רע"א 120/22 ישראל רביצקי נ. שמואל מיכאל עו"ד

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט מרדכי כדורי ) בפש"ר 35743-10-14 ובפש"ר 35775-10-14 מיום 11.11.2021, במסגרתה נדחתה בקשת המבקש להעברת הנאמן מתפקידו ולמתן רשות להגשת תביעה נגדו.

1.

ביום 26.10.2014 ניתנו בפש"ר 35743-10-14 ובפש"ר 35775-10-14 צווי כינוס לנכסי החייבים שלום חיים בן דוד (המשיב 2. להלן: החייב ) ורויטל בן דוד (המשיבה 3. להלן: החייבת , וביחד עם החייב: החייבים ), בהתאמה, ועו"ד שמואל מיכאל מונה כמנהל המיוחד לנכסי החייבים (המשיב 1. להלן: עו"ד מיכאל ).

2.

ביום 30.4.2015 הוגשה על ידי המבקש, ישראל רביצקי (להלן: המבקש ), תביעות חוב נגד החייבים – בתיק החייב הוגשה תביעה בסך כ-2.6 מיליון ש"ח ובתיק החייבת הועמדה התביעה על סכום של כ-1.9 ש"ח (להלן: תביעות החוב ). בהמשך, ביום 27.5.2015 הגיש המבקש בקשה למתן הוראות במסגרתה התבקש בית המשפט של חדלות פירעון להורות לכונס הרשמי (המשיב 4. להלן: הכנ"ר ) לקבוע לוח זמנים למימוש דירת המגורים של החייבים ברחוב מזל אריה בעיר ירושלים, אשר נמצאת בבעלותם (להלן: דירת המגורים ). ביום 21.6.2015 הגיש עו"ד מיכאל את תגובתו לבקשה, במסגרתה נטען כי בטרם תמומש דירת המגורים של החייבים, יש להשלים תחילה את ההכרעה בתביעות החוב שהוגשו נגד החייבים. אי לכך, ביום 30.11.2015 קבע בית המשפט של חדלות הפירעון כי עו"ד מיכאל יכריע בתביעות החוב בתוך 30 ימים.

3.

בהמשך, ביום 4.1.2016, הגיש עו"ד מיכאל הודעה לבית המשפט קמא במסגרתה עדכן כי הסתיימה ההכרעה ברוב תביעות החוב שהוגשו נגד החייבים, למעט תביעותיהם של שלושה נושים פרטיים, ובכללם המבקש (להלן: תביעות הנושים הפרטיים ). עו"ד מיכאל ציין בהקשר זה כי תביעות הנושים הפרטיים הן תביעות חוב מורכבות אשר קיים ספק בדבר אמיתותן, ומשכך דרושים לו 60 ימים נוספים על מנת להכריע בהן. בו ביום אישר בית המשפט לעו"ד מיכאל את הארכה המבוקשת.

4.

לאחר מכן, ביום 25.2.2016 התקיים דיון לפני בית המשפט קמא בעניינם של החייבים. במסגרת הדיון הכריז בית המשפט על החייבים כפושטי רגל, ומינה את עו"ד מיכאל כנאמן על נכסיהם. עוד קבע בית המשפט כי בהינתן מורכבות ההכרעה בתביעות הנושים הפרטיים, מוארך המועד להכרעה בהן על ידי עו"ד מיכאל עד ליום 1.6.2016. ואולם, ביום 1.6.2016 הגיש עו"ד מיכאל בקשה להארכת מועד נוספת, וזאת בטענה כי חלק מאותם נושים טרם הגישו את כלל המסמכים הנדרשים לצורך בדיקת תביעות החוב שלהם. עוד באותו היום אישר בית המשפט קמא את הארכה שהתבקשה, אך הדגיש כי לא יהיה מקום להגשת בקשות ארכה נוספות בהקשר זה.

5.

בהמשך, ביום 5.10.2016, הגיש עו"ד מיכאל בקשה לבית המשפט קמא להורות על ביטול המשכון שנרשם ברשם המשכונות לטובת המבקש על זכויות החייבים בדירת המגורים, וכן להורות על ביטולם של שני משכונות שנרשמו ברשם המשכונות לטובת המבקש על זכויות החייב בנכס הממוקם ברחוב אחימאיר בעיר ירושלים (להלן: הנכס ברחוב אחימאיר ). בבקשה טען עו"ד מיכאל כי שלושת המשכונות הללו נרשמו על שם המבקש במסגרת הענקה פסולה, ומשכך ובהתאם לסעיף 96 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 (להלן: הפקודה ), דינם להתבטל (להלן: הבקשה לביטול המשכונות ). בנוסף, ביום 18.11.2016 הגיש עו"ד מיכאל לבית המשפט קמא בקשה לקבוע כי ההכרעה בתביעות החוב של המבקש תתבצע לאחר מתן החלטה בבקשה לביטול המשכונות.

6.

ביום 2.1.2017 התקיים דיון נוסף לפני בית המשפט קמא, במסגרתו נקבע כי בהינתן שהנכס ברחוב אחימאיר נמכר זה מכבר, ולאור הסכמת המבקש לפיה מרגע שנכס זה נמכר אין עוד משמעות למשכונות שנרשמו עליו, חלקה של הבקשה לביטול המשכונות אשר נוגע לנכס ברחוב אחימאיר התייתר. עוד קבע בית המשפט קמא כי בטרם ייקבע דיון אשר יעסוק בחלקה השני של הבקשה לביטול משכונות הנוגע לדירת המגורים, יכריע עו"ד מיכאל בתביעות החוב של המבקש.

7.

לאחר מכן, בדיון שהתקיים לפני בית המשפט קמא ביום 26.9.2017, ניתן לחייבים הפטר מותנה. כמו כן, היות שעו"ד מיכאל טרם הכריע בתביעות החוב של המבקש, באותו הדיון נקבע כי לאחר שתוגש תגובת החייבים לתביעות החוב של המבקש, והאחרון יגיש את תשובתו לתגובת החייבים, על עו"ד מיכאל יהיה להכריע בתביעות החוב של המבקש בתוך 30 ימים. תגובת החייבים הוגשה ביום 6.12.2017, במסגרתה נטען כי דין תביעות החוב של המבקש להידחות, באשר מדובר בתביעות שנגועות בחוסר תום לב ותכליתן היא להתעשר שלא כדין על חשבון יתר הנושים. ביום 18.1.2018 הגיש המבקש את תשובתו לתגובת החייבים, במסגרתה התבקש עו"ד מיכאל פעם נוספת לאשר את תביעות החוב של המבקש.

8.

חרף סד הזמנים שקבע בית המשפט קמא, תביעות החוב שהגיש המבקש טרם הוכרעו, ובמשך כארבע שנים לא הועלתה סוגיה זו בהליך, עד אשר ביום 8.8.2021 הגיש המבקש בקשה לבית המשפט קמא להעברתו של עו"ד מיכאל מתפקידו כנאמן, וליתן לו רשות להגיש תביעה נגד עו"ד מיכאל (להלן: הבקשה ). במסגרת הבקשה טען המבקש כי עו"ד מיכאל נמנע מלהכריע בתביעות החוב שהוגשו על ידו, אשר מסתכמות במיליוני שקלים, על אף שהן הוגשו לו לפני יותר מ-6 שנים, וחרף הוראות מפורשות שניתנו לו על ידי בית המשפט קמא לעשות כן. המבקש טען כי הסיבה להימנעותו של עו"ד מיכאל מלהכריע בתביעות החוב היא ניגוד העניינים בו הוא מצוי, וזאת לאור כוונתו להגיש תביעה כספית נגד עו"ד מיכאל בגין נזקים שהלה גרם לו. נזקים אלו, לתפיסת המבקש, נגרמו כתוצאה מהימנעותו של עו"ד מיכאל מלפעול לצורך מימושו של מלאי ספרים בשווי כולל של כ-1.56 מיליון ₪, אשר היה מצוי, לטענתו, בבעלותו של החייב, וכעת אינו בנמצא עוד (להלן: מלאי הספרים ), וכן עקב הימנעותו מלהכריע בתביעות החוב של המבקש. אי לכך, גרס המבקש כי לאור ניגוד העניינים המתואר, יש מקום להורות על העברת עו"ד מיכאל מתפקידו, וכן לאפשר לו להגיש תביעה נגדו בגין הנזקים המתוארים, וזאת בסכום אשר יתגבש לאחר ההכרעה בתביעות החוב שלו.

9.

ביום 14.9.2021 הגיש עו"ד מיכאל את תגובתו לבקשה, במסגרתה טען כי העיכוב בהכרעה בתביעות החוב של המבקש נובע מקיומן של טענות כבדות משקל מצד החייבים נגד אותן התביעות. כן הוסיף עו"ד מיכאל כי בהינתן שתביעות החוב של יתר הנושים אשר הוכרעו טרם נפרעו, הרי שממילא אין כל דחיפות להכריע בתביעות החוב של המבקש בשלב זה. ביחס לטענת המבקש בדבר מלאי הספרים שלא מומש, ציין עו"ד מיכאל כי מדובר במלאי אשר היה מצוי בבעלות בתם של החייבים, ולאחר בחינת הדברים הוא הגיע למסקנה כי לא ניתן לפעול למימושו במסגרת הליך פשיטת הרגל בעניינם של החייבים.

10.

ביום 26.10.2021 הגיש גם הכנ"ר את תגובתו לבקשה, במסגרתה הוסבר כי הואיל וטרם בוצעה חלוקת דיבידנדים לנושי החייבים שאינם מובטחים, הרי שלמבקש לא נגרם כל נזק כתוצאה מהעיכוב שחל בהכרעה בתביעות החוב שהגיש. עוד ציין הכנ"ר כי טענות עו"ד מיכאל לפיהן לאחר בחינת הדברים הוא הגיע למסקנה שאין מקום לממש את מלאי הספרים, מקובלות עליו. לפיכך, עמדת הכנ"ר הייתה כי אין מקום להיעתר לבקשה. יחד עם זאת, סבר הכנ"ר כי נכון יהיה להורות לעו"ד מיכאל לבחון את תביעות החוב ולהכריע בהן בתוך 90 ימים.

11.

ביום 11.11.2021 דחה בית המשפט קמא את הבקשה. בתוך כך, ציין בית המשפט קמא כי על העותר להעברת נאמן מתפקידו מחמת ניגוד עניינים מוטל הנטל להראות כי קיים ניגוד עניינים קונקרטי שהופך את הנאמן לבלתי כשיר למינוי או כי הוא אינו ממלא את תפקידו כראוי בשל ניגוד העניינים הנטען. במקרה דנן, מצא בית המשפט קמא כי בהתחשב בשלב בו מצוי ההליך, אין באי ההכרעה בתביעות החוב כדי להוות טעם ממשי להעברת הנאמן מתפקידו. זאת, שכן בהינתן שטרם חולק דיבידנד לנושים שאינם מובטחים, הרי שלמבקש לא נגרם כל נזק כתוצאה מהעיכוב בהכרעה בתביעות החוב שהגיש. עוד קבע בית המשפט קמא כי העובדה שהכנ"ר, המפקח על פעילות עו"ד מיכאל, אימץ את המסקנה לפיה לא היה מקום לפעול למימוש מלאי הספרים, נוטלת את עוקצה של טענת המבקש לפיה עו"ד מיכאל מצוי בניגוד עניינים. בכל הנוגע לבקשת המבקש להתיר לו להגיש תביעה נגד עו"ד מיכאל, ציין בית המשפט קמא כי אף לגישת המבקש הנזק שנגרם לו, ובגינו הוא מעוניין להגיש את התביעה, טרם התגבש בשלב זה, ועל כן מדובר בבקשה תיאורטית.

12.

על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור דנן. בפתח הבקשה, טוען המבקש כי יש להתייחס לבקשתו כערעור בזכות, שכן לשיטתו החלטת בית המשפט קמא היא בגדר "צו בפשיטת רגל", אשר ביחס אליו מוקנית זכות ערעור בהתאם לסעיף 182 לפקודה. בהקשר הזה המבקש מציין כי לפי סעיף 349(א)(2) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: חוק חדלות פירעון ) החלטה בבקשה להעברת נאמן מתפקידו, כבמקרה דנן, מקימה זכות ערעור. לחלופין, המבקש טוען כי יש להעניק לו רשות ערעור באשר החלטת בית המשפט קמא שגויה על פניה. בתוך כך, ולגופו של עניין, המבקש גורס כי שגה בית המשפט קמא כאשר קבע שאין מקום להעביר את עו"ד מיכאל מתפקידו, ולו לצורך ההכרעה בתביעות החוב של המבקש. לתפיסת המבקש, עו"ד מיכאל מצוי במצב של ניגוד עניינים, שכן הכרעה בתביעות החוב שהגיש, תהא תוצאתה אשר תהא, תביא להתגבשותה של עילת התביעה נגד עו"ד מיכאל. לשיטתו, " כל תביעה שתתקבל על ידו תגדיל את סכום התביעה שתוגש נגדו בגין אובדן המלאי, אך מצד שני אין הוא יכול לדחות את התביעות, גם משום שאין כל יסוד לכך, גם משום שאם ידחה אותן יהווה הדבר ראיה לכך שהוא פועל בניגוד עניינים, וגם כי מכל מקום המבקש יגיש ערעור על החלטתו והערעור יתקבל " (סעיף 8 לבקשת רשות הערעור). המבקש מוסיף כי בית המשפט קמא שגה כאשר קבע כי טענתו של המבקש נגד עו"ד מיכאל אינה בעלת סיכויי הצלחה גבוהים. לגישת המבקש, בית המשפט קמא התבסס בהקשר זה על העובדה כי הכנ"ר קיבל את עמדתו של עו"ד מיכאל בנוגע להתנהלותו ביחס למלאי הספרים. ואולם, לכנ"ר, כך נטען, אין כל ידיעה על אודות הנסיבות שהביאו לאובדן מלאי הספרים, וממילא הוא איננו בגדר ערכאה שיפוטית. עוד ציין המבקש כי על מנת להעריך את סיכויי התביעה שברצונו להגיש, היה על בית המשפט קמא לקבוע דיון במסגרתו יתבררו סיכויים אלו כדבעי. כמו כן, הלין המבקש על כך שבית המשפט קמא התעלם מהעובדה שעו"ד מיכאל לא קיים את החלטותיו אשר הורו לו להכריע בתביעות החוב שלו, ולא הכריע בהן במשך למעלה שש שנים, דבר הגורם לו לעינוי דין כשלעצמו (בין אם נגרם למבקש נזק כלכלי בשל אי ההכרעה ובין אם לאו).

13.

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור על נספחיה, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות, ללא צורך בתגובות המשיבים.

14.

כבר בראשית הדברים יובהר כי בניגוד לטענת המבקש, החלטת בית קמא איננה "צו בפשיטת רגל" אשר ביחס אליו מוקנית זכות ערעור. כך, בכל הנוגע לבקשה להעברת עו"ד מיכאל מתפקידו, כבר נפסק בעבר כי החלטה הדוחה בקשה כאמור ביחס להליך פשיטת רגל המתנהל על פי הפקודה (להבדיל מהליך המתנהל לפי חוק חדלות פירעון) היא החלטת ביניים אשר ניתן לערער עליה ברשות בלבד (ראו: ע"א 3823/21 שימר נ' עו"ד חבר, נאמן , פסקה 8 (21.7.2021) (להלן: עניין שימר ); רע"א 5646/17 כיאל נ' ג'מאל יאסין בע"מ (15.10.2017)). ככל שהדברים נוגעים לבקשה למתן היתר להגשת תביעה נגד עו"ד מיכאל, אומנם בקשה כגון דא עשויה להיחשב כיחידה דיונית נפרדת אשר הכרעה סופית בה תקים זכות ערעור; ואולם, הואיל ובענייננו בית המשפט קמא לא הכריע באופן סופי בבקשה, אלא אך קבע כי בשלב זה מדובר בבקשה תיאורטית, הרי שגם לעניין זה החלטת בית המשפט היא החלטת ביניים הטעונה רשות ערעור (למבחן "היחידה הדיונית הנפרדת", ראו: רע"א 630/19 עו"ד שפירא רז מנגל – מנהלי העזבון נ' אגף מס הכנסה – פקיד שומה תל אביב 3 , פסקה 10 (29.8.2019); רע"א 6584/21 הנדל עו"ד נ' קול , פסקה 13 (12.12.2021)).

אם כן, נפנה לבחון האם יש מקום להעניק רשות ערעור במקרה דנן.

15.

כידוע, שיקול הדעת המסור לבית המשפט של חדלות פירעון הוא רחב, נוכח מומחיותו הייחודית בתחום ולאור היכרותו הישירה עם בעלי הדין ועם כלל נסיבות העניין. לפיכך, לא בנקל תתערב בו ערכאת הערעור אלא במקרים חריגים (ראו: ע"א 9007/15 אמיר נ' אמיר , פסקה 4 (11.12.2016); רע"א 5633/18 בדראן נ' כונס הנכסים הרשמי , פסקה 14 (16.10.2018); רע"א 2234/22 טאוב נ' עו"ד הנדל בתפקידו כמנהל המיוחד , פסקה 11 (7.4.2022)). לא מצאתי כי המקרה שלפניי מצדיק חריגה מכלל זה.

16.

הלכה היא כי על המבקש להעביר נאמן מתפקידו מחמת ניגוד עניינים מוטל הנטל להראות שקיים חשש קונקרטי ו- ממשי כי אותו נאמן מצוי בניגוד עניינים, והכל בהתאם להקשר הדברים הנדון ולנסיבות העניין (עניין שימר , פסקה 12. כן ראו: רע"א 5347/18 ש.א עובדיה בע"מ נ' עו"ד גולדבלט – לוי , פסקה 8 (16.9.2018); רע"א 8702/19

זועבי נ' זהר אלר חברה לנאמנויות בע"מ , פסקאות 12-11 (13.2.2020);

רע"א 3138/21 דיוטי פארם פ"ת בע"מ נ' חבר, עו"ד, בתפקידו ככונס נכסים , פסקאות 15-14 (29.6.2021)). בענייננו, טענת ניגוד העניינים אשר עומדת בפי המבקש מבוססת

כולה על כוונתו הלכאורית להגשת תביעה נגד עו"ד מיכאל. ואולם, אין די בעצם ההתראה על כוונה להגשת תביעה מטעם נושה נגד בעל תפקיד על מנת לבסס קיומו של ניגוד עניינים קונקרטי וממשי ברמה המצדיקה על פי הדין את העברת בעל התפקיד מתפקידו. אם תאמר אחרת, הרי שנמצא כי בידי כל נושה נתון בכל עת הכוח להביא להעברת נושא תפקיד שהחלטותיו או התנהלותו אינן נושאות חן בעיניו. במקרה דנן, התביעה נגד עו"ד מיכאל טרם הוגשה על ידי המבקש, ולאור המפורט להלן, ספק אם תתאפשר הגשתה בעתיד. משכך אין בטענות המבקש בשלב זה כדי להניח תשתית מספקת להוכחת קיומו של ניגוד עניינים אשר יש בו כדי להצדיק את העברת עו"ד מיכאל מתפקידו כנאמן.

17.

בכל הנוגע לבקשת המבקש כי יינתן לו אישור להגשת תביעה נגד עו"ד מיכאל, מסכים אני עם קביעת בית המשפט קמא לפיה בשלב זה מדובר בבקשה תיאורטית, שכן אף לגישת המבקש, הנזק שנגרם לו צפוי להתגבש (אם בכלל) אך במועד בו יכריע עו"ד מיכאל בתביעות החוב שהגיש. לכך יש להוסיף כי בהתאם להלכה הפסוקה בית המשפט יטה שלא להיענות לבקשות להטלת אחריות אישית על בעל תפקיד בהליכי חדלות פירעון אלא במקרים חריגים, ועל המבקש לקבל היתר להגשת תביעה נגד בעל תפקיד להניח תשתית ראייתית לכאורית לקיומה של עילת תביעה (ראו: ע"א 608/15 עופר נ' עו"ד גולן, הנאמן על נכסי שריה עופר ז"ל , פסקה 7 (25.2.2016); ע"א 4189/20 עו"ד ארז נ' עו"ד כהן , פסקה 9 (30.3.2022)). בהינתן שכאמור הנזק הלכאורי שנגרם למבקש טרם התגבש, הרי שבשלב זה לא קמה לו כל עילת תביעה נגד עו"ד מיכאלי, וממילא הוא איננו עומד ברף הראייתי המתואר להוכחת קיומה של עילת תביעה. במצב דברים זה, לא מצאתי כי החלטת בית המשפט קמא מגלה עילה להתערבות.

18.

לא ניתן לסיים החלטה זו מבלי להעיר כי אכן העיכוב המתמשך בהכרעה בתביעות החוב שהגיש המבקש – עיכוב הנמשך מזה 6 שנים – איננו שגרתי ואיננו ראוי. חזקה על בית המשפט קמא כי יידרש לעניין זה לאלתר, ויפעל לכך שההכרעה בתביעות החוב של המבקש תינתן בהקדם, ובהתחשב במכלול השיקולים הרלוונטיים לעניין.

19.

בקשת רשות הערעור נדחית איפוא. בנסיבות העניין, ומשלא התבקשה תגובה, אין צו להוצאות.