ע"א 7703/10 גיא ישועה נ. מדינת ישראל - מנהלת סל"ע

לפניי בקשה מטעם המשיבה לסילוק מסמכים שצורפו לתיק המוצגים מטעם המערערים. המוצגים הם: דו"ח ועדת החקירה הממלכתית בנושא טיפולן של הרשויות המוסמכות במפוני גוש-קטיף וצפון השומרון (מוצג 1 ברשימת המוצגים); חוות-דעת שהוגשה לוועדת החקירה הממלכתית מטעם וועד החקלאים של מתיישבי גוש-קטיף (מוצג 2 ברשימת המוצגים); וחוות-דעת שערך מר חנן זוהר (מוצג 5 ברשימת המוצגים). לטענת המשיבה, ראיות אלה לא נכללו בתשתית הראייתית שהעמדה לפני בית המשפט קמא, ועל כן לא רשאים היו המערערים להגישן לבית משפט זה ללא קבלת אישור לכך. המערערים מתנגדים לסילוק המוצגים (למעט מוצג 5 שלגביו הותירו את העניין לשיקול דעת בית המשפט), ולחלופין מבקשים לאשר את הגשתם של המסמכים כראיות נוספות בערעור.

אציין כי בבדיקה בתיק בית המשפט לא עלה בידי לאתר את דו"ח ועדת החקירה גופו (מוצג 1 הנ"ל).

דין הבקשה לסילוק המוצגים – להתקבל.

הכלל בדבר הראיות שניתן להציג לבית המשפט שלערעור, בגדרי תיק המוצגים, קבוע בדין (ראו תקנה 437(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984; להלן: התקנות ), והפסיקה חזרה והבהירה סוגיה זו בהחלטות רבות (ראו למשל ב"ש 153/06 צביח נ' מדינת ישראל , פ"ד מ(2) 345 (1986)). הכלל המרכזי הוא כי בעל-דין רשאי לצרף מסמכים לתיק המוצגים רק אם אלה התקבלו כדין כראיה בערכאה הדיונית, או לחילופין התקבלו כראיה על-פי החלטה המתירה הגשת ראיות נוספות בערעור. ודוק: על-פי תקנה 457 לתקנות, בעל-דין בערעור אינו רשאי להציג ראיות נוספות שלא הוגשו והתקבלו על-ידי הערכאה הדיונית, אלא אם הדבר הותר במפורש על-ידי ערכאת הערעור. עוד יצוין כי כל עוד לא הוחלט להתיר את הגשת הראיה, אין בעל-הדין רשאי להתייחס אליה בכתבי טענותיו.

בענייננו, המערערים אינם חולקים על כך שהמסמכים הנזכרים לעיל לא נתקבלו כראיה בבית המשפט המחוזי. הטענה כי מסמך מסוים נוצר לאחר הגשת הסיכומים בבית המשפט קמא, כמו-גם טענה בדבר חשיבותו של המסמך, בוודאי אין בהן כדי להתיר למערערים לצרף את המסמך לראשונה בהליך הערעור, ללא הגשת בקשה מתאימה מראש וקבלת אישורו של בית המשפט. כאמור, המערערים מבקשים, לחלופין, להתיר בדיעבד את הגשת הראיות בהתאם להוראת תקנה 457 לתקנות – אך זו לא הדרך, שכן אין בעל-דין רשאי לרתום את העגלה לפני הסוסים, כלומר להגיש את המוצגים ואז לבקש בדיעבד את צירופם. לכן, יש להחזיר למערערים את הסיכומים ואת תיק המוצגים, תוך מתן אפשרות להגיש בקשה ערוכה כדין להגשת ראיות נוספות, תוך הקפדה על הנחיות נשיאת בית-המשפט העליון, ובכלל זה ההנחיה כי אין לצרף לבקשה להוספת ראיה את הראיה עצמה, אלא לציין את "עיקר מהותה של הראיה". כל עוד לא הותר למערערים להגיש את הראיות הנוספות, אין הם רשאים לצרפן לתיק המוצגים או להתייחס אליהן בסיכומיהם.

הנה כי כן, דין הבקשה בעניין הוצאת המסמכים מתיק המוצגים להתקבל, וזאת אף ללא צורך להיזקק בשלב זה לטענות בדבר קבילותן של הראיות. אני מורה אפוא כדלקמן:

1.

המערערים יגישו, עד ליום 20.11.2011, סיכומים מתוקנים ותיק מוצגים מתוקן, בהתאם לאמור לעיל. מסמכים אלה, לכשיוגשו, יחליפו את הסיכומים ואת תיק המוצגים המצויים עתה בתיק בית המשפט.

2.

המזכירות מתבקשת לבדוק פעם נוספת אם הוגש לבית המשפט בפועל דו"ח ועדת החקירה גופו (מוצג 1), ואם כן – להחזירו למערערים.

3.

ככל שחפצים המערערים להגיש בקשה ערוכה כדין להגשת ראיות נוספות, יעשו כן עד ליום 20.11.2011.

4.

המערערים יישאו בהוצאות המדינה בגין הבקשה שלפניי בסך של 2,000 ₪.