ע"א 868/10 ג'אבר פארס נ. עו"ד אבנר כהן בתפקידו כנאמן בהקפאת הליכים

לפניי בקשה לעיכוב ביצוע החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (סגנית הנשיאה ו' אלשייך ) בפר"ק 2419/07 מיום 27.12.2009, בה נקבע כי הזכויות בכספים שהועברו לתיק ההוצאה לפועל לטובת המבקש שייכות למשיב 1 בתפקידו כנאמן בהקפאת הליכים של עיריית טייבה.

רקע עובדתי

1.

כנטען, בעקבות פסק דין שניתן לטובת המבקש ולחובת עיריית טייבה בחודש אוגוסט 2005, עוקלו על ידי המבקש כספים בסך של 994,526 ש"ח והועברו לתיק הוצאה לפועל 17-12607-05-1 בכפר-סבא. הכספים נתפסו על ידי המבקש ביום 4.9.2007, כחודשיים לפני שניתן לעיריית טייבה צו להקפאת הליכים, באמצעות צו עיקול שניתן לבקשתו ביום 20.8.2007. עוד נטען כי ביום 23.9.2007 הגיש המבקש בקשה לקבלת צו למימוש הכספים שנתפסו וצו שכזה ניתן במעמד צד אחד באותו היום. הן הנאמן בהקפאת הליכים (להלן: הנאמן ) והן כונס הנכסים הרשמי אינם מכחישים כי תפיסת הכספים וצו מימוש הכספים ניתנו עובר למתן הצו להקפאת הליכים לעיריית טייבה. הנאמן ציין בתגובתו מיום 3.11.2010 כי הכספים הועברו לתיק ההוצאה לפועל עוד קודם למתן הצו להקפאת הליכים, אולם עוכבו בתיק ההוצאה לפועל ולא הועברו למבקש נוכח העובדה כי ביום 24.9.2007 הורתה ראש ההוצאה לפועל בכפר-סבא ( ג' אוסי-שרעבי ) על השהיית הליך מימוש הכספים לאור בקשתה של עיריית טייבה לבטל את העיקול מאחר ומדובר לטענתה בכספי הקצבות למטרות חינוך לפי סעיף 13 לחוק הרשויות המקומיות (ייעוד כספי הקצבות והגנת נכסים למטרות חינוך), התש"ס-2000. ראש ההוצאה לפועל הורתה על מתן תגובות מטעם הצדדים לבקשת ביטול העיקול. בהחלטתה מיום 3.7.2008 קבעה ראש ההוצאה לפועל כי יש להעביר את הכספים המעוכבים בתיק ההוצאה לפועל לנאמן שכן בטרם ניתן צו הקפאת ההליכים טרם הוכרעה סופית השאלה בדבר הזכאות לכספים המעוקלים לאור העובדה שצו מימוש הכספים הושהה ובנסיבות אלה לא ניתן לומר שה"הליך" הושלם.

2.

מתגובת הנאמן עולה כי המבקש הגיש ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל לבית המשפט המחוזי מרכז. הדיון בערעור עוכב נוכח העובדה כי עיריית טייבה הייתה נתונה בהקפאת הליכים ומשכך נדרש המבקש לקבל אישור להמשך ניהול ההליכים מבית המשפט שלפירוק. משכך, הגיש המבקש בקשה למתן הוראות לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, במסגרתה עתר לקבלת היתר להמשך ניהול הערעור כנגד עיריית טייבה על החלטת ראש ההוצאה לפועל, וכן ביקש לקבוע כי משניתן צו מימוש כספים לטובת המבקש בתיק ההוצאה לפועל הרי שדין הכספים המעוכבים לעבור אל המבקש. ההחלטה בבקשה למתן הוראות היא הבקשה נשוא הערעור שהוגש לבית משפט זה.

החלטת בית המשפט המחוזי

3.

בית המשפט המחוזי התייחס להחלטתה של השופטת א' פרוקצ'יה ברע"א 4317/00 מודל אינטרנשיונל יעוץ והשקעות בע"מ נ' לשכת ההוצאה לפועל בכפר-סבא (לא פורסם, 23.4.2001), לפיה "בגדר 'הליך' שניתן להקפיאו לא ייכלל הליך שביצועו הושלם ערב מתן צו ההקפאה אף אם טרם הועברו כספים שנתקבלו בגינו. וכך, העברת כספים למימוש צו שניתן כאמור לא תיכלל בהקפאה". ואולם, בית המשפט המחוזי קבע כי בנסיבות דנן חזרה בה ראש ההוצאה לפועל וביטלה את הצו. עוד קבע בית המשפט המחוזי כי "אף אם בתקופת ביניים מסוימת, עמד לטובת המבקש צו מימוש אשר הקנה לו זכאות ליטול את הכספים ולנהוג בהם מנהג בעלים, הרי בפועל, ובטרם מומשה יכולת זו והבשילה לכדי הקנייה בפועל, בוטל הצו, קרי – זכותו של המבקש בכספים צומצמה, והפכה פעם נוספת לזכות דיונית גרידא". כמו כן ציין בית המשפט המחוזי כי אינו משמש ערכאת ערעור על החלטות ראש ההוצאה לפועל ומשכך אין נפקות לשאלה האם החלטת ראש ההוצאה לפועל הייתה נכונה או מוטעית. משכך, הורה בית המשפט המחוזי על העברת הכספים לידי הנאמן. כנגד החלטה זו הוגש ערעור לבית משפט זה.

4.

ביום 14.9.2010 דחה בית המשפט המחוזי את בקשתו של המבקש לעיכוב ביצוע ההחלטה. משכך, עתר המבקש לבית משפט זה בבקשה לעיכוב ביצוע החלטתו של בית המשפט המחוזי, זו הבקשה שלפניי.

נימוקי הבקשה

5.

המבקש טוען כי סיכויי הערעור טובים היות שהליך מימוש הכספים שנתפסו הושלם עוד לפני מתן הצו להקפאת הליכים. לטענתו, שגה בית המשפט המחוזי משקבע כי צו המימוש בוטל שכן צו המימוש היה בתוקף ובעקבות בקשת ביטול העיקול שהגישה עיריית טייבה "הושהה" הצו ותו לאו עד לבירור הטענות שהועלו במסגרת הבקשה לביטול העיקול. עוד טוען המבקש כי גם מאזן הנוחות נוטה לטובתו שכן אם הכספים יועברו לנאמן הרי שקיים חשש כי הכספים יחולקו לנושים השונים במסגרת הסדר בטרם יוכרע הערעור דנן ומשכך הערעור עשוי להיהפך לתיאורטי. מטעמים אלה מתבקש בית משפט זה לעכב את ביצוע החלטתו של בית המשפט המחוזי.

תגובת המשיבים

6.

ביום

26.10.2010 הוריתי למשיבים להגיש תגובתם לבקשה. כמו כן הוריתי על עיכוב ביצוע ארעי של החלטת בית המשפט המחוזי וכן ציינתי בהחלטתי כי ככל שהכספים הועברו לרשותו של הנאמן הוא יחזיק בהם בנאמנות עד להחלטה אחרת. הנאמן עדכן בתגובתו כי הכספים עדיין מעוכבים בתיק ההוצאה לפועל וטרם הועברו לידיו. לטענת המשיבים, הנאמן וכונס הנכסים הרשמי, אין מקום לעיכוב ביצוע החלטתו של בית המשפט המחוזי שכן עסקינן בבקשה לעיכוב ביצועו של חיוב כספי גרידא. מעבר לכך, טוענים המשיבים כי סיכויי הערעור אינם טובים נוכח העובדה כי מימוש הכספים טרם הושלם בשעה שניתן צו הקפאת ההליכים. כמו כן, טוען הנאמן בהקשר למאזן הנוחות, תוך הפנייה לפסיקתו של בית משפט זה, כי העברת הכספים לידיו משמעותה העברתם לידיו הנאמנות של בעל תפקיד הפועל תחת חסות בית המשפט וחב בשמירה על כללי אתיקה מכוח מעמדו כעורך דין ומשכך אין חשש כי לא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו אם הכספים יוחזקו בנאמנות על ידו ככל שהערעור יתקבל. ברוח זו אף טוען כונס הנכסים הרשמי (סעיפים 8-7 לתגובתו).

דיון והכרעה

7.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות המשיבים על נספחיהן, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות, בכפוף לסייגים שלהלן.

8.

כידוע זכותו של הזוכה לפי פסק דין ליהנות ממנו בסמוך לנתינתו ולכן עיכוב ביצוע פסק דינה של הערכאה הדיונית יינתן אך במקרים חריגים כאשר סיכויי הערעור טובים וקיים חשש כי באם לא יעוכב לא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו היה והערעור יתקבל, דהיינו כאשר מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקש. נטל השכנוע כי קיים נימוק אשר יצדיק היעתרות לבקשה מוטל על כתפי המבקש [ראו למשל: החלטתה של השופטת א' פרוקצ'יה בע"א 7221/01 י.ג. רובינשטיין יצור וסחר בע"מ נ' שובל (נ.י.ב) שווק מוצרים והפצתם בע"מ , פ"ד נו(4) 178, 181 (2002); החלטתו של השופט ס' ג'ובראן בע"א 1789/07 רובין נ' כונס הנכסים הרשמי (לא פורסם, 27.2.2007)].

9.

לפניי בקשה לעיכוב ביצוע חיוב כספי. כידוע, מאזן הנוחות אינו נוטה לטובת המבקש כאשר עסקינן בבקשה לעיכוב ביצוע חיוב כספי גרידא. במקרים מסוג זה תגבר הנטייה שלא לעכב את ביצועו של פסק הדין, שכן לרוב אין המדובר בנזק בלתי הפיך שאין לתקנו, מלבד במקרים בהם יש בידי החייב לשכנע כי לא יוכל להיפרע מהזוכה אם יצליח בערעור [ראו למשל: החלטתו של השופט מ' בייסקי בבש"א 216/89 אברהמי ובניו חברה לבניין בע"מ נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ , פ"ד מג(2) 172, 174 (1989)]. אכן, עיריית טייבה נמצאת בהקפאת הליכים ולכן העברת הכספים לידי הנאמן עשויה לגבש חשש כי הכספים ישמשו את הנאמן במסגרת הסדרים עם נושיה של העירייה. ברם, כפי שהצביעו על כך המשיבים, משעה שתינתן הנחייה מתאימה לנאמן על ידי בית משפט זה הרי שניתן לאיין חשש זה בהיותו של הנאמן זרועו הארוכה של בית המשפט ובעל תפקיד הכפוף לחובות נאמנות.

10.

באשר לסיכויי הערעור, הרי שמבלי לקבוע מסמרות אלו אינם נראים לי קלושים. לאחר שעיינתי בהחלטתו של בית המשפט המחוזי נדמה כי הנימוק המרכזי להכרעתו היה ביטול צו המימוש על ידי ראש ההוצאה לפועל בכפר-סבא. ואולם, לאחר שעיינתי בהחלטת ראש ההוצאה לפועל מצאתי כי הצו לא בוטל אלא תוקפו הושהה ולכך עשויה להיות השלכה על תוצאת הערעור. כמו כן, ציין בית המשפט המחוזי בהחלטתו כי הוא אינו משמש כערכאת ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל, ובכך צדק, אולם יש להטעים כי מלכתחילה פנה המבקש לבית המשפט שלפירוק על מנת לקבל היתר להמשיך בהליכי הערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל. לכן, יתכן כי אי מתן ההיתר פגע ביכולתו של המבקש למצות את זכות הטיעון העומדת לו כנגד החלטת ראש ההוצאה לפועל בשעה שצו המימוש שניתן על ידה לא בוטל אלא הושהה בלבד, וגם לכך עשויה להיות השלכה על תוצאות הערעור.

11.

משכך, ובאיזון בין האינטרס המתנגשים, הנני מורה על העברת הכספים מתיק ההוצאה לפועל לידיו של הנאמן. הנאמן יחזיק בכספים בחשבון נאמנות נפרד מיתר הכספים הנוגעים להקפאת ההליכים. חל איסור מוחלט לערב בין הכספים הנ"ל לכספים אחרים. הנאמן לא יורשה לעשות שימוש כלשהו בכספים האמורים עד להכרעה בערעור העומד ותלוי לפני בית משפט זה. הנאמן יחזיק בכספים וישקיעם בהתאם לחובותיו על פי דין.

12.

אשר על כן, הבקשה נדחית בכפוף לסייגים שלעיל. בנסיבות העניין לא מצאתי מקום לעשות צו להוצאות.