ע"א 7039-23 ע"א 7039-23

במסגרת הבקשה דנא מבקשים המערערים להורות על מחיקת חלקים מתשובת המשיבים 3-1 לערעור בטענות שונות, ובהן – היעדר רלוונטיות; שימוש לרעה בהליכי משפט; היעדר הלימה בין הטענות לקביעות בית המשפט קמא; והרחבת חזית. הלכה למעשה, הבקשה דנא מהווה "תגובה לתשובה", במסגרתה מגיבים המערערים לטענות המשיבים 3-1.

ואולם, כפי שנפסק לא אחת, דרך המלך" לבירור ערעור בבית משפט זה היא באמצעות הגשת תשובה לערעור לפי המתווה הקבוע בתקנה 138(א)(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות). משכך, על דרך הכלל, למערערים תינתן הזדמנות לשטוח את טענותיהם במסגרת כתב הערעור ולמשיבים תינתן ההזדמנות להשיב לטענות אלה במסגרת כתב התשובה. התייחסות המערערים לטענות המשיבים העולות מתשובתם תתאפשר, ככלל, במסגרת הדיון בערעור, בכפוף להוראות המותב הדן בהליך, ולא במסגרת כתב טענות נוסף מטעמם. טעמי הכלל הזה הם לשמור על יעילות הדיון ומיקודו על ידי הפחתת כתבי הטענות מטעם הצדדים. בנוסף לכך, מתכונת דיונית זו נסמכת גם על טבעו של ההליך הערעורי, בו עמדות וטענות הצדדים כבר הוצגו ונדונו בהרחבה במסגרת ההליך שהתקיים בפני הערכאה הדיונית, ומשכך אך במקרים יוצאי דופן קיימת הצדקה להשלמת טיעון בכתב מטעם המערער בתשובה לתשובת המשיב (ראו והשוו: ע"א 2000/21 שחר נ' שחר (15.11.2021); ע"א 4782/22 מלון מרינה תל אביב נ' הועדה המקומית לתכנו ובניה תל אביב (19.1.2023); ע"א 6695/22 ששון נ' מימון ישיר מקבוצת ישיר (2006) בע"מ (27.2.2023)).

בענייננו, המערערים לא הסבירו מדוע נסיבותיו של המקרה דנן חריגות באופן המצדיק סטייה מתקנה 138(א)(2) לתקנות ומן המתווה הדיוני שנקבע בהחלטתי מיום 18.10.2023.

אשר על כן, הבקשה אשר במהותה מהווה כתב טענות נוסף מטעם המערערים מבלי שניתנה להם רשות להגישו, נמחקת בזאת.

כפי שצוין לעיל, המערערים יהיו רשאים להעלות את טענותיהם בהתייחס לתשובת המשיבים במהלך הדיון בהליך, בכפוף להוראות המותב שידון בו.

המזכירות תוציא מתיק בית המשפט את בקשת המערערים מיום 11.2.2023.