להיעתר לבקשה ככל שהיא נוגעת להליך האיתור האמור.

8.

הרכיב האחרון שעיכובו התבקש עניינו בגמול ובשכר הטרחה להם זכאים, בהתאם לפסק הדין, המבקש ובאי כוחו. כזכור, בפסק הדין נקבע כי תשלומים אלה יבוצעו לאחר שכלל תשלים את מלוא התחייבויותיה. לצד זאת, בהחלטת בית המשפט מיום 12.10.2021 נקבע כי "ניתן יהיה לשקול בהמשך הקדמת חלק מן הגמול ושכ"ט עו"ד", בכפוף להחלטת בית משפט זה. בית משפט זה עמד בעבר על המורכבות הכרוכה בהפרדה בין עניינו של התובע הייצוגי לבין עניינה של הקבוצה אותה הוא מבקש לייצג, הנובעת מטיבו של מנגנון התובענה הייצוגית והתכליות אותן הוא משרת (עניין מי אביבים , פסקה 12). הגם שכך, יש ליתן משקל לכך שהתובע "מילא את תפקידו" והצליח בתביעתו לטובת הקבוצה – ועליו להמשיך להגן עליה גם במהלך הערעור (שם). עוד יש להוסיף, כי במקרה דנן לא טענה כלל כי ייגרם לה נזק בלתי הפיך ככל שתידרש לשלם את הגמול ואת שכר הטרחה (ראו והשוו: עניין כרמי , פסקה 5; ע"א 8511/19 מידע כנסים בע"מ נ' גלסברג , פסקה 3 (7.1.2020); עניין קימברלי-קלארק , פסקה 14; ע"א 7141/13 קונקטיב גרופ בע"מ נ' דבוש , פסקה י (14.11.2013)). נוכח מארג שיקולים זה מצאתי להורות בשלב זה על עיכוב חלק מתשלום הגמול ושכר הטרחה (ראו והשוו: עע"ם 1034/16 מדינת ישראל – רשות המיסים נ' מנירב , פסקה 6 (31.3.2016) ). בשים לב לכך שפסק הדין לא נקב בסכומים מדויקים בהקשר זה, תעביר המבקשת למשיב בתוך 30 יום 150,000 ש"ח ולבאי כוחו 600,000 ש"ח.

סוף דבר: הבקשה מתקבלת באופן חלקי כפי שפורט לעיל. תשלום תגמולי הביטוח לחברי הקבוצה יעוכב עד להכרעה בערעור; הליך איתור חברי הקבוצה לא יעוכב; ותשלום חלק מהגמול ומשכר הטרחה יעוכב עד להכרעה בערעור, כאמור בפסקה 8 לעיל. נוכח מצבה הכלכלי האיתן של כלל, לא ראיתי להורות על הפקדת ערובה בשלב זה. כל צד יישא בהוצאותיו בבקשה זו.