פסק-דין3 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"א 7110/98 רשות השידור נ. כלל ישראל בע"מ

ניתן ביום

בקצרה

לשון הרע · הגנת דין וחשבון נכון והוגן וכתבי בי-דיןערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתובענה בלשון הרע

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

המערערים חזרו מהערעור בע"א 7110/98 ובע"א 7184/98 לאחר המלצת בית המשפט, ולעניין שיעור הפיצויים לא נמצא מקום להתערב. בית המשפט העיר כי אין צורך לדרג בין הזכות לשם טוב לחופש הביטוי, שכן הפרסום לא נהנה מהגנת דין וחשבון נכון והוגן. עוד נקבע כי כתבי בי-דין נהנים מהגנת סעיף 13(7) לחוק, אך המערערים לא עמדו בתנאיה.

העובדות

המערערים חזרו בהם מחלק מהערעור ומהערעור כולו בהמלצת בית המשפט. לעניין שיעור הפיצויים לא מצא בית המשפט עילה להתערב בפסיקת בית המשפט המחוזי. הערעורים נדחו ללא צו להוצאות.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם הזכות לשם טוב גוברת על הזכות לחופש הביטוי בדירוג זכויות היסוד?
  2. 2.האם הפרסום נהנה מהגנת דין וחשבון נכון והוגן לפי סעיף 13(7) לחוק איסור לשון הרע?
  3. 3.האם כתבי בי-דין נהנים מהגנת סעיף 13(7) לחוק איסור לשון הרע כ'ישיבה פומבית'?

הלכות

  1. 1

    אין צורך לדרג בין הזכות לשם טוב לחופש הביטוי כאשר הפרסום אינו נהנה מהגנת דין וחשבון נכון והוגן, גם בהנחת מעמד שווה לשתי הזכויות.

    ״גם בהנחה שלשתי הזכויות האמורות מעמד שווה, עדיין עומדת בעינה קביעת בית המשפט המחוזי כי הפרסום שנעשה לא היה בגדר״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    כתבי בי-דין נחשבים מבחינה לשונית, עניינית ונורמטיבית כדברים שפורסמו בישיבה פומבית ונהנים מהגנת סעיף 13(7), אך הגנה זו לא חלה על המערערים שלא עמדו בתנאיה.

    ״ההלכה כפי שנקבעה ברע"א 3614/97 הנ"ל היא, כי מן הבחינה הלשונית העניינית והנורמטיבית נחשבים כתבי בי-דין כדברים״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • לשון הרע
  • דין וחשבון נכון והוגן
  • חופש ביטוי
  • שם טוב
  • כתבי בי-דין
  • ישיבה פומבית
  • כבוד האדם
  • הערעורים נדחים
  • ללא צו להוצאות

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט

לערעורים אזרחיים

ע"א 7110/98

ע"א 7184/98

בפני:

כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן

כבוד

השופט י' אנגלרד

כבוד

השופט א' א' לוי

המערערים

בע"א 7110/98

:

1. רשות השידור

2.

מרדכי קירשנבאום

3.

יאיר שטרן

4.

דוד גלבוע

5.

ישראל סגל

6.

גדי סוקניק

7.

דוד ויצטום

נגד

המשיבים

בע"א 7110/98

1. כלל ישראל בע"מ

2.

אביהו אולשנסקי

3.

דוד וינשל

4.

עמוס ספיר

5.

ידידה גרינברג

6.

ולנטין היינס

המערערים

בע"א 7184/98: 1. כלל ישראל בע"מ

2.

אביהו אולשנסקי

3.

דוד וינשל

4.

עמוס ספיר

5.

ידידה גרינברג

6.

ולנטין היינס

נ

ג ד

המשיבים

בע"א 7184/98: 1. רשות השידור

2.

מרדכי קירשנבאום

3.

יאיר שטרן

4.

דוד גלבוע

5.

ישראל סגל

6.

גדי סוקניק

7.

דוד ויצטום

ערעור

על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי

בירושלים

מיום 24.9.98 בת"א 405/95 שניתן

על

ידי כבוד השופט א"צ בן זמרה

תאריך הישיבה:

י"ט

בתמוז התשס"א

(

10.07.01

)

בשם

המערערים בע"א

7110/98

והמשיבים בע"א

7184/98: עו"ד

אורית סון

בשם

המשיבים בע"א

7110/98

והמערערים בע"א

7184/98: עו"ד

ארנון יגאל, עו"ד דניאל אברבנל

פסק-דין

בהמלצת בית המשפט, חזרו בהם המערערים בע"א 7110/98 מן הערעור ככל שהוא מתייחס לחבות וטענו אך לעניין הקטנת סכום הפיצויים.

על פי אותה המלצה, חזרו בהם המערערים בע"א 7184/98, מן הערעור.

לעניין שיעור הפיצויים, קראנו טיעוני באי-כוח הצדדים, שמענו השלמת טיעון מפיהם ולא מצאנו מקום להתערב בעניין זה בפסיקתו של בית המשפט המחוזי.

אשר על כן, דין הערעורים להידחות. דחייתם של הערעורים משאירה את פסק הדין של בית המשפט המחוזי על כנו. לפיכך, מוצאים אנו להעיר שתי הערות אותן העלינו בפני הצדדים, שהסכימו להכללתן בפסק-הדין.

ההערה האחת, עניינה בדירוג שעשה בית המשפט המחוזי בין הזכות לשם טוב לבין הזכות לחופש הביטוי, בהציבו את הזכות לשם טוב (הנגזרת מכבוד האדם), בדרגה גבוהה מן הזכות לחופש הביטוי. המידרג בין זכויות יסוד בכלל לבין הזכויות הנ"ל בפרט הוא נושא מורכב ואין תמימות דעים לגביו. אלא שלא היה צורך בדירוג הזכויות האמורות לעניין פסק-הדין. גם בהנחה שלשתי הזכויות האמורות מעמד שווה, עדיין עומדת בעינה קביעת בית המשפט המחוזי כי הפרסום שנעשה לא היה בגדר חופש ביטוי לגיטימי באשר לא היה בגדר "דין וחשבון נכון והוגן" (כאמור בסעיף 13(7) לחוק איסור לשון הרע תשכ"ה1965-) לעניין דין וחשבון נכון והוגן ראו: רע"א 3614/97, אבי יצחק, עו"ד נ' חברת החדשות הישראלית בע"מ , פ"ד נג(1) 26).

ההערה השניה, נוגעת לקביעת בית המשפט, לפיה כתבי בי-דין אינם נהנים מהגנת סעיף 13(7) לחוק באשר אינם באים בגדרה של "מה שנאמר או ארע בישיבה פומבית". ההלכה כפי שנקבעה ברע"א 3614/97 הנ"ל היא, כי מן הבחינה הלשונית העניינית והנורמטיבית נחשבים כתבי בי-דין כדברים שפורסמו ב"ישיבה פומבית" והאמור בהם נהנה מהגנת סעיף 13(7). אלא, שהמערערים בע"א 7110/98 לא עמדו בתנאים המזכים אותם בהגנה זו.

הערעורים נדחים ללא צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ט בתמוז תשס"א

(10.7.01).

ש ו פ ט ת ש

ו פ ט ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (2 תיקים)

מצוטט על ידי (1 מסמכים)

  • ע"א 7184/98כלל ישראל בע"מ נ. רשות השידורהחלטה

הלכות

  1. 1אין צורך לדרג בין הזכות לשם טוב לחופש הביטוי כאשר הפרסום אינו נהנה מהגנת דין וחשבון נכון והוגן, גם בהנחת מעמד שווה לשתי הזכויות.
  2. 2כתבי בי-דין נחשבים מבחינה לשונית, עניינית ונורמטיבית כדברים שפורסמו בישיבה פומבית ונהנים מהגנת סעיף 13(7), אך הגנה זו לא חלה על המערערים שלא עמדו בתנאיה.