רע"א 5347/18 ש.א עובדיה בע"מ נ. דוד עו"ד גולדבלט לוי

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי תל אביב – יפו (כבוד השופטת נועה גרוסמן ) בתיק פש"ר 44323-12-15 מיום 12.6.2018 במסגרתה נדחתה בקשת העותרת, נושה של חייב בפשיטת רגל (להלן: " המבקשת "), להעביר מתפקידו את הנאמן בפשיטת רגל.

רקע והחלטת בית משפט קמא

1.

כפי שעולה מהמסמכים החלקיים שצורפו לבקשה, ומפרוטוקול הדיון בבית משפט של פשיטת רגל, ביום 13.3.2016 ניתן בעניינו של המשיב 3 (להלן: " החייב ") צו כינוס נכסים, ועו"ד דוד גולדבלט – לוי מונה כמנהל מיוחד לנכסי החייב (להלן: " המנהל המיוחד " ובהמשך " הנאמן "). נגד החייב הוגשו שתי תביעות חוב : תביעת חוב של המבקשת בסך של 1,257,126 ש"ח ותביעה של נושה נוסף בסך 122,058 ש"ח.

2.

קרוב לשנה לאחר מינויו של המנהל המיוחד, בחודש פברואר 2017, פנה אליו ב"כ המבקשת בדרישה כי זה הראשון יפסול עצמו מלדון בתביעת החוב של המבקשת נוכח התבטאויות עבר כלפיה וכלפי משרד עורכי הדין המייצג אותה, וכן נוכח התנהלותו בתיק פשיטת רגל אחר במסגרתו דחה המנהל המיוחד את תביעת החוב של המבקשת. המנהל המיוחד דחה את טענות המבקשת מכל וכל, אולם ביקש, "לצורך מראית עין ומניעת טענות מצד הנושה", כי בית המשפט של פשיטת רגל ימנה בעל תפקיד אחר לבדיקת תביעת החוב של המבקשת. כבר עתה יודגש כי המבקשת לא התנגדה בשלב זה להמשך כהונתו של עו"ד גולדבלט – לוי כמנהל מיוחד לנכסי החייב.

3.

ביום 19.11.2017 הוכרז החייב כפושט רגל ועו"ד גולדבלט מונה על ידי בית משפט קמא כנאמן. יוער, כי עיון בפרוטוקול הדיון במסגרתו התקבלה ההחלטה בדבר המינוי מעלה כי לא נשמעה מפי המבקשת טענה בקשר עם מינויו של הנאמן. עוד עולה מפרוטוקול הדיון כי תביעת החוב של הנושה הנוסף נדחתה על ידי הנאמן מחמת איחור בהגשתה, וכי תביעת החוב של המבקשת, אשר נבדקה על ידי בעל תפקיד אחר, אושרה בסכום של 995,000 ש"ח. עם זאת הן החייב והן הנאמן העלו במסגרת הדיון השגות בנוגע להיקף תביעת החוב של המבקשת (שאושרה, כאמור, על ידי בעל תפקיד אחר), אשר לטענתם נשאה ריבית מעבר לשיעורי הריבית המירביים הקבועים בחוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א-1961.

4.

רק ביום 9.5.2018, בחלוף שישה חודשים ממועד מינויו של עו"ד גולדבלט - לוי כנאמן, הגישה המבקשת בקשה לפסילת נאמן לאור " יחסים עכורים של הנאמן עם הנושה " וזאת " על רקע תיק אחר בו מתנהל ערעור של הנושה על החלטת הנאמן ואשר גלגולו הגיע לבית המשפט העליון ". התימוכין שהביאה הנושה לבקשתה היו ציטוטים מכתבי טענות שונים שהוגשו לבית המשפט חודשים ואף שנים לפני הגשת בקשת הפסילה. כך למשל צוטט כתב טענות מיום 15.7.2016 בו נכתב: " יעיר המנהל המיוחד לאור היכרותו עם דרכי הפעולה של הנושה הספציפית ובא כוחה, כי התערבות בלתי פוסקת בעבודתו של בעל התפקיד, עשויה רק לגרום נזק לנושים " (נספח 2 לבקשת רשות הערעור). וכן כתב טענות מיום 12.5.2017 בו נכתב " לנאמן יש תחושה קשה שהנושה ביצע מניפולציה חסרת תום לב על מנת למנוע מהח"מ לבדוק את תביעת החוב, בידיעה שהח"מ לא יהסס ולא ירתע

מלבדוק את תביעתה חוב לעומקה ולהגיע להכרעות אמיצות במידת הצורך..." (נספח 5 לבקשת רשות ערעור). וכן כתב טענות מיום 10.4.2018 במסגרתו נכתב " בשולי הדברים יעיר הנאמן כי תהא ההכרעה בתביעתה חוב של הנושה, אשר תהא, הנאמן סבור כי החייב נפל קורבן לעוול נוראי מצד הנושה, יצוג כושל ורשלני מצד בא כוחו והכרעה שגויה של המנהל המיוחד " (נספח 6 לבקשת רשות הערעור).

5.

ביום 12.6.2018 דחה בית משפט של פשיטת רגל את בקשת הפסילה שהגישה המבקשת בנימוק כי אין מקום לפסול נאמן שהוא אינסטנציה שיפוטית רק משום שהנושה אינה מעוניינת בו, וכי הדבר עשוי ליצור מדרון חלקלק ולאיים על נאמנים ובעלי תפקיד אם לא יפעלו לשביעות רצונה של הנושה. על החלטה זו של בית משפט קמא הוגשה הבקשה שלפניי.

דיון

6.

דין הבקשה להידחות ללא צורך בתגובת המשיבים.

7.

אכן, בית המשפט רשאי להעביר נאמן מתפקידו ולמנות אחר תחתיו. אחד הטעמים האפשריים להעברת נאמן מתפקידו הוא האפשרות כי אותו נאמן מצוי במצב של ניגוד עניינים אסור. הכלל לפיו אסור לו לאדם להימצא במצב של ניגוד עניינים חל גם על בעלי תפקיד בהליכי פשיטת רגל. זאת, הן מכוח העיקרון הכללי (אהרן ברק "האיסור על ניגוד עניינים" ניגוד עניינים במרחב הציבורי: משפט, תרבות, אתיקה, פוליטיקה 29 (דפנה ברק-ארז, דורון נבות ומרדכי קרמניצר

עורכים, 2009) (להלן: " ברק, האיסור על ניגוד עניינים "); בג"ץ 531/79 סיעת הליכוד בעיריית פתח תקווה נ' מועצת עיריית פתח תקווה , לד(2) 566 (1980); רע"א 8388/08 סלים

עתאמנה נ' עו"ד איתן ארז מנהל מיוחד (ניתן ביום 22.2.2009, להלן: " עניין

עתאמנה ") והן לאור הוראת תקנה 3 לתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ותשלום שכרם), התשמ"א-1981, החלה, בשינויים המחוייבים , מכוח כללי פשיטת הרגל (מינוי כונסי נכסים ונאמנים ושכרם), התשמ"ה

– 1985.

8.

ואולם , העברת נאמן מתפקידו לא תעשה בנקל. כפי שנפסק בעניין עתאמנה : " אין די בכך שניתן להצביע על ניגוד עניינים כלשהו כדי לפסול את מינויו של אדם לתפקיד מסוים " (פסקה 4 לפסק דינו של השופט (כתוארו דאז) אשר גרוניס). בעניינו, ספק אם המבקשת הצביעה על חשש ממשי לניגוד עניינים כלשהו, ומכל מקום אינני סבור כי זהו מסוג המקרים המצדיקים העברת הנאמן מתפקידו. ניתן לאתר בפסיקת בתי המשפט המחוזיים מקרים ספורים בהם בתי המשפט העבירו מתפקידם נאמנים, וזאת רק בנסיבות יוצאות דופן. כך למשל, בעניין עש"א

14485-03-18 דן נ' פרידמן ואח' (השופט חגי ברנר, ניתן ביום 22.4.2018) נפסק כי נאמן נגוע בניגוד עניינים משום שהוא עצמו טען לנשייה אישית כלפי עזבון חייב בפשיטת רגל. ואילו בעניין פש"ר (מחוזי ת"א) 1171/84 חיים שכטר חברה לבניין והשקעות בע"מ (בפירוק) נ' כונס הנכסים הרשמי (השופט איתן אורנשטיין, ניתן ביום 28.9.2014) נקבע כי מפרק חברה אשר מכר לבתו נכס מנכסי הפירוק מצוי בניגוד עניינים אסור. למותר לציין כי המקרה שלפניי אינו דומה כלל למקרים אלו. למעשה לא מצאתי בציטוטים שהובאו על ידי המבקשת חשש מבוסס לניגוד עניינים, שכן אין זה ברור מהו האינטרס השונה המיוחס לנאמן במצב דברים זה (להרחבה בדבר ניגוד עניינים של מה בכך ראו ברק, האיסור על ניגוד עניינים עמוד 36 וכן בג"ץ 7279/98 חבר הכנסת שריד, יושב ראש תנועת מרץ ישראל הדמוקרטית נ' ממשלת ישראל , פ"ד נה (1) 740, 757 (1999)). פשיטא כי העובדה שבתיק אחר, במסגרת תפקידו כמנהל מיוחד, דחה הנאמן תביעת חוב של המבקשת אינה עולה כדי חשש לניגוד עניינים, ומכל מקום חזקה על נאמן כי ישכיל שלא לתת להתנצחויות מסוג זה להעיב על שיקול דעתו המקצועי.

9.

יתרה מכך, בעניינו יש לדחות את הבקשה גם מחמת עיתוי הגשתה. המבקשת העלתה את הטענה בדבר ניגוד עניינים באיחור ניכר – חצי שנה לאחר שמונה בעל התפקיד כנאמן, ושנה ועשרה חודשים לאחר שמונה כמנהל מיוחד לנכסי החייב, וזאת אף כי ההצדקות לכאורה המעידות על ניגוד העניינים הנטען הן ברובן אמירות של הנאמן מהשנים 2016 ו-2017. לכך אין להסכים. מי שמבקש להעלות טענה כאמור, חייב לעשות כן בהקדם, אפשר שמכוח ההיקש לדיני פסלות שופט בדין פלילי בהזדמנות הראשונה הנקרית לו ( סעיף 146 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, ע"פ 2113/91 מדינת ישראל נ' יהודה , פ"ד מה(3) 790, 791 (1991);

ע"פ 5012/15 בר שירה נ' מדינת ישראל (21.07.2015)), ומכל מקום בסמוך לאחר שנודעה לו עילת הפסלות. המבקשת לא נהגה באופן זה, אלא ישנה על טענתה בדבר ניגוד העניינים, והעלתה אותה רק במועד הנוח לה. גם מטעם זה יש לדחות את הבקשה.

10.

הבקשה נדחית איפוא . המבקשת תשלם לכונס הנכסים הרשמי סכום של 5,000 ש"ח בגין בקשה זו.