בש"א 7956/18 שאולי בר נוי נ. הנהלת אגף רישום והסדר מקרקעין

ערעור על החלטת כב' הרשמת ש' עבדיאן מיום 7.11.2018 בע"א 6999/18.

המערער הגיש בקשה להפחתת גובה עירבון שנקבע בעניינו. ביום 1.11.2018 הורתה הרשמת כי העירבון יופחת מסך של 35,000 ש"ח לסך של 30,000 ש"ח, וזאת הגם שהמערער לא טען לקושי כלכלי וממילא לא צירף כל מסמך רלוונטי. המערער הגיש בקשה לעיון חוזר בהחלטה זו, במסגרתה ביקש כי העירבון שנקבע יופחת לסך של 22,000 ש"ח. בקשה זו נדחתה על ידי הרשמת ביום 7.11.2018.

לטענת המערער, בערעור אחר שהוגש על ידו לבית משפט זה נקבע עירבון בסך של 22,000 ש"ח, וזאת הגם שהוא הוגש נגד ארבעה משיבים ולא שלושה כבעניינו. על כן, ולמען השוויון, סבור המערער כי היה מקום להפחית את העירבון שנקבע עבור הערעור שהוא הגיש זה הפעם לאותו הסכום.

דין הערעור להידחות. כפי שנקבע לא אחת, לרשם בית המשפט מסור שיקול דעת רחב בעניינים מסוג זה, ולא בנקל תתערב בו ערכאת הערעור (ראו: בש"א 6993/18 חברה ישראלית למובלים בע"מ נ' טרקס יונייטד קיום בע"מ (16.10.2018); בש"א 7101/18 כוכבי נ' יואב שרון (הנאמן) (16.10.2018)). מתחם ההתערבות מוגבל למקרים שבהם ההחלטה חורגת ממתחם הסבירות או שנפל בה פגם מהותי (וראו למשל: בש"א 3625/18 איזק נ' מדינת ישראל – משרד האוצר אגף מס הכנסה (15.5.2018)), ואין המקרה שלפנַי נמנה על מקרים אלו.

הרשמת נעתרה באופן חלקי לבקשת המערער והפחיתה את גובה העירבון, וזאת על אף שהוא לא טען וממילא לא הוכיח חוסר יכולת כלכלית (וראו לעניין הדרישה להוכחת חוסר יכולת כלכלית בבקשה מעין זו: בש"א 7459/18 תהלה נ' פלאפון תקשורת בע"מ (25.10.2018)). בנסיבות אלה, החלטת הרשמת סבירה ואין מקום להתערב בה. מכל מקום, בקביעת גובה העירבון נלקחים בחשבון מגוון שיקולים, ובהם מורכבות ההליך, היקפו, מספר המשיבים, קיומו של ייצוג נפרד עבור בעלי דין שונים, שווי מושא המשפט, טיב ההליך וגובה ההוצאות בהן חויב יוזם ההליך בערכאה הקודמת (וראו: אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 1050 (מהדורה שתים-עשרה, 2015). משכך, אין מקום להשוות מקרה אחד לאחר.

הערעור נדחה אפוא.