פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"א
8314/19
לפני:
כבוד השופט א' שטיין
המבקש:
ניסים זריהן
נ ג ד
המשיבות:
1. צבי בלסקי סוכניות שמנים ודלקים (1986) בע"מ
2. מדינת ישראל / משרד הביטחון - הממונה
על הרכוש הנטוש והממשלתי באזור יהודה ושומרון
3. החברה לתכנון ופיתוח מעלה אדומים
בע"מ
בקשה לעיכוב ביצוע
פסק דין שניתן על ידי בית המשפט המחוזי ירושלים בה"פ 16168-03-19 ביום
3.11.2019 (השופט ר' וינוגרד)
בשם המבקש:
עו"ד יעקב שמשי
בשם המשיבה 1:
עו"ד משה פרזנצ'בסקי, עו"ד
ניבי אטיאס
בשם המשיבה 2:
עו"ד יעקב הילמן
החלטה
הבקשה
1.
לפניי בקשה לעיכוב ביצועו של פסק הדין אשר ניתן על ידי בית המשפט המחוזי ירושלים (השופט ר' וינוגרד ) ביום 3.11.2019 בגדרי ה"פ 16168-03-19 ואשר הורה לממונה על הרכוש הממשלתי והנטוש באזור יהודה ושומרון (להלן:
הממונה ) – המשיב 2 בבקשה דנן – לחתום על היתר בניה להצבת מבנה יביל שבו תופעל חנות נוחות בתחנת דלק באזור התעשייה מעלה אדומים (להלן:
התחנה ). היתר הבניה נתבקש על ידי חברת צבי בלסקי סוכנויות לשיווק שמנים ודלקים בע"מ (להלן: בלסקי ) – המשיבה 1 בבקשה זו. לחלופין, עותר המבקש למתן צו מניעה זמני אשר יאסור על בלסקי להציב את המבנה.
העובדות
2.
בשנת 1991, רכשה בלסקי מהמשיבה 3 את החלק הארי מזכויותיה במקרקעין אשר אמורים לשמש להקמת התחנה ולהצבת המבנה היביל בשטח המסחרי הצמוד אליה. עוד קודם לרכישת הזכויות על ידי בלסקי, רכש המבקש מהמשיבה 3 זכויות משלו בחלק מהמקרקעין לצורך הקמת קפיטריה. המחלוקת בין המבקש לבלסקי נסובה על חלקו של כל אחד מהם באותם מקרקעין וכן על השימוש שעושה בלסקי בחלקה שלה.
3.
בלסקי הגישה לבית המשפט המחוזי תובענה בדרך של המרצת-פתיחה ובמסגרתה ביקשה להורות לממונה לחתום על היתר בניה מושא הבקשה שהוגשה מטעמה לוועדה המקומית לתכנון ובנייה מעלה אדומים (להלן: ההיתר ). קודם להגשת התובענה, התנה הממונה את הסכמתו לחתום על ההיתר בכך שיוסדר רישום הזכויות במקרקעין ובכלל זה ייחתם הסכם חלוקה בין בלסקי למבקש.
פסק הדין קמא
4.
בית משפט קמא הכריע בתובענה בקבעו כי סירוב הממונה לחתום על ההיתר איננו סביר, והורה לו לחתום על ההיתר. בית המשפט ציין בפסק דינו כי הסירוב איננו מקדם את רישום המקרקעין, והחתימה על ההיתר לא תשפיע על זכויות הצדדים היריבים. עוד קבע בית המשפט, כי הצבת המבנה בשטח קטן יחסית איננה משפיעה על מימוש זכויותיו של המבקש – זאת, בין היתר, בשים לב לכך שמדובר במבנה יביל שניתן יהיה להזיזו ממקום למקום בהתעורר צורך בכך.
5.
בית משפט קמא נדרש גם לטענותיו של המבקש. במסגרת זו, קבע בית המשפט כי המבנה היביל שבלסקי ביקשה להציב לא יימצא קרוב לשטח אשר לגביו מעלה המבקש טענת זכות ואשר בו הוא מנהל את עסקיו. בית המשפט הצר על כך שהמבקש לא שמר את טענותיו להליך אחר שבמסגרתו נבחנות הטענות הקנייניות שהצדדים העלו זה נגד זה (ת"א (מחוזי י"ם) 55829-06-16). לבסוף, קבע בית המשפט כי זכויות המבקש לא תיפגענה ממתן הסעד המבוקש: ככל שמדובר בטענות תכנוניות, יכול המבקש להגיש התנגדות לגופי התכנון; וככל שמדובר בטענות קנייניות, אלו, כאמור, תוכרענה בהליך האחר.
6.
על קביעות אלה הגיש המבקש ערעור המונח לפנינו; הבקשה דנן באה בעקבותיו של ערעור זה.
טענות הצדדים
7.
המבקש טוען כי בלסקי פועלת בכוחנות תוך הצבת עובדות בשטח המשותף. המבקש מפרט וטוען בהקשר זה, כי בלסקי מנצלת את הצבת המבנה היביל לשינוי בדרכי הגישה והחניה, שהינן שטחים משותפים ובהם יש לו, למבקש, זכויות קניין. המבקש גם מלין על כך שבלסקי לא העבירה לו את הבקשה להצבת המבנה, שכאמור הוגשה מטעמה לוועדה המקומית. לטענת המבקש, על דבר קיומה של בקשה זאת נודע לו במקרה כאשר ראה את מנכ"ל בלסקי, מר עומר בלסקי, מגיע למתחם כדי לקדם את תוכנית ההקמה. המבקש מוסיף וטוען כי ביום 24.3.2020 הוא פנה לבלסקי וביקש כי זו תימנע מביצוע העבודות עד להכרעה בערעור, אולם בלסקי התעלמה מפנייתו זו. לבסוף טוען המבקש, כי השינויים המבוצעים במקרקעין על ידי בלסקי לא יאפשרו את השבת המצב לקדמותו, אלא במחיר גבוה מאד; ולכן, לטענתו, מן הדין לשמר את המצב הקיים על ידי מתן עיכוב ביצוע או צו מניעה זמני שיקפיא את המצב הקיים עד להכרעה בערעור. באשר לסיכויי הערעור, המבקש מעריכם כטובים למדי.
8.
בלסקי, מנגד, טוענת כי דין הבקשה להידחות. לטענתה, בהגשת הבקשה חל שיהוי ניכר: הבקשה הוגשה חמישה חודשים אחרי מתן פסק הדין קמא וחודשיים מיום חתימת הממונה על ההיתר. כמו כן טוענת בלסקי, כי חתימת הממונה על ההיתר היא בבחינת מעשה עשוי שקיים את פסק הדין, ועל כן ממילא לא ניתן עוד לעכב את ביצועו. בלסקי מוסיפה וטוענת כי המבקש אף השלים עם פסק הדין קמא בהגישו התנגדות לוועדה המקומית לגופה של בקשת ההיתר.
9.
באשר לסיכויי הערעור
– לטענת בלסקי, אלה קלושים. כמו כן מוסיפה בלסקי ומדגישה כי המבנה היביל אינו מתוכנן להיות מוצב בשטח נשוא המחלוקת.
10.
באשר ל מאזן הנוחות – בלסקי מפנה לפסק דינו של בית משפט קמא אשר קבע כי החתימה על ההיתר ממילא איננה משפיעה על זכויות הצדדים; וכי אף אם יינתן ההיתר המבוקש, לא יוכל להיגרם למבקש נזק לאו-בר-תיקון – זאת, הן בשל אופי הבינוי והן לנוכח הצהרת בלסקי כי תחתום על כתב שיפוי כלפי הממונה ותתחייב לשפותו בגין כל נזק שייגרם למאן דהוא עקב חתימת הממונה על היתר הבנייה.
11.
הממונה (המשיב 2) הודיע לבית המשפט כי איננו צד לסכסוך, ולפיכך הוא מותיר את ההחלטה בבקשה דנן לשיקול דעתי.
12.
תגובתה של המשיבה 3 לבקשה לא נתקבלה למרות חלוף הזמן שהוקצב לה; ולפיכך, ההכרעה ניתנת ללא תגובתה.
דיון והכרעה
13.
בקשה זו תלויה על בלימה ודינה להידחות.
14.
הלכה היא עמנו כי בעל דין אשר זכה במשפטו ייהנה מפירות זכייתו בסמוך למועד פסק הדין ומבלי שיידרש להמתין לתוצאות הערעור שהוגש על פסק הדין (ראו: ע"א 6042/14 נעימה נ' מדינת ישראל (17.12.2014); ע"א 3344/15 אשכנזי נ' גלי (15.6.2015) (להלן: עניין אשכנזי ); ע"א 8579/18 הסתדרות מדיצינית הדסה נ' פלוני (8.1.2019)); וכך גם מצווה תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, אשר קובעת כי הגשת ערעור אינה מעכבת את מימושו של פסק הדין מושא הערעור. חריגה מהכללים האמורים תיתכן רק במקרים בהם הוכח על ידי המבקש כי סיכויי ערעורו הם טובים במיוחד וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו, שכן ככל שלא יעוכב ביצועו של פסק הדין והערעור יתקבל לא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו (ראו: ע"א 1900/13 המועצה האזורית רמת נגב נ' עמישב נחום (5.5.2013); ע"א 8898/13 אהרון נ' עובדיה (20.1.2014)). דברים אלו יפים גם בעניינן של בקשות למתן סעד זמני אחר, לרבות צו מניעה זמני, אגב ערעור.
15.
סיכויי הערעור ומאזן הנוחות הינם שני תנאים מצטברים, אשר פועלים כמקבילית הכוחות: ככל שסיכויי הערעור של המבקש נמוכים יותר, כך יגבר משקלו היחסי של מאזן הנוחות; ולהיפך. יחד עם זאת, למאזן הנוחות יש מעמד הבכורה (ראו: ע"א 7898/14 שחאדה נ' רזוק חברה לעבודות בע"מ (13.1.2015); וכן עניין אשכנזי ).
16.
המבקש לא עמד בנטל ההוכחה לקבלת הסעדים הזמניים שביקש. מתברר שהיתר הבניה כבר נחתם, ובנסיבות אלו אין מקום ליתן עיכוב ביצוע מאחר שמדובר במעשה עשוי שהביא את פסק הדין קמא לידי מימוש.
17.
באשר לצו מניעה זמני אשר נתבקש כסעד חלופי – אין בידי לתתו למבקש לאחר שנוכחתי לדעת כי הצבת המבנה היביל אינה יכולה לגרום לו נזק בלתי הפיך גם אם יעלה בידו לבסס את טענת הזכות הנישאת בפיו. פשיטא הוא, כי מבנה יביל – כשמו כן הוא – ניתן להזזה במקרה הצורך, ובלסקי אף נתנה התחייבות לכך. טענת המבקש כי בלסקי מסיגה את גבולם של המקרקעין המשותפים לא הועלתה במקום הנכון: טענה זו צריכה להתברר בהליך קנייני נפרד שבגדרו ניתן לבקש – ואף לקבל – סעד ארעי למניעת הפלישה הנטענת. טענה זו גם עומדת בסתירה לקביעתו העובדתית של בית משפט קמא לפיה המבנה היביל של בלסקי איננו מצוי בקרבה כלשהי לשטח המריבה וכי ממילא מדובר בפיסת קרקע זניחה יחסית. במלים אחרות: אם יצליח המבקש בערעורו, לא יהא שום קושי ממשי להחזיר את המצב לקדמותו. מאזן הנוחות איננו תומך אפוא בקבלת בקשתו של המבקש, אלא להיפך.
18.
למעלה מן הנדרש, אתייחס גם לסיכויי הערעור. בכל הזהירות הראויה, ומבלי לקבוע מסמרות, סבורני כי לא אטעה אם אומר כי סיכויים אלו אינם מזהירים. בית משפט קמא קבע בפסק דינו, בין היתר, כי המבקש לא צירף כל ראיה מהותית לתמיכה בטענת הזכות שהעלה. תחת זאת, הסתפק המבקש בהגשת תשריט של המקרקעין כשבצידו "מקרא" תוצרת עצמית. מסמך כזה אינו מגיע כדי ראשית ראיה בכתב, שברגיל נדרשת להוכחת זכויות במקרקעין (ראו: ע"א 728/81 חלבי נ' עיזבון המנוח מועין חלבי , פ"ד לז(2) 477, 483 (1983)).
19.
ואם בכל אלו לא די: הבקשה דנן הוגשה בשיהוי ניכר שלא ניתן לו שום הסבר המניח את הדעת. הלכה היא עמנו כי שיהוי בהגשת בקשה לעיכוב ביצוע או למתן סעד זמני אגב ערעור חותר תחת הטענה בדבר דחיפותו ונחיצותו של הסעד (ראו:
רע"א 3569/10
אלו עוז בע"מ נ' קליל תעשיות בע"מ ,
פסקה 11 (28.6.2010); ע"א 2570/19
לזרוביץ נ' פפר , פסקה 15 (27.10.2019)) .
בנסיבות העניין, ברי הוא כי המבקש לא פעל בשקידה ראויה על פי אמות המידה של כללי השיהוי. מן הדין הוא אפוא שנחסום את בקשתו הנוכחית, על חלופותיה, מטעם זה בלבד.
20.
הבקשה נדחית אפוא. המבקש יישא בהוצאות המשיבה 1 (בלסקי) בסכום כולל של 4,000 ₪.
ניתנה היום, י"ז
באייר התש"ף (11.5.2020).
ש ו פ ט