פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"א
7339/19 -
א'
וערעור שכנגד
לפני:
כבוד הרשם רון גולדשטיין
המערערת:
הרשות הממשלתית למים ולביוב
נ ג ד
המשיבה:
קיבוץ עין המפרץ
בקשת המערערת מיום
12.12.2019 למחיקת הערעור שכנגד על הסף; תשובת המשיבה מיום 5.1.2020
החלטה
1.
לפניי בקשת המערערת (היא המשיבה שכנגד) למחיקת הערעור שכנגד בטענה להיעדר "זיקה עניינית" בינו לבין הערעור העיקרי. המשיבה (היא המערערת שכנגד) מתנגדת לבקשה.
2.
המשיבה הגישה לבית הדין לענייני מים בחיפה (להלן: בית הדין ) שני עררים הנוגעים לחיובים שהושתו עליה על-ידי המערערת. הערר הראשון (עח"ק 6850-07-17) הוגש לפי סעיף 117 לחוק המים, תשי"ט-1959 (להלן: חוק המים ) בגין חיוב עבור היטל הפקה לשנת 2016 (להלן: הערר הראשון ). הערר השני (עח"ק 6855-07-17) הוגש לפי סעיף 31 לחוק המים בגין סיווג איכות מקורות המים ברישיון ההפקה של המשיבה בשנת 2017 (להלן:
הערר השני ). בהחלטתו מיום 23.10.2018 קבע בית הדין כי בהתאם להסכמת הצדדים יתנהל הדיון בשני העררים במאוחד. עם זאת בדיון ההוכחות שהתקיים ביום 16.4.2019 חזרה בה המערערת מהסכמתה בעניין זה (אף שהסכימה שהמצהירים יישמעו במאוחד).
3.
בפסק-דינו מיום 12.9.2019 קיבל בית הדין את הערר הראשון אך דחה את הערר השני (להלן: פסק-הדין ). בכל הנוגע לסוגיה הדיונית שעניינה איחוד הדיון בעררים הבהיר בית הדין בפסק-דינו כי "בנסיבות העניין אין חשיבות להפרדת התיקים או איחודם ולכן אין צורך לפסוק בטענות הדיוניות".
4.
ביום 5.11.2019 הגישה המערערת לבית משפט זה ערעור על פסק-הדין הנסב על קבלת הערר הראשון. ביום 27.11.2019 הגישה המשיבה ערעור שכנגד הנסב על החלק בפסק-הדין הדוחה את הערר השני. ביום 12.12.2019 הוגשה על ידי המערערת הבקשה שלפניי למחיקת הערעור שכנגד על הסף בטענה כי הערעור שכנגד נעדר זיקה עניינית לסוגיות אשר הועלו בגדר הערעור העיקרי. המשיבה, מנגד, טוענת כי עניין לנו במסכת עובדתית אחידה שנדונה במאוחד אף שמקורה בשני עררים שונים.
5.
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. כידוע, הכלל הוא כי על הערעור שכנגד לתחום עצמו להשגות אשר יש להן זיקה למסגרת העניינית שהותוותה בערעור העיקרי ולעניין זה די בזיקה "רופפת ומצומצמת בהיקפה" בין הסוגיות שבערעור העיקרי לבין אלה הנכללות בערעור שכנגד. מכאן שאין ככלל צורך שהערעור שכנגד יוגבל לנושאים המועלים בערעור הראשי ודי בכך שהוא יהא "שזור וקשור" לערעור העיקרי (ראו, בש"א 7182/18 שני נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ , פיסקה 9 (18.10.2018); ע"א 4025/19 המוסד לביטוח לאומי נ' המועצה האזורית מגילות ים המלח , פיסקאות 13-12 (12.1.2020) וההפניות שם ).
6.
במקרה דנן צודקת המערערת כי הערעור שכנגד מתמקד אך ורק בערר השני, בעוד שהערעור העיקרי מתמקד בערר הראשון בלבד. עם זאת, אין בנתון זה כשלעצמו כדי לשלול את קיומה של הזיקה הנדרשת בין שני ההליכים לצורך הגשת הערעור שכנגד. בסופו של דבר, ואף שבית הדין לא מצא להכריע באופן סופי בשאלה הדיונית הנוגעת לאיחוד הדיונים, פסק-הדין ניתן לגבי שני העררים יחד. העובדה שכל אחד מהצדדים מפנה את ערעורו כנגד מקטע שונה של פסק הדין אינה שוללת כשלעצמה את קיומה של הזיקה הנדרשת (השוו, ע"א 7038/16 מרקדו נ' מרקדו (23.4.2017)). מכל מקום אפילו אניח כי לפנינו מקרה גבולי, הרי ש-"ספק בנוגע לזיקה מהותית בין הערעור שכנגד לבין הערעור צריך לפעול לטובת אותו בעל דין, שביקש לשים קץ לסכסוך על-ידי אי-הגשת הערעור, כדי לאפשר לו להגיש את הערעור שכנגד, אף שבמקרה הרגיל המקום ההולם להעלאת טענותיו הוא במסגרת ערעור עצמאי" (בש"א 4691/91 מדינת ישראל נ' אוזן , פ"ד מה(5) 695, 704 (1991)).
הבקשה למחיקת הערעור שכנגד נדחית, אפוא.
המערערת תישא בהוצאות המשיבה בסך של 1,500 ש"ח.
בנסיבות העניין, ומשטרם הוגשו סיכומים ביחס לערעור שכנגד, אין מנוס מדחיית הדיון הקבוע ליום 2.2.2020. יומן בית המשפט מתבקש לקבוע את התיק למועד קרוב בהתאם לאילוציו. לאחר קביעת מועד הדיון יינתן צו סיכומי טענות מתוקן.
החלטה זו תתויק בתיקי השופטים.
התיק יועבר ליומן להמשך טיפול.
ניתנה
היום, כ"ו בטבת התש"פ (23.1.2020).
רון גולדשטיין, שופט
ר ש ם