פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
5646/17
לפני:
כבוד הרשם גלעד לובינסקי זיו
המבקש:
מוחמד נביל כיאל
נ ג ד
המשיבים:
1. ג'מאל יאסין בע"מ
2. אייל רייף , עו"ד - מנהל
מיוחד
3. כונס הנכסי הרשמי - מחוז חיפה
והצפון
סיווג הליך
החלטה
בקשת רשות הערעור מופנית כנגד החלטת בית המשפט של פשיטת רגל מיום 14.6.2017 (להלן: ההחלטה ). במסגרת ההחלטה דחה בית המשפט בקשה מטעם המבקש (להלן: החייב ) להדיח מתפקידו את המשיב 2 (להלן: המנהל המיוחד ), אשר מונה בצו הכינוס מיום 20.9.2015. בהחלטתי מיום 7.8.2017 הוריתי לצדדים להגיש עמדתם לעניין סיווגו הנכון של ההליך, היינו - האם היה על המבקש להשיג על ההחלטה על דרך של ערעור בזכות או שמא צדק בהגישו בקשת רשות ערעור עליה. בין היתר בקשתי מהצדדים להתייחס לשאלה "...איזו נפקות (אם בכלל) יש ליתן - בהקשר של הסיווג - לעובדה שהן בכותרת ההחלטה והן בחתימה המופיעה בסיפא של ההחלטה צוין כי ההחלטה ניתנה על ידי כב' הרשמת ת' נסים שי" [ההדגשה במקור].
מן התגובות אשר הוגשו עולה כי הצדדים כולם סבורים שלא נתונה לחייב זכות ערעור על ההחלטה וכי ההליך הערעורי הנכון הוא בקשת רשות ערעור. עוד מתברר, כי נוכח האמור בהחלטתי הקודמת פנה המנהל המיוחד לבית המשפט של פשיטת רגל בבקשה להבהיר באיזה "כובע" נתן המותב את ההחלטה. ביום 13.9.2017 ניתנה החלטתה של כב' השופטת ת' נסים שי, כדלקמן: "מובהר, כי הח"מ מכהנת הן כשופטת בפועל והן כרשמת בבית המשפט המחוזי. כן מובהר כי החלטתי מיום 14.6.2017 בתיק זה ניתנה על ידי בתוקף סמכותי כשופטת בפועל, אך מחמת תקלה טכנית נחתמה על ידי כרשמת".
לאחר שבחנתי את העניין על רקע דיני הערעור החלים ביחס להחלטותיו של בית המשפט של פשיטת רגל (למשל, ע"א 7829/04 הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ נ' פאן אל-א סחר בינלאומי פ.א. בע"מ (בפירוק) , פיסקה 9 והאסמכתאות הנזכרות שם (13.7.2008); ש' לוין וא' גרוניס, פשיטת רגל , 40-38 (מהדורה שלישית, 2010)); ונוכח החלטת ההבהרה מיום 13.9.2017 הנזכרת לעיל - תמים דעים אני עם הצדדים כי אופן ההשגה הנכון על ההחלטה הוא על דרך של בקשת רשות ערעור.
אכן, אין חולק כי צו הכינוס, אשר במסגרתו מונה המנהל המיוחד לתפקידו, מהווה "צו בפשיטת רגל" הנתון לערעור בזכות (והמבקש אף מימש את זכותו זו). ואולם ענייננו אנו בהחלטה הדוחה בקשה לביטול מינויו של המנהל המיוחד. כלומר - עסקינן בבקשה ל"עיון חוזר" או לביטול אותו רכיב בצו הכינוס אשר הורה על המינוי. ואכן, המבקש עצמו ציין בפתח הבקשה אותה הגיש לבית המשפט המחוזי כי היא נסמכת בין היתר על סעיף 181 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980, שעניינו עיון חוזר (נספח ו'1 לבקשת רשות הערעור). כידוע, החלטה מעין זו אינה נחשבת כ"צו בפשיטת רגל" כאמור בסעיף 182 לפקודה, וזאת הגם שההחלטה המקורית (צו הכינוס) מהווה צו כאמור. כמו כן, מבחינת דיני הערעור הרגילים היא נחשבת כ"החלטה אחרת" (להבדיל מ"פסק דין") (ראו והשוו, ע"א 4443/13 בנייני מרכז אלכסנדר בע"מ נ' מרכז העיר אשדוד ק.א בע"מ , פיסקה 5 (12.9.2013); ע"א 6867/16 דוד נ' עמיד מחול - עו"ד
(6.12.2016); ע"א 9432/16 כלבוני נ' אופיר פדר בתפקידו כמנהל המיוחד , פיסקה 3 והאסמכתאות הנזכרות שם (31.1.2017); ע"א 1579/12 גמזו נ' ישעיהו (29.2.2012) ).
עסקינן אפוא ב"החלטה אחרת", אשר כפי שהובהר בהחלטה מיום 13.9.2017 ניתנה על ידי כב' השופטת ת' נסים שי בכובעה כשופטת בפועל של בית המשפט המחוזי. משכך, הדרך להשיג על ההחלטה היא באמצעות בקשת רשות ערעור לבית משפט זה, כפי שאכן נעשה, וממילא אין מקום להורות על שינוי סיווגו של ההליך.
המזכירות תתייק החלטה זו בתיק השופט, והטיפול בהליך יימשך כסדרו.
ניתנה היום, כ"ה
בתשרי התשע"ח (15.10.2017).
גלעד לובינסקי זיו, שופט
ר ש ם