ע"א 8331/13 ג'בארין ח'אלד נ. הכונס הרישמי

1.

לפניי בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטת י' קראי-גירון ) בתיק פש"ר 44058-11-11,

מיום 23.10.2013, עד להכרעה בערעור, אשר הגיש מר ג'בארין ח'אלד (להלן: המבקש או החייב ) , על פסק הדין.

רקע עובדתי והחלטתו של בית המשפט המחוזי

2.

ביום 25.9.2011, הגיש המבקש בקשה למתן צו כינוס לנכסיו ולהכרזתו כפושט רגל. המבקש טען, כי חובותיו נוצרו כתוצאה מהסתבכות כלכלית של בנו, שנבעה מניהול כושל של עסק בתחום הבטון, אשר הוריש לו המבקש, ובכלל זה, מדובר בהקמת חברה בשמו של המבקש ללא ידיעתו, זיוף חתימתו, והחתמתו בתרמית על מסמכים.

3.

ביום 29.11.2011, ניתן על-ידי בית המשפט המחוזי צו כינוס לנכסי המבקש, בגין חובות מוצהרים בסכום של 6,224,186 ₪, ל-24 נושים. במסגרת זו, הוטלו על המבקש מגבלות, והוא חוייב להגיש דו"חות דו-חודשיים בדבר הכנסותיו והוצאותיו, ולשלם לקופת הכינוס סכום חודשי של 500 ₪ (להלן: צו הכינוס ) .

המשיב (להלן: הכונס הרשמי ) והמנהל המיוחד, עו"ד ניב זר, התנגדו להכרזתו של המבקש כפושט רגל, ולטענתם, גרסת החייב באשר לאופן יצירת החובות לא אומתה, והיא נסתרת, הן מהראיות אשר נאספו בתיק זה, והן מחקירת החייב עצמו.

ביום 20.12.2012, התקיים דיון בבקשת החייב להכריזו כפושט רגל, אשר בסופו הורה בית המשפט למבקש להגיש תגובה לחוות-הדעת מטעם הכונס הרשמי והמנהל המיוחד. כמו כן, הסכים המבקש במעמד הדיון להגדיל את התשלום החודשי מ-500 ₪ ל-800 ₪.

ביום 29.1.2013, הגיש בא-כוחו של החייב תגובה מפורטת לחוות הדעת מטעם הכונס הרשמי ומטעם המנהל המיוחד, אליה צורפו דו"חות חודשיים ומסמכים רפואיים.

ביום 23.10.2013, ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבקשת החייב למתן צו כינוס לנכסיו ולהכרזתו כפושט רגל, ובגדרו דחה בית משפט קמא את הבקשה.

4.

במסגרת פסק הדין, מושא בקשה זו, בחן בית משפט קמא את השאלה, האם נהג החייב בתום לב בעת יצירת חובותיו, טרם הגשת הבקשה להכריזו כפושט רגל ולאחר

הגשת הבקשה, היינו: במהלך ההליך המשפטי עצמו. על בסיס מכלול הראיות אשר הובאו בפניו, ולאחר שעיין בחומר הרלוונטי, קבע בית המשפט קמא כי:

"במקרה הספציפי שוכנעתי כאמור כי החייב לא עמד בנטל המוטל עליו להוכיח כי חובותיו נוצרו בתום לב. בוודאי לא עמד בנטל להוכיח כי הוא מתנהל בתום לב בהליך. לפיכך גם לא ניתן לטעון כי במקרה דנן מתקיימים יחסי גומלין המאפשרים לבית המשפט זה למרות פגמים שנפלו באופן היווצרות החובות של החייב להעתר לבקשתו לאור התנהלותו בהליך".

אשר לטענות החייב – לפיהן חובותיו נוצרו בשל התנהלותו הכושלת של בנו , אשר זייף את חתימתו על שיקים ופתח חברה על שמו ללא ידיעתו – נקבע כי טענות אלו לא הוכחו, ומהמסמכים שהומצאו לבית המשפט עולה, כי החייב פעל באמצעות אותה חברה שנפתחה על-ידי בנו בין השנים 2006-2000, ולא הייתה לו, בניגוד לטענתו, כל מניעה רפואית לעשות כן.

לפיכך, דחה בית המשפט המחוזי את בקשת החייב להכרזתו כפושט רגל, וביטל את צו הכינוס שניתן בעניינו, כמו גם את המגבלות, אשר נקבעו במסגרת צו הכינוס.

הערעור והבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין

5.

על פסק דינו של בית המשפט המחוזי הוגש ערעור, ובמקביל, הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין, המונחת לפניי. במסגרת בקשתו, טען המבקש, בקצרה, כי הוא עמד בכל המטלות בהליך פשיטת הרגל, ושילם סכומי כסף לקופת הכינוס, כמתחייב. לטענת המבקש, לא זו בלבד שסיכויי ערעורו טובים, אלא שביצוע פסק הדין טרם ההכרעה בערעור, יגרום להכבדה משמעותית עליו ועל הנושים, אשר הגישו תביעות חוב.

תגובת המשיב

6.

בפתח תגובתו של המשיב, התבקשתי להורות על צירופו של המנהל המיוחד כמשיב בהליך דנא, שכן המנהל המיוחד הינו חלק בלתי נפרד מההחלטה מושא הערעור. לגישת הכונס הרשמי, דין הבקשה לעיכוב ביצועו של פסק הדין להידחות, שכן סיכויי הערעור אינם טובים, לנוכח קביעותיו העובדתיות של בית משפט קמא , בעניין חוסר תום הלב של המבקש. אשר למאזן הנוחות נטען, כי המבקש לא הרים את נטל הוכחת הנזק העלול להגרם לו, ככל שהבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין תידחה, ובסופו של יום יתקבל הערעור. מעבר לכך, הוסיף וטען הכונס הרשמי, כי המבקש, לא התייחס בבקשתו לעיכוב ביצוע פסק הדין, באופן ענייני, למאזן הנוחות ולסיכויי הערעור.

דיון והכרעה

7.

לאחר בחינת הבקשה, התגובה לבקשה וצרופותיהן, באתי לידי מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

הכלל הבסיסי הקבוע בתקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, הינו כי מוקנית לבעל דין, אשר זכה במשפטו, הזכות ליהנות מפירות זכייתו, בסמוך למועד מתן ההחלטה, ומבלי להמתין לתוצאות הערעור שהוגש עליה (ע"א 6479/13 בני אור אחזקות בע"מ נגד גיא ויקטור שבת

(3.11.2013); ע"א 6616/13 נכסי הצלחה בע"מ נ' בטר פלייס ישראל (ח.ת) 2009 בע"מ (בפירוק) (17.10.2013); ע"א 2962/13 חברת רהיטי פורת בע"מ נ' מסיקה (16.5.2013)).

עיכוב ביצועו של פסק הדין הוא החריג לכלל. על המבקש לעכב ביצוע פסק דין להוכיח שני תנאים מצטברים – הראשון, כי סיכויי הערעור גבוהים; והשני, כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקש, כך שאם יבוצע פסק-הדין, ובסופו של יום

יתקבל הערעור – ייתקל המבקש בקשיים להשיב את המצב לקדמותו (ע"א 6479/13 בני אור אחזקות בע"מ נ' גיא ויקטור שבת (3.11.2013);

ע"א 5210/13 אלכסנדרו נ' זילברדיק (16.9.2013); ע"א 7520/12

אלעד מגדלי סופר בע"מ נ' פיפין (4.6.2013)).

שני התנאים האמורים הינם מצטברים, ויחסי הגומלין ביניהם הוגדרו בפסיקה כ" מקבילית הכוחות ". במילים אחרות, ככל שסיכויי הערעור של המבקש נמוכים, כך יגבר משקלה של הדרישה בדבר מאזן הנוחות, ולהיפך (ע"א 2727/13

מכבי שירותי בריאות נ' ישראלי (4.6.2013); ע"א 3258/13

הד ארצי בע"מ נ' דוכין (23.5.2013); ע"א 361/11 עזאם נ' המועצה המקומית גוש

חלב (30.12.2012)).

עוד יש להדגיש, כי ההלכה הפסוקה העניקה למאזן הנוחות את משקל הבכורה, מבין שני התנאים, אשר על המבקש לעמוד בהם, במסגרת בקשתו לעיכוב הביצוע ( ע"א 5374/13 אגרקסקו כרמל חברה ליצוא חקלאי בע"מ נ' עין יהב מושב עובדים להתישבות חקלאית שיתופית בע"מ (11.8.2013) ; ע"א 4547/13 מינהל מקרקעי ישראל נ' מפעלי צאן ישראליים בע"מ (7.7.2013); ע"א 3326/13 חב' מעון פאר הר ציון (בפירוק מרצון בפיקוח בית משפט) נ' שמואלי

(13.6.2013)).

8.

בכל הנוגע לסיכויי הערעור בנידון דידן, ומבלי לקבוע מסמרות בעניין, דומני כי הם אינם טובים במיוחד, שכן ערעורו של המבקש מופנה, בעיקרו, כנגד ממצאי עובדה ומהימנות, אשר קבע בית משפט קמא, בדבר תום ליבו של המבקש ביצירת החובות. כידוע, ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בממצאים עובדתיים אשר קבעה הערכאה הדיונית, אלא במקרים חריגים ומיוחדים (ע"א 3339/12 גוטמן נ' מינהל מקרקעי ישראל (18.9.2013); ע"א 2862/13 מטיילי סעסעאני בע"מ נ' חסן (27.8.2013); מרפאת עין טל - מרכז לרפואת עיניים נ' פינקלשטיין (6.8.2013)). לפיכך, נראה בהיבט זה, כי סיכויי הערעור אינם גבוהים.

יצויין, כי על בסיס חומר הראיות, אשר הוצג בבית משפט קמא, ובכלל זה: חקירות החייב בהליכים שהתנהלו בת.א. 22374-07-10 (שם נקבע כי המבקש אינו עד אמין); דו"חות כספיים; ומסמכים רפואיים – לא מצא בית משפט קמא כל הצדקה ליתן למבקש הזדמנות נוספת לפתוח דף חדש בחייו, תוך שמיטת חובותיו, בקובעו: " במיוחד לא שוכנעתי כי ההעתרות לבקשת החייב תמנע הישנות האירועים שהובילו להסתבכותו הכלכלית הנוכחית של החייב... "

9.

אשר למאזן הנוחות, לא מצאתי כי זה נוטה לטובתו של המבקש, שהרי המבקש לא עמד בנטל המוטל עליו להראות, כי ככל שהבקשה לעיכוב ביצוע תידחה ובסופו של יום יתקבל ערעורו, ייגרם לו נזק בלתי הפיך. כל שנטען על-ידו הוא, כי ביצוע פסק הדין טרם ההכרעה בערעור יכביד על הנושים, אשר הגישו תביעות חוב.

אשר על כן, דין הבקשה לעיכוב ביצוע להידחות.

בהתאם לבקשת הכונס הרשמי, הנני מורה על צירופו של המנהל המיוחד (עו"ד ניב זר מרח' הנרייטה סולד 7, קריית ביאליק), כמשיב בהליך זה.

בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.