ע"א 8086/98 סוניה הדריך נ. יוסף (זינדל) הדריך

בפני בקשה לפטור מהפקדת ערובה שהגישה המערערת, וכן בקשה להארכת מועד להגשת ערעור שכנגד, שהוגשה בידי המשיב.

אפתח בבקשה להארכת מועד להגשת ערעור שכנגד. מניין הימים להגשת ערעור שכנגד קבוע בתקנה 434 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984- (להלן: התקנות). התקנה קובעת, כי הודעה על הגשת ערעור שכנגד תוגש תוך שלושים ימים מהיום שהומצא למשיב כתב הערעור לפי תקנה 420 או ניתנה החלטת פטור מהפקדת ערבון לפי תקנה 432. כיוון שהמערערת לא שלחה למשיב ערעור חתום, וכיוון שטרם ניתנה החלטה בבקשה לפטור מהפקדת ערבון, לא החל מניין הימים להגשת הערעור שכנגד.

הערעור שכנגד שהוגש יתקבל ויירשם.

הבקשה לפטור מהפקדת ערובה מנומקת בכך שהמבקשת הינה שכירה, המשתכרת סכום של 3,500 ש"ח, וכי טרם קיבלה את הזכויות בנכסים כפי שנקבע בפסק הדין נשוא הערעור, ועל כן אין בידה לעמוד בהפקדת ערבון.

בנוסף טוענת המבקשת, כי אם ידחה הערעור, הרי שהמבקש מחזיק בנכסים משותפים השייכים בחלקם למבקשת, מהם יוכל להפרע.

כן טוענת המבקשת, כי סיכויי הערעור גבוהים כיוון שבית המשפט המחוזי בפסק דינו סטה מההלכה הפסוקה בעניין חזקת השיתוף בין בני זוג שבפניו, וכן פסק בניגוד לכוונת הצדדים.

המשיב מתנגד לבקשה. לטענתו, תצהיר המבקשת אינו נתמך במסמכים כנדרש בתקנות ויתרה מכך, המבקשת העלימה, לטענתו, פרטים מהותיים בדבר רכוש וכספים המצויים ברשותה. כן טוען המשיב, כי סיכויי הערעור קלושים, שכן בית המשפט הכריע במחלוקות עובדתיות ואין סיכוי כי בית המשפט של ערעור יתערב בכך.

פסק הדין נשוא הערעור עוסק בחלוקת רכוש בין בני זוג שנפרדו. בית המשפט לא קיבל את עדותם של מי מהצדדים. בית המשפט ציין בפתח פסק דינו כי:

"בני הזוג העידו. עלי לציין שלאור התרשמותי מהם, אינני מוכן לקבוע עובדות על סמך עדותו של איש מהם בהיותה בגפה, ואינה נתמכת בראיות אחרות".

ההכרעה של בית המשפט היא הכרעה עובדתית. באשר לכוונות בני הזוג בית המשפט קבע, על סמך ראיות אובייקטיביות כאמור, כי כל הנכסים הינם נכסים משותפים. בית המשפט לא סטה מההלכה הפסוקה בעניין זה, ועל כן נראה לי, כפי שמציין בא כוח המשיב, כי סיכויי הערעור אינם גבוהים במיוחד.

אשר להעדר יכולת כלכלית, הנטל להוכחת העדר יכולת כאמור מוטל על המבקשת. בע"א 4752/91, ניביט מערכות בע"מ

נגד בנק הפועלים , תק-על 92 (2) 1887, 1888, נאמר לעניין זה, כי:

"בעל דין הטוען כי חסר יכולת הוא להפקיד את סכום הערבון, חייב להיכבד וליתן מידע מלא ומפורט על מצבו הכלכלי, ובכלל זה על הכנסתו והכנסת בני משפחתו בתקופה האחרונה ועל רכושו ורכוש בני משפחתו".

המבקשת לא עמדה בנטל זה. כל שפרטה בתצהירה הוא גובה משכורתה. מפסק דינו של בית המשפט קמא עולה, כי התובעת זכאית לקיצבת זיקנה מהמוסד לביטוח לאומי, דבר שלא פורט בתצהיר. כן עולה מפסק הדין, כי שלושת ילדי בני הזוג היום בגירים שקיבלו חלק ניכר מירושת המבקשת מאביה. לבת רונית אף נרכשה דירה. בתצהיר לא פורט מדוע הילדים הבגירים שזכו לסיוע ניכר, ואף במקרה של אחת מהן, לרכישת דירה, לא יוכלו לסייע למבקשת לגייס את כספי הערבון.

עם זאת, כיוון שמדובר בסכסוך בין בני זוג, וכיוון שבית המשפט קמא פסק שמרבית הנכסים משותפים הם, סביר כי המשיב יוכל לגבות את ההוצאות, אם יפסקו מהנכסים, שחלקם עדיין רשומים על שמו בלבד.

על כן, בחרתי שלא לפטור את המבקשת מהפקדת ערבון, אלא להפחית את סכום הערבון ולהעמידו על 10,000 ש"ח.

הערבון יופקד תוך שלושים ימים מיום המצאת החלטתי זו.