ע"א 692/08 Interton Inc נ. AVR Cmmunications Ltd

1.

לפניי בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור. עניינה של בקשת רשות הערעור בהשגה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו (מפי כב' השופט י' זפט) בה"פ 1029/07 שניתן ביום 9.12.07, במסגרתו, בין היתר, נקבע כי סעיף הבוררות שבהסכם, בין הצדדים להליך זה, חל על כל הסכסוכים הקשורים באותו הסכם. בעקבות אותו פסק דין הגישה המבקשת ביום 22.1.08 ערעור בזכות (ע"א 692/08). רק ביום 11.2.08 – משהתברר למבקשת כי מכיוון שעניינו של ההליך השגה על החלטה שבעניין בוררות, היה מקום להגישו תוך 30 ימים כבקשת רשות ערעור – הגישה את הבקשה דנן. לטענת המבקשת, קיים "טעם מיוחד" המצדיק הארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור, המבוסס על כך שהמשיבות לא פיתחו ציפייה כלשהי לסיום ההליך. זאת, מכיוון שבסמוך לאחר מתן פסק הדין, הודיע בא כוחה של המבקשת טלפונית לבא כוח המשיבות על כוונתו לערער ואף הציע הסדר דיוני מסוים בבוררות, אשר אם יוסכם, תוותר המבקשת על זכות הערעור שלה. בנוסף, ביום 17.12.07 הודיעה המבקשת למשיבות כי היא עומדת על טענותיה "לעניין הסמכות" וביום 9.1.08, בישיבת בוררות מקדמית, ציינה המבקשת שוב את כוונתה להגיש את הערעור עד המועד הקבוע בחוק (כפי שסברה באותה עת). לטענתה, גם בכך שהליכי הבוררות לפני הבורר החדש שמונה טרם החלו (למעט ישיבה מקדמית שעסקה בעניינים לא מהותיים), יש בכדי להוביל למסקנה כי המשיבות לא יכלו לפתח ציפייה לסיום ההליך. לבסוף נטען, כי סיכויי ההליך גבוהים. לבקשה זו צורף תצהיר.

2.

המשיבות 2-1 (להלן: המשיבות) מתנגדות לבקשה. לטענתן, טעותה של המבקשת באשר לסיווג ההליך הינה טעות בלתי סבירה. עוד טוענות המשיבות, כי המבקשת לא הציגה כל ראיה מוחשית לביסוס טענתה, לפיה המשיבות היו מודעות לכוונתה לערער ולכן לא נוצרה מצידן הסתמכות על סיום ההליך. מסקנותיה של המבקשת לעניין זה הן בגדר "ספקולציה גרידא", בפרט לאור משך האיחור הרב – כחודש – בהגשת בקשת רשות הערעור. בנוסף, טוענות המשיבות כי למבקשת לא תיגרם כל פגיעה באשר לאפשרותה לברר את טענותיה המהותיות, שכן תעמוד לרשותה האפשרות לשטוח טענותיה במסגרת הליך הבוררות שיתקיים ביניהן. לבסוף, נטען כי סיכויי ההליך נמוכים.

3.

לאחר עיון בחומר שלפני ובטענות בעלי הדין נחה דעתי כי דין הבקשה להארכת מועד, להתקבל. בהתקיים נסיבות מיוחדות, הכירה הפסיקה בטעות שבדין כ"טעם מיוחד" המצדיקה הארכת מועד. הכרה כזו תקום בייחוד בנסיבות בהן לא הייתה הסתמכות של הצד שכנגד (ראו: רע"א 9073/01 יהודית פרנקו-סידי נ' הרשות המוסמכת לפי חוק נכי רדיפות הנאצים (לא פורסם, 29.01.02). בענייננו, אין חולק כי ההליך הוגש באיחור. זאת ועוד: מ דובר בעניין ברור על פי הדין (סעיף 38 לחוק הבוררות, תשכ"ח-1968) ובהחלטה שמצויה היא בתחום דיני הבוררות ועל כן ההשגה עליה יכול ותהא רק בדרך של בקשת רשות ערעור. עם זאת, משקלול נסיבות העניין עולה כי לא נוצרה בקרב המשיבות ציפייה מספקת לסיום ההליך, המצדיקה שלילת זכות הערעור של המבקשת בשל איחור שנבע מטעות באשר לדין החל. אכן, נראה כי המבקשת, כעולה מתצהירה, הבהירה למשיבות מספר פעמים את כוונתה להגיש ערעור, עוד בתוך המועד החוקי להגשת בקשת רשות הערעור. המשיבות, מצידן, לא שללו טענה זו באופן ברור ואף לא צירפו תצהיר לטענתן לכך שמ דובר

ב"ספקולציה גרידא". במצב דברים זה, דין טענת המבקשת – לפיה לא נוצרה בקרב המשיבות הסתמכות על סיום ההליך – להתקבל. זאת ועוד, גם בעובדה כי המשיבות לא הביעו כל עמדה ולא הגישו כל בקשה בעניין, למרות שהערעור הוגש בזכות וחלפו למעלה משבועיים עד שהמבקשת הגישה בקשתה, יש משום אינדיקציה לאי הסתמכות המשיבים. לבסוף, יש ליתן משקל גם לכך שפסק הדין ניתן שלא במעמד הצדדים, וממילא ספק אם המשיבים יכלו להסתמך במצב זה על איחור העומד על 12 ימים, שהוא פרק הזמן שחלף לכל היותר בין מועד המצאת פסק הדין לידי המערערת לבין המועד בו הוגש – בטעות – הערעור האזרחי. גם סיכויי ההליך נראים בעיני מספיקים לצורך הליך זה.

4.

התוצאה הינה אפוא כי דין הבקשה להתקבל. ההליך שבכותרת ימחק ותחתיו תפתח בקשת רשות הערעור שצורפה לבקשה להארכת מועד שלפני. האגרה ששולמה בע"א 692/08 תועבר להליך זה וההפרש יושב למבקשת. ערבון בסך 25,000 ₪ יופקד תוך 10 ימים מעת המצאת החלטה זו. התיק יובא לפני שופט להמשך טיפול בבקשה לעיכוב הביצוע. נוכח הטרחה שנגרמה למשיבים בשל טעות המבקשת, תישא המבקשת בשכר טרחת עורך-דין בגין בקשה זו בסך של 2,500 ₪. סכום זה ישא הפרשי ריבית והצמדה כדין מיום ההחלטה ועד התשלום בפועל. יצוין בשולי הדברים, כי בשל תקלה מזכירותית נשלחו לבעלי הדין זימונים לדיון בהליך זה בעל-פה, אולם הוראה כאמור לא ניתנה על ידי ולא מצאתי מניעה להכריע בבקשה על פי החומר שלפני, וכך נעשה. החלטה זו תישלח לצדדים, ללא דיחוי, באמצעות הפקסימיליה.