ע"א 7198/13 מוחמד עלי סוואעד ו - 15 אחרים נ. סאלח חוסין פאעור

1.

בפניי בקשה שהגישה המשיבה 5 למחיקת הערעור שכנגד אשר הוגש בידי המשיבים 1-2.

הרקע העובדתי העומד ביסוד הערעור פורט בהחלטת כב' השופטת ד' ברק-ארז מיום 17.11.2013 בבקשת המערערים לעיכוב ביצוע, ואיני רואה לחזור על הדברים.

בקשתה של המשיבה 5 נסמכת על שני טעמים: האחד, העדר זיקה מספקת בין הערעור (שעניינו הקריטריונים לחלוקת המגרשים נשוא ההליך) לבין הערעור שכנגד (שעניינו תוקף זיכרון הדברים בינה ובין המערערים שכנגד וקביעות לעניין השטח שהיה בבעלות המערערים שכנגד טרם ההפקעה); והשני, טענתה כי הערעור שכנגד מופנה כלפיה ולא כלפי המערערים בלבד. המשיבים 6-7 הצטרפו לטענה אחרונה זו וטוענים אף הם כי הערעור מופנה למעשה כלפי המשיבה 5.

בתגובה שהגישו טוענים המערערים שכנגד כי אין יסוד לטענה בדבר העדר זיקה בין הערעור ובין הערעור שכנגד שכן יש לראות הן בטענות הנוגעות לתוקף ההסכם בינם לבין המשיבה 5 והן באלו הנוגעות לקריטריונים שנקבעו לחלוקת המגרשים האמורים כשייכות ל"סל פיצוי כולל".

2.

לאחר שעיינתי בחומר שבפניי הגעתי לכלל מסקנה כי יש לקבל את הבקשה ולמחוק את הודעת הערעור שכנגד במתכונת בה הוגשה.

זאת שכן עיון בהודעת הערעור שכנגד מלמד כי היא אכן מופנית גם כלפי המשיבה 5. כך על פי כותרת הודעת הערעור שכנגד, בה צויינו כמשיבים כל הצדדים להליך, וכך על פי מהותם של דברים עת טוענים המערערים שכנגד כי המשיבה 5 הפרה את ההסכם ביניהם וכי היה על בית המשפט המחוזי להורות על אכיפתו (ראו למשל פסקה 6.13 להודעת הערעור שכנגד).

על פי ההלכה הפסוקה "ערעור שכנגד לא יוגש נגד בעל דין שאינו המערער בערעור העיקרי" (ראו ע"א 1490/08 קו מוצרי דלק בע"מ נ' צינורות המזרח התיכון בע"מ פסקה 6 (5.9.2010); יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי 845-846 (1995); אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי

1074 (2013)). על הרציונל שביסוד הלכה זו עמדה כב' הרשמת ג' לוין בע"א 4835/07 קן טק ונ'צרס בע"מ נ' אברבנאל

(1.1.2008)) בציינה:

"הלכה זו נובעת מן הרעיון המונח ביסוד סדר הדין של ערעור-שכנגד. האפשרות להגיש ערעור-שכנגד מעניקה יתרון דיוני למי שיכול היה לערער בערעור ראשי ולא עשה כן, בכך שהיא מאפשרת לו לחרוג מפרקי הזמן הקצובים להגשת ערעור רגיל. פריבילגיה זו מהווה כעין שוט כלפי הצד שכנגד, החפץ בהגשת ערעור ראשי מצידו. יש בה כדי להרתיע בעל דין מלערער, שכן היא מעמידה אותו בסכנה שבית המשפט שלערעור לא רק ידחה את ערעורו, אלא יטול ממנו את פירות זכייתו (החלקית) בדרגה הראשונה ( זוסמן , בעמ' 842). לראציונל זה אין נפקות ככל שמדובר בערעור שכנגד המופנה כלפי בעל דין שכלל לא ערער בערעור העיקרי ..." (פסקה 7 להחלטה).

בהינתן האמור, ומשגם המערערים שכנגד לא הכחישו בתגובה שהגישו כי הערעור שכנגד מופנה גם כלפי המשיבה 5 אלא אך טענו כי ביחס לאחת מן הסוגיות שהעלו בערעור שכנגד ("טענתם שעל פי שיטת 'הבעלות היחסית' מגיע להם יותר"), הינם "מסוכסכים ... בבירור עם המערערים", סבורני כי יש להורות על מחיקת הערעור שכנגד כפי שהוגש. בהקשר זה אין צורך להכריע במחלוקת שהתגלעה בין הצדדים בשאלת הזיקה בין כלל הטענות המועלות בערעור שכנגד ובין אלו שהועלו בערעור העיקרי, שכן כאמור די בכך שהערעור שכנגד מופנה גם כלפי צדדים אשר הערעור לא הוגש על ידם.

יחד עם זאת ונוכח העובדה שלטענת המערערים שכנגד הודעת הערעור שכנגד כוללת גם טענות המופנות כלפי המערערים ובשים לב לעובדה שהמערערים לא הגישו כל בקשה לעניין הערעור שכנגד, סבורני כי יש לאפשר למערערים שכנגד להגיש הודעת ערעור שכנגד מתוקנת המופנית כלפי המערערים בלבד , וזאת מבלי להביע עמדה ביחס לסוגיות אותן רשאים הם לכלול בגדרה בשים לב לסוגיות המועלות בערעור העיקרי (וככל שלאחר הגשת הודעת ערעור שכנגד מתוקנת תוגש בקשה בעניין, תבחן היא לגופה).

סיכומם של דברים - הערעור שכנגד יימחק.

המערערים שכנגד רשאים להגיש הודעת ערעור שכנגד מתוקנת בהתאם לאמור לעיל בתוך עשרה ימים ממועד המצאת החלטה זו לידיהם.

המערערים שכנגד יישאו בהוצאות המשיבה 5 בסך של 1,500 ש"ח.