פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"א
6999/18 -
ט'
לפני:
כבוד השופטת ע' ברון
המבקש:
שאול בר נוי
נ ג ד
המשיבים:
1. הנהלת אגף רישום והסדר מקרקעין
2. הנהלת בתי המשפט
3. האפוטרופוס הכללי
4. דבורה ברנדויין
בקשה לעיכוב ביצוע צו הוצאות
בשם המבקש:
בעצמו
החלטה
דין הבקשה לעיכוב ביצוע צו ההוצאות להידחות, אף בלא צורך בתגובת המשיבים לבקשה. עסקינן בצו לתשלום הוצאות בגובה 5,000 ש"ח, שהושת על המערער בפסק דינו מיום 7.10.2018 של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו ב-ת"א 912-03-18 (כבוד הנשיא א' אורנשטיין ) – שבמסגרתו נדחתה על הסף תביעה שהגיש המערער בהיעדר סמכות עניינית ובשל מעשה בית דין והשתק. תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 מורה כי " הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים "; על יסוד האמור, הכלל הוא שאין לעכב ביצועו של פסק דין המטיל חבות כספית, לא כל שכן מקום שמדובר בהוצאות משפט (ראו, למשל: ע"א 9296/03 אהרוני נ' מנשה , פ"ד נח (2) 301, 305 (2003); ע"א 4532/18 קבוצת קדם חיזוק וחידוש מבנים בע"מ נ' שותפות מוגבלת וולת'סטון נדל"ן 23 (1.7.2018)). זה הדין גם במקרה שלפניי. לא רק שהמערער לא הצביע על כך שמאזן הנוחות נוטה לטובתו, אלא שמפסק דינו של בית המשפט המחוזי עולה כי המערער עושה שימוש לרעה בהליכי משפט – וגם בשל כך אין לשעות לבקשתו לעכב את תשלום ההוצאות. וכך צוין בנדון בפסק הדין:
"בשולי הדברים, אך לא בשולי חשיבותם, אבקש להעיר, כי התובע עושה שימוש לרעה בהליכי בית המשפט, על כל המשתמע מכך ומרבה בהגשת הליכי סרק.
שקלתי האם אין מקום להוציא צו חוסם שימנע מהתובע לנצל לרעה את מערכת המשפט בהגשת תביעות סרק. בחרתי שלא לעשות כן לעת הזו ותוך שמוסבת תשומת לב התובע לכך שאם ימשיך בהגשת תביעות סרק, ישקול בית המשפט הוצאת צו חוסם (ר' ת.א 58988-12-16 ואן קול נ' מדינת ישראל ואחר', (פורסם במאגרים המשפטיים, 20.3.17)."
על יסוד האמור, הבקשה לעיכוב ביצוע נדחית; משלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות.
ניתנה
היום, כ"ה בטבת התשע"ט (2.1.2019).
ש ו פ ט ת