ע"א 8330/16 רמונה קשמה (נחמיאס) נ. בנק הפועלים בע"מ

בפניי בקשה לעיכוב ביצוע (שבמהותה היא בקשה לסעד זמני) של מימוש הנכס של המבקשת במושב שדה-צבי, גוש 100270 חלקה 3 מגרש 214 (להלן: הנכס ), עד להכרעה בערעור שהגישה המבקשת על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 17.7.2016 (ה"פ 8484-05-16, כב' השופטת ר' ברקאי ). במסגרת פסק הדין, נדחתה על הסף תביעת המבקשת לסעד הצהרתי ולעיכוב הליכי הוצאה לפועל למימוש הנכס. נקבע כי האמור בכתב התביעה – לפיו שילמה המבקשת את החזרי ההלוואה להם התחייבה כלפי המשיב/ הבנק – הוא בבחינת מסווה לטענת "פרעתי", אותה יש לברר בפני ראש ההוצאה לפועל.

בקשה זו היא לבנה נוספת בחומת ההליכים המשפטיים שמנהלים הצדדים מזה שנים רבות. ערכאות שונות נדרשו פעמים רבות לסכסוך דנן, לרבות בית משפט זה. עיקרי הסכסוך והרקע העובדתי לו תוארו בהחלטתי ברע"א 2700/15, והמעוניין יעיין. גם לאחרונה, נדרש בית משפט זה למחלוקות בין הצדדים. בקשה קודמת לעיכוב ביצוע של מימוש הנכס שהגישה המבקשת, עד להכרעה בערעור שהגישה על החלטה בהליך אחר (ת"א 59159-02-15), נדחתה על ידי כב' השופטת ד' ברק-ארז (ע"א 8719/15, החלטה מיום 15.9.2016. להלן: ההחלטה הקודמת ). בהחלטה הקודמת נקבע כי הבקשה לעיכוב ביצוע אינה נוגעת לעיכובו של פסק הדין מושא הערעור, אלא לעיכובם של הליכים אחרים שנפתחו בלשכת ההוצאה לפועל בתל אביב-יפו. עוד נקבע כי ככל שחפצה המבקשת להשיג על החלטות רשמי ההוצאה לפועל בעניין מימוש הנכס, עליהם לעשות זאת בהתאם לדרכים הקבועות בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967.

עולה מהחומר שבפניי כי בעקבות ההחלטה האמורה, אמנם פנתה המבקשת לרשם ההוצאה לפועל. מתגובת המשיב עולה כי אין מדובר בפניה ראשונה אלא בפניה חמישית, ובכולן בקשה לעיכוב הליכי ההוצאה לפועל בטענה כי פרעה את חובותיה למשיב. גם פניה זו נדחתה על ידי רשם ההוצאה לפועל בהחלטתו מיום 27.10.2016 (נספח 29 לתגובת המשיב). קיימות דרכים דיוניות להשגה על החלטתו של רשם ההוצאה לפועל, בהן לא נקטה המבקשת.

יתר על כן, הבקשה עצמה אינה מגלה עילה המצדיקה היעתרות לה. כידוע, על המבקש עיכוב ביצוע (או סעד זמני לתקופת הערעור) להוכיח שני תנאים מצטברים: כי סיכויי ערעורו טובים המה, וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו. אינני סבור כי המבקשת עמדה בתנאים אלה. על פני הדברים ומבלי לקבוע מסמרות, סיכויי הערעור אינם גבוהים דיים ברמה הנדרשת להיעתרות לבקשה. בנוסף, ועיקר בנסיבות העניין, עולה כי הנכס הוא שלד הבנוי על מגרש (כלשון המבקשת עצמה, מדובר ב"שלד בשלבי גמר"), וכי המבקשת ומשפחתה אינם מתגוררים בו. המבקשת לא ביססה כדבעי וכנדרש מהו הנזק שייגרם לה כתוצאה מאי-עיכוב הביצוע, למעט אמירות בעלמא. עולה כי נזק, ככל שייגרם, מסתכם לנזק כלכלי אשר המבקשת תוכל לתבוע מהמשיב לרפאו, אם יתקבל ערעורה.

יצוין כי המבקשת הגישה בקשה לאפשר לה להגיב על תשובת המשיב, אך לא ראיתי מקום להיעתר לבקשה זו. עוד יצוין, במאמר מוסגר ובהמשך לאמור בהחלטה הקודמת, כי העובדה שהמבקשת איננה מיוצגת אכן מכבידה על ההליכים. ושוב, טוב תעשה המבקשת אם תפנה לברר את שאלת זכאותה לסיוע משפטי, מבלי להביע עמדה בעניין.

לנוכח האמור, הבקשה נדחית. בנסיבות העניין, ולא בלי היסוס, אינני עושה צו להוצאות.