ע"א 7353/06 דוד דיין נ. הכונס הרשמי

1.

לפני בקשה לעיון חוזר בהחלטתי שמיום 16.10.07. בהחלטה זו נמחק ההליך שבכותרת מחוסר מעש. הרקע שלעניין הוא זה: המבקש הגיש לבית משפט זה ביום 10.9.07 ערעור בו תקף שתי החלטות: האחת מיום 1.11.05 בה נדחתה בקשה להפחתת ת שלומי ם עיתיים (להלן: ההחלטה הראשונה), והשנייה מיום 16.7.07 בה נדחתה בקשת המערער להכריז עליו פושט רגל (להלן: ההחלטה השניה). ביום 16.7.07 ניתנה על-ידי כב' הרשמת ש' ליבוביץ החלטה לעניין סיווגה של ההחלטה הראשונה. נקבע, כי יש לראות בה "צו בפשיטת רגל" ועל כן, על פניו, חלף המועד להגשת ערעור עליה. כב' הרשמת אפשרה למבקש להגיש בקשה למתן ארכה תוך 10 ימים. משלא הוגשה הבקשה, הוריתי ביום 19.9.07 על מחיקת הערעור ככל שהוא מתייחס להחלטה הראשונה והוריתי למבקש להגיש ערעור מתוקן בהתאם תוך 10 ימים נוספים. משלא פעל המבקש בנדון כפי החלטתי, הוריתי ביום 16.10.07 על מחיקת ההליך כולו מחוסר מעש. מכאן הבקשה שלפני.

2.

מן הבקשה עולה, כי המבקש סבר כי בהתאם להחלטת כב' הרשמת עליו להגיש ערעור לבית המשפט המחוזי, וכך עשה. על כן, אין הצדקה למחיקת ערעורו. המשיבים 2-1 מתנגדים לבקשה. בתגובה צוין כי המבקש לא הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי אלא בקשה להארכת מועד שאין טעם מיוחד להיעתר לה. עוד נטען, כי ממילא הערעור על ההחלטה הראשונה חסר ממשות שכן מותנה הוא בהכרעה שבהחלטה השניה לעניין מעמדו של המבקש כפושט רגל.

3.

לאחר עיון בחומר שלפני, באתי למסקנה כי אכן יש לבטל את החלטתי מיום 16.10.07 בדבר מחיקת ההליך כולו. אכן, כב' הרשמת קבעה כי המבקש איחר בנקיטת ההליך בכל הקשור בהחלטה הראשונה. החלטה זו עומדת כמובן על כנה והמבקש לא ערער עליה. עם זאת, ניתן להשקיף על שתי ההחלטות כמכלול, בשים לב לכך שההחלטה השניה סיימה את ההליך כולו וניתן על פניו להשיג במסגרת ההשגה עליה, גם על החלטות הביניים שניתנו במסגרת ההליך (והשוו תקנה 411 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984). על פי השקפה זו, איחר אמנם המבקש בהשגה ישירה על ההחלטה הראשונה, אולם בה בעת אין למנוע ממנו מלהעלות טענות הקשורות אליה במסגרת השגתו על ההחלטה השניה, שלכל הדעות הוגשה בזמן, לערכאה הנכונה, ובהליך הנכון – ערעור בזכות על פסק דין.

4.

על רקע זה, מסקנתי היא אפוא כי ניתן לאפשר למבקש לקיים את ההליך שבכותרת כפי שהוגש מלכתחילה ובלא צורך בבקשה נוספת להארכת המועד, בין בבית משפט זה ובין בבית המשפט המחוזי. החלטתי מיום 16.10.07 מבוטלת אפוא והטיפול בהליך כולו ימשך כסדרו, בשים לב בין היתר לזמן שחלף למן פתיחתו. אין צו להוצאות בבקשה זו.