ע"א 7848-23 ע"א 7848-23

1.בפני בקשה לעיכוב ביצוע הנסבה על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 1.8.2023 (פש"ר 66217-11-15, השופטת א' לושי-עבודי). בית המשפט המחוזי קיבל את בקשת המשיב 1, שמונה כנאמן על נכסי המבקש (להלן: הנאמן), והורה על ביטולם של הליכי פשיטת הרגל המתנהלים בעניינו של האחרון.

2.ביום 23.3.2016 ניתן נגד המבקש, עורך דין במקצועו, צו כינוס, והמשיב 1 מונה כנאמן על נכסיו. בין השאר, נקבע בהחלטת הכינוס כי המבקש יעביר לקופת הכינוס סכום חודשי של 500 שקלים. בהמשך הוגשו נגד המבקש תביעות חוב בסך כולל של 1,438,878 שקלים. המבקש לא העביר לקופת הכינוס כספים שמקורם בעסקאות שטיפל בהן, בניגוד להתחייבויותיו לעשות כן. בנוסף, צבר המבקש חוב פיגורים בסך של 34,000 שקלים. בנסיבות אלה, ביום 30.9.2020 הוכרז המבקש פושט רגל.

3.המבקש הגיש על כך ערעור לבית משפט זה, וביום 4.8.2023 ניתן פסק דין שלפיו, בהסכמת הצדדים, ניתנה למבקש ארכה להפקדת חוב הפיגורים האמור ולהגשת כל הדו"חות החסרים עד ליום 6.11.2022. בהמשך לכך נקבע בפסק הדין כי "ככל שהסכום ישולם ויוגשו הדו"חות, תבוטל הכרזת החייב כפושט רגל והמשך ההליך יהיה כפוף להוראות בית המשפט המחוזי הנכבד. לא ימלא המערער אחר תנאים אלה, יעמוד פסק דינו של בית המשפט המחוזי בעינו" (ע"א 7353/20, בהרכב שכלל את המשנה לנשיאה ע' פוגלמן, אותי ואת השופט ח' כבוב).

4.המבקש לא הפקיד את חוב הפיגורים, וביום 12.12.2022 בית המשפט המחוזי שב והכריז עליו פושט רגל.

5.ביום 24.1.2023 הגיש הנאמן בקשה לביטולם של הליכי פשיטת הרגל. בבקשה נטען כי אין כל תועלת בניהול ההליכים, מאחר שהמבקש "אינו משלם ולא שילם מכיסו ולו פרוטה שחוקה לנושיו מאז חודש מרץ 2018". עוד נטען כי המבקש לא מקיים את התחייבויותיו וכי הוא מנצל לרעה את ההליך.

6.המבקש התנגד לבקשה, וטען כי עד אותה עת הצטבר בקופת הכינוס סך של 400,000 שקלים, לרבות כספי קצבת הפנסיה שלו, שאותם יש לראות כסכום שהוא עצמו העביר. המבקש הוסיף וציין כי בשנת 2020 העביר לקופת הכינוס סך של 84,000 שקלים. המבקש טען עוד כי נוכח גילו המתקדם ומצבו הבריאותי, הוא מתקיים מקצבת זקנה בלבד, ואין ביכולתו לתרום לקופת הכינוס נכסים נוספים.

7.בתגובת הנאמן פורטו התשלומים השונים שהעביר המבקש בעצמו לקופת הכינוס, והודגש כי היקפם הוא מצומצם בהשוואה ליתר הכספים שנצברו בה. עוד צוין כי ידוע לנאמן שהמבקש מוסיף לייצג לקוחות, וכי הוא אף גורף לכיסו עמלות מעסקאות בין-לאומיות שונות שבהן הוא מייצג. כספים אלו, כך נטען, לא מצאו את דרכם אל קופת הכינוס. בהודעת עדכון שהגיש הנאמן צוין כי הובא לידיעתו שהמבקש קיבל סכומי כסף נכבדים בעת שכבר הוכרז פושט רגל, ונמנע מלדווח עליהם, וכי הוא נדרש להגיש תדפיסי חשבונות בנק, אך לא עשה כן.

8.בשלב זה הגיש המבקש בקשה למתן צו הפטר, שבה נטען כי אין תוחלת בהותרת צו הכינוס על כנו.

9.המשיב 2, כונס הנכסים הרשמי (להלן: הכונס) הצטרף לבקשת הנאמן והתנגד לבקשה למתן צו הפטר, בנימוק שהמבקש לא שיתף פעולה עם הנאמן לאורך ניהול ההליך, התנהל בחוסר שקיפות ולא שילם את חוב הפיגורים לקופת הכינוס.

10.לאחר שבית המשפט המחוזי קיים דיון בבקשות, הוא קיבל כאמור את בקשת הנאמן לביטול ההליכים ודחה את בקשתו של המבקש למתן צו הפטר. בית המשפט המחוזי קבע כי המבקש ניצל את ההליך במובן זה שלא עמד בהתחייבויותיו ולא שילם סכום חודשי לקופת הכינוס. בית המשפט המחוזי הוסיף והטעים, כי המבקש צבר חוב פיגורים ואף יצר חובות חדשים. בית המשפט המחוזי ציין כי המבקש נהג בחוסר תום לב, ובפרט לא פעל בשקיפות כלפי הנאמן, הנושים ובית המשפט ולא המציא את המסמכים המעידים על הכנסותיו. בית המשפט המחוזי ציין עוד כי המבקש לא מיצה את פוטנציאל ההשתכרות שלו עוד בטרם הוכרז פושט רגל, וכי העיכוב בהכרזתו ככזה נבע מהבטחותיו להעביר לקופת הכינוס סכומים מעסקאות שתכנן לבצע בטרם יישלל רישיונו, אלא שהוא נמנע מהעברתם של אותם סכומים. לבסוף, הבהיר בית המשפט המחוזי כי הנאמן וכונס הנכסים גילו אורך רוח כלפי המבקש והבנה למצבו הרפואי.

11.המבקש הגיש בקשת רשות ערעור על ההחלטה לבית משפט זה, ובצדה בקשה לעיכוב ביצוע. ביום 8.1.2024 הורתה הרשמת ק' אזולאי על שינוי סיווגו של ההליך לערעור בזכות. לאחר מכן הועברה הבקשה לעיכוב ביצוע לטיפולי.

12.בבקשה עותר המבקש להורות על עיכוב ביצועה של ההחלטה על ביטולם של הליכי פשיטת הרגל עד להכרעה בערעור. המבקש טוען כי סיכויי הערעור טובים, ובהקשר זה מדגיש כי אין לו כל פוטנציאל השתכרות, בהתחשב בכך שרישיונו לעסוק בעריכת דין נשלל (בגין מעמדו כפושט רגל), שאשתו נמצאת בהליכי חדלות פירעון אף היא ושמצבו הבריאותי אינו מן המשופרים. המבקש טוען כי הוא העביר את תדפיסי חשבונות הבנק לידי הנאמן וכי ההאשמות שהוטחו בו בדבר הכנסות לא מדווחות הן חסרות שחר. המבקש מציין כי לא שילם את חוב הפיגורים משום שאין ביכולתו לעשות כן, ומוסיף כי חובותיו החדשים נבעו אך מאי-תשלום שכר דירה, עניין שהוסדרו זה מכבר. המבקש מוסיף וטוען כי דחיית בקשתו תגרום לו לנזק בלתי הפיך, שכן כבר כעת נושיו נקטו הליכי הוצאה לפועל נגדו.

13.בהחלטתי מיום 15.1.2024 הוריתי לנאמן ולכונס להגיב לבקשה, תוך התייחסות להמשך ניהולו של ההליך בבית המשפט המחוזי ולהליכי הוצאה לפועל שננקטו כנגד המבקש, ככל שהדבר מצוי בידיעתם.

14.ביום 22.1.2024 הוגשה תגובת הנאמן, המתנגד לבקשה. הנאמן מציין כי בשלב זה שולמו הוצאות הכינוס וחולקו הנכסים בקופת פשיטת הרגל לידי הנושים לפי חלקם היחסי, כך שכלל לא ברור אם יש טעם מעשי בבקשה. הנאמן מוסיף ומציין כי לא ידוע לו על הליכי הוצאה לפועל שננקטו נגד המבקש. הנאמן מציין כי התיאור העובדתי בבקשה רחוק מאוד מהמציאות ואין לו כל תימוכין בהחלטותיו של בית המשפט המחוזי לאורך ההליכים. הנאמן מדגיש כי מאזן הנוחות אינו נוטה לטובת המבקש, שכן אף אם ינקטו נגדו הליכי הוצאה לפועל, לא יהיה בכך כדי לפגוע בו, בהתחשב בטענתו כי הוא חסר אמצעים.

15.ביום 28.1.2024 הוגשה תגובת הכונס, שאף הוא מתנגד לבקשה. באת-כוחו של הכונס טוענת כי סיכויי הערעור אינם גבוהים, בהתחשב בכלל שלפיו ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בממצאים עובדתיים, כמו גם בהלכה הנוהגת של אי-התערבות בשיקול דעתו של בית המשפט של חדלות פירעון. באת-כוחו של הכונס מוסיפה וטוענת כי מאזן הנוחות אינו נוטה לטובת המבקש, בהתחשב בכך שהכספים בקופת הכינוס חולקו זה מכבר, ובשים לב לכך שעצם קיומם של הליכי הוצאה לפועל אינו מהווה נזק בלתי הפיך.

16.לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, כמו גם בתגובות המשיבים, באתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות. מבלי לקבוע מסמרות בשאלת סיכויי הערעור, לא מצאתי כי המבקש הרים את הנטל להוכיח את הנזק שייגרם לו אם תידחה בקשתו, ולא כל שכן נזק בלתי הפיך. המבקש טען כי צפוי לו נזק מעצם ניהול מספר הליכים שונים בהוצאה לפועל מבלי שתהיה לו יכולת לעמוד בהם. אף אם אניח כי הליכים מסוג זה אכן יינקטו (הגם שהמבקש לא הצביע על כך באופן קונקרטי ובנסיבות שבהן הכספים בקופת הכינוס חולקו זה מכבר), ומבלי להמעיט בהכבדה שאלו צפויים ליצור על המבקש, אין בכך כדי להועיל לו. כבר נפסק כי ככלל אין בקיומם של הליכי הוצאה לפועל כנגד חייב כדי להוות נזק בלתי הפיך המטה את מאזן הנוחות לטובתו, בין היתר נוכח האפשרות העומדת לרשות החייב לבקש כי תתקיים בעניינו חקירת יכולת שתעמוד על יכולתו לפרוע את חובותיו לנושיו (ראו למשל: ע"א 4903/22 הרוש נ' אורי, פסקה 14 (17.8.2022); רע"א 5481/22 גלייכמן נ' כונס הנכסים הרשמי, פסקה 12 (6.9.2022); ע"א 2877/22 ג'אן נ' רשות מקרקעי ישראל – מחוז ירושלים, פסקה 5 (19.2.2023)). המבקש כלל לא טען כי יש מקום לסטות מהלכה זו, ואף אני לא ראיתי טעם לעשות כן במקרה זה.

17.סוף דבר: הבקשה נדחית. לפנים משורת הדין, אין צו להוצאות.