פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"א
8524/19 -
א'
לפני:
כבוד הרשם רון גולדשטיין
המערער:
אריק אמיר, עו"ד
נ ג ד
המשיבים:
1. יצחק חנאי
2. כונס נכסים הרשמי
בקשת המערער מיום
27.1.2020 להמרת ערובה; תשובת המשיב 1 מיום 6.2.2020
החלטה
1.
הערעור שבכותרת הוגש על ידי בעל תפקיד בהליכי פשיטת רגל המתנהלים בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע (להלן: הנאמן ). בערעור מלין הנאמן על החלטת בית המשפט המחוזי לקבל באופן חלקי את ערעורו של המשיב 1 (להלן: הנושה ) על הכרעת הנאמן בתביעת חוב שהגיש הנושה.
2.
לאחר הגשת הערעור קבעה המזכירה הראשית כי על הנאמן להפקיד בהליך הערעור עירבון בסך של 30,000 ש"ח. בבקשה שלפניי עותר הנאמן להמיר את העירבון בהתחייבות עצמית. לחלופין מבקש הנאמן "להעביר... לטובת הערעור בתיק זה" את סכום העירבון שהופקד על ידו בהליך ערעורי אחר המתנהל בבית משפט זה (אשר עודנו תלוי ועומד). לחלופי חלופין עותר הנאמן כי יתאפשר לו להפקיד, תחת העירבון, "התחייבות כונס הנכסים הרשמי לשלם את ההוצאות שייפסקו – אם ייפסקו – מתוך הכספים שהנאמן גבה והעביר לקופת פשיטת הרגל". לחלופי חלופי חלופין עותר הנאמן לשלם את סכום העירבון באמצעות קופת פשיטת הרגל. הנושה מתנגד לבקשה ואילו המשיב 2, כונס הנכסים הרשמי, בחר שלא להגיש תשובה לבקשה.
3.
עיינתי בטענות הצדדים והגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. הכלל הוא כי בעל דין היוזם הליך ערעורי מחויב ככלל בהפקדת עירבון במזומן או בערבות בנקאית להבטחת הוצאות המשיב. בפסיקה נקבע בהקשר זה כי התחייבות עצמית אינה נחשבת "ערובה סבירה אחרת" במשמעות תקנה 429 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, וכי למעט במקרים חריגים ויוצאי דופן אין מקום להסתפק בה חלף הפקדת עירבון במזומן או על דרך של ערבות בנקאית (בש"א 5385/09 עיריית חיפה נ' עמותת העדה היהודית הספרדית בחיפה , פיסקה 5 (16.7.2009)). המקרה שלפנינו אינו
בא בגדר אותם מקרים חריגים אלה אך משום שהנאמן הינו עורך-דין במקצועו. אף אין כל עילה להיעתר לבקשת הנאמן כי העירבון שהופקד על ידו בהליך ערעורי אחר, התלוי ועומד בפני בית משפט זה, ישמש כעירבון גם בהליך זה (ראו והשוו, ע"א 1333/14 מיטרי נ' דוברונסקי (6.8.2014)). בכל הנוגע לשתי החלופות הנוספות המפורטות בבקשה, אשר במהותן הן לאפשר לנאמן להשתמש בכספים המופקדים בקופת פשיטת הרגל לצורך הפקדת העירבון: מעיון בבקשה משתמע כי בקופת פשיטת הרגל מצויים כספים. ככל שהנאמן זקוק לאישור על מנת שיתאפשר לו להפקיד את העירבון באמצעות כספים אלה (ואיני מביע עמדה בסוגיה דיונית זו) הרי שערכאה זו אינה הערכאה הנכונה להכריע בסוגיה (השוו, ע"א 8180/18 קנרש נ' מדינת ישראל (2.1.2020)). למעלה מן הצורך יצוין כי הנאמן לא צירף אסמכתאות באשר ליתרה העדכנית המופקדת בקופת פשיטת הרגל. על רקע זה ולמען הסר ספק אבהיר, כי ככל שקופת פשיטת הרגל ריקה, נדרש הנאמן לבחון את נכונות הנושים האחרים לשאת בעלויות הנגזרות מהגשת ההליך הערעורי, וכל עוד לא עשה כן לא ניתן לראות בו כמי שעומד בתנאים הקבועים למתן פטור מעירבון (ראו, בש"א 1430/19 מזרחי נ' כונס הנכסים הרשמי , פיסקה 10 (3.4.2019)).
4.
הבקשה נדחית אפוא. העירבון יופקד עד ליום 8.3.2020, שאם לא כן יירשם ההליך לדחייה ללא צורך בהודעה נוספת. בנסיבות העניין לא ייעשה צו להוצאות.
ניתנה
היום, כ"ג בשבט התש"ף (18.2.2020).
רון גולדשטיין, שופט
ר ש ם