ע"א 8404/17מרדכי אוחנה נ. רשות הפיתוח

1.

המבקשת עותרת להצטרף להליך שבכותרת כמערערת או כמשיבה, ובקשתה הועברה לטיפולי על רקע חילופים בלשכת הרשמים.

ההליכים בבית המשפט המחוזי

2.

ואלה בקצרה העובדות הצריכות לעניין: המערער הגיש תובענה למתן סעד הצהרתי לפיו הוא זכאי להירשם כבעלים של מלוא הזכויות במקרקעין באזור "פי גלילות" (להלן: המקרקעין ). לטענת המערער, הזכויות במקרקעין הוקנו לו מכוח ייפוי כוח שקיבל מגב' גילה גרף, היא המבקשת להצטרף להליך שבכותרת (להלן: המבקשת ).

3.

במסגרת ההליך שהתנהל בבית המשפט המחוזי, הגיש המערער תצהיר עדות ראשית מטעם המבקשת (זאת בהתאם להחלטתו של בית המשפט המחוזי מיום 1.2.2016). בתצהירה טענה המבקשת כי המערער זכאי רק ל-9.5% מהזכויות במקרקעין ואילו יתרת הזכויות במקרקעין שייכות לה. המבקשת המשיכה וטענה כי הזכויות במקרקעין שייכות לה מכוח שטרי קושאן טורקיים המעידים כי סבא רבא שלה, ד"ר שטיין ז"ל (להלן: שטיין ), רכש את הזכויות במקרקעין.

4.

התובענה נדחתה בפסק דינו של בית המשפט המחוזי מיום 8.8.2017. בית המשפט המחוזי קבע, בתמצית, שמכלול הראיות מעלה כי "הוכח ברמה המספקת במישור האזרחי (51%)" ששטיין אכן רכש זכויות במקרקעין בתחילת שנות ה-20. יחד עם זאת, נקבע כי בשנת 1983 התקיים הליך של הסדר המקרקעין במסגרתו לא נרשמו הזכויות על שמו של שטיין, וכי המערער לא הוכיח שמתקיימים החריגים הקבועים בסעיף 93 לפקודת הסדר זכויות במקרקעין [נוסח חדש], התשכ"ט-1969, המצדיקים את תיקון פנקס המקרקעין.

בקשת ההצטרפות

5.

ביום 29.10.2017 הגיש המערער את הערעור שבכותרת על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. ביום 28.5.2018, כשבעה חודשים לאחר הגשת הערעור, עתרה המבקשת להצטרף לערעור כמערערת או כמשיבה. מספר ימים לאחר הגשת בקשת ההצטרפות נפטר המערער, ובשל כך הוגשה בקשה להארכת מועד להגשת סיכומיו ולהגשת בקשה לחילופי בעל דין. הליך חילופי בעל הדין הסתיים בהחלטתי מיום 28.1.2019, ותשובת המערער לבקשת ההצטרפות הוגשה ביום 16.4.2019.

6.

לטענת המבקשת פסק הדין הכריע, הלכה למעשה, בזכויותיה במקרקעין, וזאת בהתחשב בכך שזכויותיו של המערער נובעות מזכויותיה שלה. עוד נטען כי המבקשת שימשה "בעלת דין בפועל" בהליך שהתנהל בבית המשפט המחוזי וכי היא לא ביקשה להצטרף להליך הדיוני מכיוון שסבלה מבעיות בריאותיות שפגעו בתפקודה. בנוסף נטען כי צירופה של המבקשת יביא ליעילות דיונית ולחיסכון בזמן שיפוטי באופן שפסק הדין של בית משפט זה יסיים את כלל המחלוקת בנוגע לזכויות במקרקעין ולא יותיר פתח להתדיינויות משפטיות נוספות. המערער מצדד בהצטרפותה של המבקשת להליך דנן.

7.

המשיבים 4-1 מתנגדים לבקשה. לטענתם, חרף הזדמנויות רבות שהיו למבקשת היא בחרה שלא להצטרף כצד להליך בבית המשפט המחוזי. בהקשר זה נטען כי המערער טיפל בענייניה של המבקשת בנוגע למקרקעין, לבקשתה ובידיעתה ובתמורה ל-9.5% מהזכויות שיש לה לטענתה במקרקעין. עוד נטען כי צירופה של המבקשת בשלב זה עשוי לסבך את המשך ההליך, שכן דיון ממצה בשאלת זכויותיה במקרקעין עשוי לגרום להשבתו של ההליך לבית המשפט המחוזי לצורך תיקון התביעה וקיום הליכים מקדמיים. עוד נטען כי הלכה למעשה אין בבקשה כדי לשנות ממערך זכויותיה של המבקשת, שהרי אף לפני מתן פסק הדין היא לא הייתה רשומה כבעלת זכויות במקרקעין.

דיון והכרעה

8.

האם יש לצרף את המבקשת כמערערת או משיבה לערעור שבכותרת?

הפסיקה הכירה באפשרות לצירופו של מערער, אשר לא היה בעל דין בהליך הדיוני, וזאת בהתקיימם של שני תנאים מצטברים : האחד, שההחלטה משנה את מערך הזכויות שהיו נתונות לו והחובות אשר חלו עליו בטרם מתן ההחלטה; והשני,

שהתקיים "הליך נלווה" בו הוא היה בעל דין בפועל ובסיומו ניתנה אותה החלטה הקובעת סופית את המצב המשפטי בין הצדדים בשאלה מסוימת. במרוצת השנים נוסף לתנאים אלו תנאי שלישי לפיו על המבקש להסביר מדוע לא פעל להצטרף להליך בערכאה הדיונית, ולשכנע כי לא השתהה ולא החמיץ את השעה להפוך לבעל דין (ראו: בש"א 7240/15 יצחקי נ' עו"ד טדי ארז , פיסקה 8 (9.2.2016)).

בנוסף, הוראות תקנה 425 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, מסמיכות את ערכאת הערעור להורות על צירופו של משיב אשר לא היה בעל דין בערכאה הקודמת. בפסיקה נקבע לצורך זה "מבחן משולש": האם האדם שצירופו מתבקש עלול להיפגע באופן ישיר מתוצאות ההכרעה בערעור; האם ראוי שפסק הדין יכבול כמעשה בית דין את אותו אדם; והאם שיקולי יעילות וסדר דיוני תומכים בהצטרפות (ראו: בש"א 3973/91 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' קרנית - קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים , פ"ד מה(5) 457 (1991)), כאשר הנטל להוכחת תנאים אלה מוטל על מבקש ההצטרפות ( ראו: עע"ם 7926/06

אדרי-אל ישראל בע"מ נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה גליל עליון , פיסקה 10 (24.6.2009)). בפסיקה הודגש כי צירופו של בעל דין שלא היה צד להליך בערכאה הדיונית הוא חריג השמור אך לנסיבות המצדיקות זאת (ראו, למשל: רע"א 8565/10 עמאש נ' הועדה לתכנון ובניה השומרון , פיסקה 5 (3.5.2012) (להלן: עניין עמאש )) ומקום בו בעל דין לא ראה לנכון להצטרף להליך בערכאה הדיונית, על אף שידע אודותיו, נדרש הוא להסביר את אופן התנהלותו שעה שהוא עותר לצרפו כמשיב לראשונה בשלב הערעור (ראו למשל: עע"מ 1413/16 רוזנבערג נ' רשם העמותות, פיסקה 6 (26.6.2016),

וההפניות שם ).

9.

בענייננו, לאחר שבחנתי את טענות הצדדים לא מצאתי כי המבקשת עומדת בתנאים שנקבעו בפסיקה לצירופה כמערערת או כמשיבה בערעור, וזאת ממספר טעמים:

ראשית , פסק דינו של בית המשפט המחוזי לא שינה מזכויותיה של המבקשת. המבקשת לא הייתה רשומה כבעלת הזכויות במקרקעין עובר למתן פסק הדין, וכך גם לאחריו. אכן, פסק הדין כולל קביעות באשר לאפשרות השינוי של מרשם המקרקעין לאחר הליכי ההסדר, אולם אין בקביעות אלה כדי לשנות בפועל מזכויותיה של המבקשת במקרקעין. ודוק, העובדה כי בערעור עשויות להתעורר שאלות בעלות השלכה על עניינה של המבקשת אין בה כשלעצמה כדי להיעתר לבקשת ההצטרפות (ראו והשוו: עניין עמאש , בפיסקה 5).

שנית , אני סבורה כי צירופה של המבקשת בשלב הדיוני הנוכחי עשוי להקשות על ניהולו של ההליך ולגרום לסרבול ולחוסר יעילות דיונית. קביעותיו של בית המשפט המחוזי בפסק הדין ניתנו מבלי שמוצו הליכי הבירור העובדתי מול המבקשת. צירופה בשלב זה של ההליך מעלה חשש כי לצורך מיצוי מלוא טענות הצדדים לא יהיה מנוס מבירור עובדתי נוסף באשר לטענות המבקשת, תוך השבת ההליך לערכאה הדיונית (בירור אשר עשוי לכלול, למשל, הליך של גילוי מסמכים המצויים בידיה של המבקשת).

שלישית , לא מצאתי בטענות המבקשת הסבר מניח את הדעת לכך שלא ביקשה להצטרף כצד להליך בבית המשפט המחוזי. המבקשת הייתה מודעת להליכים בבית המשפט המחוזי, לקחה בהם חלק, ומעדותה עולה כי הליכים אלה נוהלו לבקשתה (ראו, למשל: סעיף 5 לתצהיר מיום 21.2.2016). מצבה הרפואי של המבקשת אפשר לה להצהיר במסגרת ההליך בבית המשפט המחוזי ואף להיחקר על תצהירה, ולא מצאתי הסבר מדוע בנסיבות אלה לא ביקשה להצטרף כצד רשמי להליך. המבקשת אף לא הסבירה מהו השינוי שחל במצבה הרפואי אשר מאפשר לה, כעת, ליטול חלק "רשמי" בהליך הערעורי. ודוק, צד שלישי הסבור שיש הליך משפטי מסוים שעשוי להשפיע על זכויותיו נדרש לבקש להצטרף כצד לו בהקדם האפשרי, ואין לאפשר מצב שבו אותו צד שלישי "ישב על הגדר" בהמתנה להכרעת הערכאה הדיונית ויכלכל את צעדי הצטרפותו בהתאם להתפתחויות (ראו: רע"א 8127/15 אוניפארם בע"מ נ' Merck Sharp &Dohme Corp.f/k/a , פסקה 4 (10.1.2016)).

מן הטעמים האמורים כולם, אני סבורה כי הבקשה אינה עומדת באמות המידה לצירוף המבקשת להליך כמערערת או כמשיבה. כמובן שאין בכך כדי למנוע מההרכב שידון בערעור לתת כל החלטה אחרת בעניין.

הבקשה נדחית אפוא.

המבקשת תישא בהוצאות המשיבות 4-1 בסך של 2,000 ש"ח.

בהתחשב במועד הדיון, אני מורה כדלקמן: המערער יגיש סיכומים מטעמו עד ליום 28.7.2019; המשיבים יגישו סיכומים עד ליום 28.8.2019; סיכומי תשובה יוגשו, ככל שהמערער חפץ בהגשתם, עד ליום 5.9.2019.

החלטתי זו תתויק בתיקי השופטים.