ע"א 4025/19המוסד לביטוח לאומי נ. מועצה אזורית מגילות ים המלח

1.

הערעור שלפנינו מתמקד בנושאים שהם בשולי פסק דינו של בית המשפט קמא (להלן: פסק הדין ).

דומה כי אין חולק שנפלה שגגה בסעיף 273 לפסק הדין, ויש להצר על כך שבית המשפט קמא לא נעתר לבקשת המערער (להלן: המל"ל ) לתקן את פסק הדין, מה עוד שהצדדים האחרים הותירו את הבקשה לשיקול דעת בית המשפט.

2.

ברי כי שיפוי המל"ל בגין התגמולים ששולמו על ידו, צריך להיעשות על פי חלוקת האחריות בין הצדדים כפי שנקבעה בפסק הדין, כך שעל המשיבה 1 (להלן: המועצה האזורית ) לשאת בשני שלישים מהסכום.

תגמולי המל"ל עומדים על 874,913 ₪ על פי היוון בשיעור של 2%. יש להצר על כך שהמל"ל לא הסכים לתקן את התחשיב בהתאם להיוון של 3%, בניגוד למה שנקבע

בע"א 3751/17 המאגר הישראלי לביטוח רכב (הפול) נ' פלוני , בפסקה 67 (8.8.2019) כי "חזקה על המל"ל כי גם בתביעת השיבוב יחזור על המזיק לפי היוון של 3%". עוד אפנה לפסקה 75 שם נכתב

כי " בתקופת הביניים [עד לתיקון התקנות – י"ע], תעמוד בתוקף הסכמת הצדדים לנכות את סכומי הגמלאות לפי ריבית היוון של 3%". אמנם הצדדים שהסכימו לכך היו הפול, קופות החולים ואיגוד חברות הביטוח, אך הסכמה זו, שבאה להחזיר את הסימטריה על כנה, כוחה יפה גם לתביעות השיבוב של המל"ל, והאמירה בפסק הדין כי חזקה על המל"ל שאף הוא יפעל בדרך זו, אינה בגדר המלצה בעלמא.

על פי שיעור היוון של 3% תגמולי המל"ל עומדים על הסך של 789,425 ₪ (הפחתה של 85,488 ₪). התוצאה הסופית היא שעל המועצה האזורית לשאת בשני שלישים מסכום זה, קרי, הסך של 525,755 ₪. בנוסף, תישא המועצה האזורית בשכ"ט המל"ל בסך של 50,000 ₪ בצירוף מע"מ.

3.

יתר הוראות פסק הדין יישארו על כנן. אין צו להוצאות.