ע"א 7057/06 חצרי אלף בית אשדוד בע"מ נ. החברה הלאומית של חברי מועדון כפרי

לפני בקשה למחיקת ההליך שבכותרת על הסף ולחילופין להורות על תיקונו.

1.

ההליך נסוב על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-פו אשר קיבל את תביעת המשיבה להצהיר על בטלות הסכם אשר מכוחו עברה השליטה במערערת 1 למערערת 2 והורה על השבה. ההליך נסוב גם על החלטת כבוד הרשם ע' אזר ז"ל לדחות את בקשת המערערים לדחיית ההליך על הסף. לטענת המשיבה 1, הודעת הערעור בהליך שבכותרת נערכה בניגוד ללשון תקנה 414 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות) ולתכליתה. לפי הנטען, הודעת הערעור מכילה תיאור עובדתי, תוקפת קביעות עובדתיות של בית משפט קמא תוך הצגה של טענות עובדתיות ומסקנות משפטיות חלופיות באופן המקשה על הבנת גדר המחלוקת. לטענת המשיבה 1, בכך יש כדי להקנות למערערים יתרון בלתי הוגן על פניה וכן יש בו כדי להכביד ולסרבל את הדיון בערעור שלא לצורך. המערערים מתנגדם לבקשה.

2.

נקודת המוצא לדיון בבקשה למחיקת הליך עקב אי עריכתו בהתאם לתקנה 414 לתקנות היא שבית המשפט אינו משמש עורך על של כתבי הטענות. השימוש בתקנה 414 לתקנות ייעשה במשורה, רק באותם מקרים חריגים בהם קיים חשש ממשי לפגיעה באינטרס מוגן של בעל הדין שכנגד או של המערכת השיפוטית בכללותה (ראו: ע"א 1252/00 זמיר חייק נ' מיכל ארזי , תק-על 2000(2), 1359; ע"א 1501/05 זאב כהן נ' מנהל מס שבח , תק-על 2005(2), 1142). לאחר שעיינתי בכתב הערעור, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. אכן, הודעת הערעור מנוסחת בפירוט יתר והיא מכילה פרטים אשר ראוי יותר היה לשלבם, אם בכלל, בסיכומים. חרף האמור, לא מצאתי כי נפלו בהודעת הערעור פגמים המצדיקים את הסנקציה הקיצונית של מחיקת ההליך ואף לא ראיתי כי בנסיבות העניין ראוי להורות על תיקונה. כמו כן, וזה העיקר בעיני, לא מצאתי כי בשל ניסוחה של הודעת הערעור מצויים המשיבים במצב בו אין הם יכולים להתגונן כראוי מפני הערעור. אוסיף כי צו סיכומי טענות, אם יינתן בהליך זה, יחול באופן שווה על כל הצדדים וממילא המערערים יהיו אנוסים למקד ולצמצם את טענותיהם בהתאם לאמור בצו.

התוצאה היא, כי דין הבקשה למחיקה על הסף או להורות על תיקונו

להידחות. בנסיבות העניין, אין

צו להוצאות.