פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"א
6867/16
לפני:
כבוד הרשמת ליאת בנמלך
המערער:
עמוס דוד
נ ג ד
המשיבים:
1.
עמיד מח'ול - עו"ד
2. הכונס הרשמי
3. עיריית ירושלים
סיווג הליך
פסק-דין
1.הערעור שבכותרת נסב על שתי החלטות של בית המשפט המחוזי בירושלים: החלטה מיום 14.7.2016 בה נדחתה בקשה לביטול צו כינוס ולביטול מינוי מנהל מיוחד, והחלטה מיום 24.7.2016 הדוחה בקשה לעיכוב הליכי הכינוס.
המערער עתר בבית משפט זה לעיכוב ביצוע צו הכינוס, ובמסגרת זאת התעוררה שאלת דרך ההשגה על ההחלטות - ערעור בזכות או ברשות. הצדדים הגישו טיעוניהם בסוגיה זו, והיא הועברה להכרעתי (החלטת כב' השופט צ' זילברטל מיום 29.9.2016).
לטענת המערער נתונה לו זכות ערעור על ההחלטות היות ומדובר ב"צווים בפשיטת רגל", ובין היתר הדגיש כי טענותיו מופנות כנגד צו הכינוס (אשר לטענתו ניתן בהעדר התייצבות).
המשיבים טוענים לעומת זאת כי ההחלטות אינן "צו בפשיטת רגל" וכי לא נתונה למערער זכות ערעור עליהן, והמשיב 1 מוסיף וטוען כי מטעם זה יש לסלק את הערעור על הסף.
2.לאחר שעיינתי בכל החומר שבפניי ובטיעוני הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי הדין עם המשיבים, וכי לא נתונה למערער זכות ערעור על ההחלטות.
אין חולק כי החלטה ליתן צו כינוס היא "צו בפשיטת רגל". לפיכך, לו היה המערער בוחר להפנות ערעורו כלפי ההחלטה מיום 2.3.2016, בה ניתן צו לכינוס נכסיו ומונה לנכסיו מנהל מיוחד, רשאי היה הוא להגיש ערעור בזכות על ההחלטה. ואולם, כפי העולה באופן מפורש מן הפתיח להודעת הערעור, ההליך מופנה כלפי ההחלטות מיום 14.7.2016 ומיום 24.7.2016.
בהחלטה מיום 14.7.2016 נדחו בקשות המערער לביטול צו הכינוס ולביטול מינוי המנהל המיוחד. החלטה בבקשה לביטול החלטה אינה "פסק דין", אלא מדובר ב"החלטה אחרת" - שכן עניינה הוא בתוקף ההחלטה המקורית, ולפיכך טפלה היא ביחס לה; ואף אין היא "צו בפשיטת רגל", ויודגש כי בכך שההחלטה המקורית היא "צו בפשיטת רגל" אין כדי לשנות מכך (ראו והשוו: בש"א 6808/15 גני באר שבע בע"מ נ' ארז חבר, מנהל מיוחד
(30.12.2015); ע"א 9501/11 סמדג'ה נ' כונס הנכסים הרשמי (2.1.2012) והאסמכתאות המובאות שם). המסקנה היא אפוא כי לא נתונה היתה למערער זכות ערעור על ההחלטה מיום 14.7.2016.
כן לא נתונה היתה למערער זכות ערעור על ההחלטה מיום 24.7.2016, בה נדחתה בקשה שהגיש לעיכוב הליכי הכינוס מכוח סעיף 16 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980 עד לבירור טענותיו ביחס לחוב בגינו החל ההליך. משמעותה של ההחלטה הדוחה
בקשה לעיכוב הליכים כאמור היא שצו הכינוס ממשיך לחול והליך פשיטת הרגל מוסיף להתנהל כסדרו. זוהי החלטה הנמנעת מלשנות את מהלך הדברים שהחל עם מתן צו הכינוס והיא אינה מחוללת אפוא שינוי בסדרו של ההליך או ביחס לזכויות מי מהצדדים לו. ככזו, אין ההחלטה נמנית לטעמי עם "[ה]החלטות המרכזיות המתקבלות במהלך התנהלותו של תיק פשיטת רגל" (רע"א 4746/11 גרוזמן נ' כונס הנכסים הרשמי , פסקה 9 (26.10.2012)), ועל כן היא אינה "צו בפשיטת רגל", ונוכח מהותה כאמור אף אין מקום לסווגה כ"פסק דין".
מטעמים אלו סבורני כי לא נתונה היתה למערער זכות ערעור על ההחלטות כלפיהן הופנה ההליך. נוכח מסקנה זו - הערעור נמחק.
למען הסר ספק יובהר כי אין במסקנה זו כדי למנוע מן המערער להגיש בקשה למתן ארכה להגשת בקשת רשות ערעור על ההחלטות (ויצוין כי במסגרת ההליך דנן לא עתר המערער למתן ארכה כאמור, ולו לחלופין), ובקשה כזאת, אם תוגש, תבחן לגופה.
בנסיבות העניין לא ייעשה ללא להוצאות.
ניתן היום, ו' בכסלו
התשע"ז (6.12.2016).
ליאת
בנמלך
ר
ש מ ת