ע"א 7808/20 מיכאל קלנר נ. יגאל ארנון ושות'

בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב (כב' השופטת ל' ביבי ) בה"פ 16174-04-20 מיום 8.11.2020 עד להכרעה בערעור.

1.

לבית המשפט המחוזי הוגשה בקשת המשיבים 2-1 (להלן: יגאל ארנון ) לפי סעיף 12(ג) לחוק הנאמנות, התשל"ט-1979 (להלן: חוק הנאמנות ), בגדרה התבקש בית המשפט ליתן הוראות כיצד לפעול בקשר לשלושה ייפוי כוח שהופקדו בידם. ברקע לבקשה, סכסוך שהתגלע בין המבקש והמשיב 3 (להלן: המשיב ), בין היתר בקשר לעסקת מכר מקרקעין בה פעל משרד יגאל ארנון כמייצג של שני הצדדים לעסקה.

ואלו הן תמצית העובדות הרלוונטיות הצריכות לעניין: המבקש הוא הבעלים הרשום של חלק ממקרקעין מסוימים בעיר תל אביב. בשנת 2013 התחייב המבקש למכור למשיב חלק מהמקרקעין שבבעלותו ולהמחות לו חלק מזכויותיו וחובותיו לפי הסכם שיתוף עליו חתם המבקש עם יתר בעלי הזכויות בקרקע (להלן: הסכם השיתוף ), כך שלאחר הקמת הבניין המתוכנן המשיב יהיה זכאי לדירה מסוימת בבניין (להלן: הסכם המכר ). לאחר ששולם התשלום הראשון של תמורת העסקה ובהתאם להוראות ההסכם, נרשמה לזכות המשיב הערת אזהרה על זכויות המבקש. הבנייה הושלמה והחלו הליכי רישום הבית המשותף והעברת הזכויות בדירות. נוכח טענת המבקש כי המשיב הפר את הוראות הסכם המכר והסכם השיתוף בין היתר בכך שלא שילם את חלקו בעלויות הבנייה, הגיש יגאל ארנון את המרצת הפתיחה מושא ההליך שבפניי.

2.

בפסק דינו, דחה בית המשפט את טענות המבקש לפיהן ייפויי הכוח מוחזקים אצל יגאל ארנון כשלוחים (מכוח היותם מי שייצגו את הצדדים בעסקה) ולא כנאמנים, וכי הליך של המרצת פתיחה אינו מהווה האכסניה המתאימה לבירור הטענות. נקבע, בין היתר, כי המשיב זכאי לקבל את ייפוי הכוח מטעם המבקש המאפשר את העברת הזכויות בממכר על שמו (להלן: ייפוי הכוח מטעם המוכר ), שכן הדבר נובע מהוראות הסכם המכר ומכיוון שתמורת העסקה שולמה במלואה. טענת המבקש לפיה המשיב לא ביצע תשלומים לפי הסכם השיתוף אינה גורעת מזכות זו, זאת נוכח הסכמת המבקש לכך שמדובר בחיובים שאינם שלובים ומכיוון שעד למועד פתיחת ההליך המבקש לא הודיע על ביטול הסכם המכר. משכך, בית המשפט לא נדרש לטענה לפיה ההסכם בטל ובטלה הזכות הראשונית לבצע רישום זכויות על פיו.

כפועל יוצא, בית המשפט קבע, בין היתר, כי המבקש אינו זכאי לקבל את ייפוי הכוח מטעם המשיב המאפשר את מחיקת הערת האזהרה שנרשמה לטובתו (להלן: ייפוי הכוח מטעם הקונה ) וכי מתייתר הדיון בבקשת המבקש להעביר לידיו ייפוי כוח נוטריוני שנחתם על ידי המשיב בקשר להסכם השיתוף (להלן: ייפוי הכוח הנוטריוני ) שמכוחו ביקש הראשון לצמצם את הערת האזהרה שנרשמה לטובת המשיב באופן שתחול רק על זכויותיו בממכר (ולא על יתר זכויות המבקש בחלקה).

3.

המבקש הגיש ערעור על פסק הדין, ולצידו הבקשה שבפני.

בתמצית, המבקש טען כי סיכויי הערעור להתקבל גבוהים שכן בית המשפט שגה בכך שקבע כי ייפוי הכוח מטעם המוכר הוחזק בנאמנות ובכך שלא הבחין בין המשיב 1 למשיבה 2 לעניין זה. לשיטתו, תפקידה של המשיבה 2 ("הנאמן" על פי ההסכם) התמצה בהעברת ייפוי הכוח מטעם המוכר לידי הקונה עם תשלום התמורה, ומשלב זה ייפוי הכוח לא הוחזק עוד בנאמנות. הדבר משליך לשיטת המערער על אפשרותו של בית המשפט ליתן פסק דין בהליך של מתן הוראות לפי סעיף 12(ג) לחוק הנאמנות כך שפסק הדין ניתן בהעדר סמכות. עוד נטען כי היה על בית המשפט לדון בטענה כי הסכם המכר בוטל ולכן אין כל אפשרות לתת הוראות לנאמן בקשר לייפוי הכוח מטעם המוכר, וכי מורכבות הסכסוך אינה מתאימה להליך של מתן הוראות. אשר לשיקולי מאזן הנוחות, נטען כי העברת הזכויות בדירה לטובת המשיב עלולה להוביל למכירת הדירה לצד שלישי בטרם ינתן פסק הדין בערעור, ומכיוון שממילא המשיב הסכים לדחיית רישום זכויותיו בדירה עד לסיום רישום הבית המשותף מאזן הנוחות נוטה לטובתו.

4.

המשיב טען כי לא מדובר בדירת מגורים של המבקש אלא באחת מתוך 14 דירות בבניין, וככל שיגרם למבקש נזק מרישום הדירה על שם המשיב יהיה זה נזק שניתן לרפא בפיצוי כספי. המשיב הדגיש כי תמורת העסקה שולמה זה מכבר והדירה נמסרה לחזקתו, כשעד למועד זה לא הוגשה מטעם המבקש תביעה לביטול הסכם המכר. גם סיכויי הערעור לשיטתו של המשיב קלושים ואינם מצדיקים להיעתר לבקשה, שכן בית המשפט המחוזי דן בכל טענות המבקש ולא היה צריך להידרש לשאלת תוקפו של הסכם המכר. לטענת המשיב, בינו לבין המבקש נתגלע סכסוך עסקי שאינו קשור להסכם מושא ההליך, ועל רקע זה "נזכר" המבקש להודיע על ביטול הסכם המכר שנים לאחר שאישר שהעסקה הושלמה, וזאת ללא כל הצדקה משפטית.

5.

יגאל ארנון הגישו גם הם תגובה לבקשה והודיעו כי הם אינם נוקטים עמדה באשר לתוצאת ההליך. עם זאת, יגאל ארנון ביקשו כי ככל שבית משפט זה יראה לנכון לעכב את פסק הדין, ינתנו הוראות כיצד עליהם לנהוג בייפוי הכוח הנוטריוני לגביו קיבלו הוראות סותרות מהמבקש ומהמשיב לאחר מתן פסק הדין.

6.

" מקבילית הכוחות" הנוהגת בבקשות לעיכוב ביצוע, כמו גם ההלכות העוסקות בבקשות לעיכוב ביצוע בנכסי מקרקעין מוכרות וידועות, ואיני רואה לחזור על הדברים (ראו ע"א 1237/13 קונין נ' גפני , פסקה 14 (7.4.2013); ע"א 1333/14 מיטרי נ' דוברונסקי , פסקאות 17-16 ( 13.4.2014);

ע"א 6633/18 כהן מורדוב נ' ארז זקס , בפסקה 8 ) 14.11.2018)).

7.

בענייננו, מטענות הצדדים עולה שהחזקה בדירה נמצאת בידי המשיב זה מכבר, וזכויותיו הנטענות של המבקש במקרקעין לא נועדו לצרכי מגורים. עוד נטען כי המשיב הסכים לדחייה מסוימת בהעברת הזכויות על שמו והדבר לא נסתר. איני רואה מה הנזק שייגרם למבקש אם פסק דינו של בית המשפט יעמוד על כנו וניתן יהיה להשלים את רישום הזכויות על שם המשיב, אך בד בבד יאסר עליו לבצע כל דיספוזיציה בנכס עד שהערעור יוכרע. בכך יש כדי לשמור על מאזן הנוחות שבין הצדדים, "למנוע מצב שבו אין אפשרות להשיב את המצב לקדמותו, ומצד שני לאפשר לזוכה לממש את זכותו ביחס לנכס ולו באופן חלקי" (ראו והשוו ע"א 3119/17 עזבון המונח מויאל דוד בן יוסף ז"ל נ' עזבון בכור שמול בן ישועה ז"ל (22.5.2017)). מכאן שדי בשיקולי מאזן הנוחות כדי להכריע בנסיבות המקרה שלפנינו, ואיני מוצא להידרש לסיכויי הערעור.

8.

אשר על כן, הצו הארעי שניתן בהחלטתי מיום 11.11.2020 מבוטל, אך ניתן צו האוסר על המשיב לבצע כל דיספוזיציה בנכס עד להכרעה בערעור. המבקש יפקיד ערבות בנקאית או מזומן בסך 50,000 ₪ לצורך הבטחת הנזקים העלולים להיגרם למשיב כתוצאה מהצו, זאת בנוסף לסכום שהופקד על פי החלטתי הקודמת. סכום זה יופקד עד ליום 20.12.2020 שאם לא כן, יפקע הצו.

בנסיבות העניין, לא יעשה צו להוצאות.