ע"א 7934/10 ניר רווה נ. דור כימיקלים בע"מ

המשנָה לנשיא מ' נאור :

1.

ניר רווה, המערער (להלן: המערער ) הגיש תביעה על סך של 3.5 מליון ש"ח לערך נגד המשיבה דור כימיקלים בע"מ (להלן : דור כימיקלים ). לטענת המערער, ביום 9.2.1995, בעת יישום חומר חיטוי במשק בו גידל צמחי גרברה, גרמה לו דור כימיקלים נזקים (להלן: האירוע ). דור כימיקלים הגישה מצידה הודעת צד ג' נגד המשיב 2 צבי גוטליב (להלן: גוטליב ), אשר ביצע את עבודות היישום, וכנגד חברת גוטליין בע"מ (להלן: גוטליין ) אשר לפי טענתה של דור כימיקלים העסיקה את גוטליב. חברת גוטליין נמצאת בפירוק ועל כן עוכבו ההליכים נגדה.

יש לציין כי התביעה הוגשה כ-15 שנים לאחר האירוע מושא התביעה ולמעשה, הייתה גלגולה השלישי של תביעה זו. תביעתו הראשונה של המערער הוגשה בשנת 1995 ונמחקה עקב בקשה לפטור מאגרה שנדחתה, וכך ארע גם עם תביעה נוספת שהגיש המערער. כך, התגלגלו הדברים והראיות בתיק נשמעו למעלה מ-15 שנה לאחר האירועים. בינתיים הלכו לעולמם מר יוסי גונן ז"ל (להלן: גונן ), שהיה עד מפתח של הנתבעים וצד ג', וכן הלך לעולמו השמאי מטעם הנתבעת.

2.

המערער עסק באותה עת בגידול זנים חדשים של גרברה. לטענתו, בעת יישום חומר חיטוי במשקו החקלאי, גרמה דור כימיקלים נזק לגידוליו. החיטוי נעשה בחממה בה לא היו גידולים, אך לטענת המערער, בשל היישום הלקוי עבר חומר החיטוי באמצעות מערכת המים למשתלה

בה גדלו שתילי גרברה. לטענת המערער, חומר החיטוי עבר גם לחממה סמוכה. המערער טען כי השימוש הרשלני בחומר החיטוי הביא להרס מפעל חייו, וגרם לו נזקי עתק. השאלה שעמדה להכרעה בפני בית המשפט המחוזי היא, האם אכן חומר החיטוי דלף או הגיע בדרך אחרת, ברשלנות של דור כימיקלים, למשתלה ולחממה.

כחלק מהדיון בתביעה, שמע בית המשפט המחוזי בחיפה (ת"א 989-00, השופטת ח' הורוביץ ), שורה ארוכה של עדים. לבסוף, העדיף בית המשפט המחוזי את גרסתו של גוטליב, שהוא כאמור זה אשר ביצע את החיטוי עבור דור כימיקלים, על פני גרסת המערער. בית המשפט קבע כי גוטליב, שהונחה על ידי גונן, מנהל המחלקה החקלאית בדור כימיקלים, פעל כנדרש באשר למניעת חדירה של החומר לחממה הסמוכה או לגידולים במשתלה. נקבע כי גוטליב יצר, כנדרש, ניתוק מוחלט בין חומר החיטוי לבין מערכת המים. בית המשפט הזכיר, כי המערער העלה בתלונות שהגיש לרשויות שונות טענות בעניין חדירת חומר החיטוי למי השתייה וגרימת נזקים למגדלים אחרים. נקבע שלטענות אלו, שלא נתמכו בעדות כלשהי, אין בסיס. בית המשפט ציין כי התרשמותו מגרסאות הצדדים מתבססת על בחינת כל חומר הראיות, ובכלל זה על התרשמותו מעדות המערער ומעדותו של גוטליב.

כן קבע בית המשפט, כי בניגוד לטענתו של המערער, כלל

לא הוכח שנגרם נזק לחממה.

3.

באופן חלופי, ובאופן חלופי בלבד, התבסס בית המשפט על ניסויים שונים שממצאיהם הוצגו לבית המשפט, ולגביהם נקבע כי יש בהם כדי להפריך את טענות המערער. כאמור, עניין הניסויים וכל הכרוך בכך הוא בבחינת למעלה מן הצורך בפסק הדין.

4.

בכתב הערעור, אשר נכתב בשפה בוטה, קובל המערער על כך שהמטרה סומנה, כביכול, מראש על ידי בית המשפט. לטענתו, בית המשפט גיבש קונספציה שגויה, לפיה המשיבים ועדיהם דוברים אמת ואילו המערער ועדיו אינם נוהגים כן.

בפסק הדין נמתחה ביקורת נוקבת על המערער ועל חוסר מהימנותו. המערער, כך קבע בית המשפט, שניהל משק כושל והחליט לעבור בהמשך לגידול ורדים, הגיש תביעה שאין בה ממש. הקביעות לגבי המערער אין מקורן בבית המשפט "המסמן מטרות", כלשונו של המערער, אלא מהתנהגותו של המערער, ממנה התרשם בית המשפט כפי שהתרשם. בערעור שבפנינו, התבטא בא כוח המערער באופן בלתי ראוי, וזאת אם לנקוט לשון המעטה. לדידי, ניתן לומר בפשטות, כי במקרה זה אין כל הצדקה להתערבותנו בממצאים שנקבעו בבית המשפט המחוזי. אין ערכאת הערעור נוהגת להתערב בקביעות כגון דא, והדברים ידועים. המערער מבקש, למעשה, לנהל מחדש את המשפט בו כשל, הן בעניין האחריות והן בעניין הנזק, זאת על אף שגרסתו העובדתית לא נמצאה מהימנה לאורך כל הדרך. יתרה מכך, איני סבורה שהייתי מתרשמת אחרת מאמינות גרסאותיהם של העדים ואיני רואה מקום להתערב בהתרשמותו של בית המשפט.

5.

בבחינת למעלה מן הצורך, אעיר כי לשיטתי המערער שהגיש את התביעה מטעם עצמו, בעוד שאת משקו ניהל באמצעות חברה פרטית שבבעלותו ובבעלות אשתו, אינו בעל הדין הנכון לדון בעניין הנזקים שנגרמו לחברה, ודין התביעה להידחות מטעם זה בלבד.

6.

בערעור שכנגד שהגישה דור כימיקלים, ביקשה היא להטיל על המערער את ההוצאות שהטיל עליה בית המשפט בהודעת צד ג' נגד גוטליב. גם בעניין זה איני רואה מקום להתערבותנו.

7.

הערעור והערעור שכנגד נדחים. המערער ישלם לדור כימיקלים ולגוטליב שכ"ט עו"ד של 30,000 ש"ח לכל אחד מהם.