ע"א 7254/97 אברהם פרידמן נ. רינה פרידמן

1.ערעור על החלטתו של ראש ההוצאה לפועל בירושלים (רשם בית משפט השלום, ג' אהרנברג), מיום 7.12.97, בה סירב הוא לפסול עצמו מלישב בדין בעניינו של המערער.

2.המערער הינו חייב בתיק הוצאה לפועל, המתברר בלשכת ההוצאה לפועל שבירושלים. במסגרת התיק, ולאור בקשה של הזוכה, ציווה ראש ההוצאה לפועל, שהוא גם רשם בית משפט השלום בירושלים, על מאסרו של המערער. בעקבות צו מאסר זה, הגיש המערער תביעת נזיקין לבית משפט השלום בירושלים נגד ראש ההוצאה לפועל. נטען בה כי ראש ההוצאה לפועל וכן בא כוחה של הזוכה, התרשלו בהוצאת הצו כנגדו.

3.ביום 7.12.97 נדונה בפני כב' הרשם טענת "פרעתי" של החייב (כאמור בסעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז1967- - להלן: "חוק ההוצאה לפועל"). המערער ביקש במהלך הדיון מכבוד הרשם, כי יפסול עצמו מלהמשיך ולדון בעניינו. בבקשה צויין, כי בגין מספר החלטות שניתנו על ידי כב' הרשם בתיק ההוצאה לפועל הוגשה תביעה כנגדו לבית משפט השלום בירושלים, ועל כן מן הדין הוא, כי יפסול עצמו מלישב בדין בעניינו של המערער. כך, הדגיש המערער, גם לאור דחיה חוזרת ונשנית של בקשות החייב והיענות דווקא לבקשותיו של הזוכה. בהחלטתו מאותו היום, דחה כב' הרשם את הבקשה. בהחלטתו ציין כב' הרשם, כי:

"1) לא ידוע לי על תביעות שהוגשו לבית המשפט בקשר לתיק זה.

2.אי שביעות רצון מהחלטות ראש ההוצאה לפועל אינה עילה לפסילה".

על כן נדחתה הבקשה.

4.על החלטתו זו של כב' הרשם הגיש המערער ערעור פסלות לבית משפט זה. לטענתו, ידע ראש ההוצאה לפועל (הרשם) על הגשת התביעה נגדו על ידי החייב (המערער) - אם בשל פרסום אודות דבר הגשתה בעיתון, אם בשל ציון עובדה זו במפורש בבקשת הפסילה. אליבא דמערער, במצב בו הוגשה תובענה אישית כנגד ראש ההוצאה לפועל (הרשם), המייחסת לו התרשלות בפעולותיו בתיק הנדון בעניינו של החייב, קם ומתעורר חשש ממשי למשוא פנים, המצדיק את פסילתו מלישב ולדון בעניינו של המערער. בערעור ציין המערער, כי לא מצא כל הוראה בחוק בדבר הערכאה המתאימה לשם הגשת ערעור על החלטתו של ראש ההוצאה לפועל שלא לפסול עצמו מלישב בעניינו, אולם מכוח היותו של ראש ההוצאה לפועל במקרה דנן רשם בית משפט השלום בירושלים, ומכוח היותו דן בטענת "פרעתי" (כאמור בסעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז1967- - להלן: "חוק ההוצאה לפועל"), מן הדין כי יחול לגביו ההליך החל לגבי פסילתם של שופטים כאמור בסעיף 77א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד1984- (להלן: "חוק בתי המשפט"), קרי, הגשת ערעור בזכות לבית משפט זה.

5.טרם נבוא בשעריו של ערעור הפסלות גופו, נדרשים אנו לדון תחילה בסוגיית הסמכות העניינית לדון בערעור פסלות מעין זה. נכון הדבר, כי אין בחוק ההוצאה לפועל הוראה מפורשת שעניינה טענת פסלות, והמחילה ישירות את ההסדר הנוהג בעניין זה, כאמור בסעיף 77א לחוק בתי המשפט. אולם, עצם העובדה כי ראש ההוצאה לפועל במקרה דנן הינו רשם בית משפט השלום בירושלים (כאמור בסעיף 3 לחוק ההוצאה לפועל), והעובדה כי הדיון במסגרת ההליך דנן היה בטענת "פרעתי" (כאמור בסעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל), מקימים סמכותו של בית משפט זה לדון בערעור (בזכות) על החלטתו של ראש ההוצאה לפועל במקרה דנן, שלא לפסול עצמו. כך הדבר גם, בייחוד לאור סמיכותה וקירבתה המוסדית של מערכת ההוצאה לפועל, למערכת בתי המשפט לגביה חל סעיף 77א לחוק בתי המשפט, ועל פיה, דין רשם לעניין פסלות, כדין שופט (סעיף 105ב לחוק בתי המשפט). ואכן, דן בית משפט זה בעבר בערעור פסלות על החלטתו של ראש ההוצאה לפועל בטענת "פרעתי", שעה שראש ההוצאה לפועל שימש כרשם בית משפט השלום (ראה: ע"א 7220/96 ארז נ' ארז (טרם פורסם)). משכך קבענו, נפנה עתה לטיעוני המערער לגופם.

6.אכן, לאחר שעיינתי בחומר שבפני ובטענות הצדדים, נחה דעתי כי דין ערעור זה להתקבל. בנסיבות העניין שלפנינו, יש בהגשת תביעת הנזיקין נגד הרשם כדי לפסול אותו מלדון בעניינו של התובע. אמת, לא כל מצב בו הוגשה תביעה כנגד נושא משרה שיפוטית יהא בעובדה זו כשלעצמה בכדי להביא לפסילתו מלישב בדין. כך, נקבע גם בעבר, כי עצם הגשת תלונה כנגד שופט אינה מהווה - כשלעצמה - עילה לפסלותו (ראה: ע"פ 7472/96 טלמור נ' מדינת ישראל (לא פורסם)). יש לבחון על כן, בין יתר הנסיבות, את מועד הגשת התביעה, את הבסיס להגשתה, את מעמדו של השופט בתביעה ואת מידת נגיעתה של התביעה למשפט המתנהל בפני השופט. במקרה דנן ברי, כי התביעה הוגשה לאחר פתיחת ההליך והיא נוגעת במישרין לפעולה שבוצעה בתיקו של החייב שבמסגרתו מתבקשת פסילתו של ראש ההוצאה לפועל. ראש ההוצאה לפועל נתבע אישית בתביעה זו ומועלות כנגדו טענות הנוגעות לשורש תיפקודו בהליך בעניינו של החייב. בנסיבות אלה (ומבלי להביע כל עמדה לגוף הטענות ולמידת התקיימותן כמו גם לשאלת סיכויי התביעה להתקבל), נחה דעתי כי יש לקבל את הערעור. כך שראש ההוצאה לפועל יפסל מלדון בעניינו.

הערעור התקבל.