ע"א 8732/15 הוועדה המקומית לתכנון ולבניה - ירושלים נ. גבעת יערים מושב עו

בקשה לעיכוב ביצוע חלקי של פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט ר' יעקובי ) בגדרו נפסק כי על המבקשות לשלם למשיבה פיצוי בסך של 1,425,902 ש"ח (בתוספת הפרשי ריבית והצמדה). כן חויבו המבקשות לשלם למשיבה את הוצאות המשפט בהן נשאה ושכר טרחת עורך דין בסך של 350,000 ש"ח.

רקע

1.

המשיבה, מושב עובדים המאוגד כאגודה שיתופית, הגישה נגד המבקשות תובענה כספית בעקבות הפקעת מקרקעין משטחי המושב. עוד טענה המשיבה כי במסגרת עבודות שבוצעו במקרקעין נגרם נזק לתשתית השקיה של המושב. כעולה מפסק דינו של בית משפט קמא, התובענה עברה "גלגולים שונים". לצורך הדיון בבקשה דנא די לציין, כי המחלוקת בין הצדדים התמקדה בעיקר בגובה הפיצוי שלו זכאית המשיבה בגין ההפקעה, ולשם הערכתו הגישו הצדדים חוות דעת שמאיות מטעמם. נוכח הפערים בין חוות הדעת, מונה שמאי מטעם בית המשפט (להלן: פרס ). חוות דעתו של פרס עוררה התדיינות בין הצדדים ובית משפט קמא קבע, כי יש למנות שמאי נוסף שיתן חוות דעתו, בלי שייחשף לחוות הדעת של פרס.

חוות דעתו של השמאי הנוסף שמינה בית משפט קמא (להלן: סיקרון ) גילתה פער משמעותי בינו לבין שמאותו של פרס: כך בעוד שפרס העריך כי שוויו של דונם מהשטח שהופקע עומד על 11,000 דולר, סיקרון העריך כי שוויו של דונם עומד 9,171 ש"ח. השמאים היו חלוקים ביניהם גם לגבי השטח המופקע המזכה בפיצוי, אך הפער בעניין זה לא היה משמעותי, ובית המשפט העדיף את חוות דעתו של סיקרון שהעמיד את השטח על 50.22 דונם. בית משפט קמא קבע, כי הפיצוי בגין ההפקעה יעמוד על הסכום הממוצע שבין חווֹת הדעת, קרי, 26,000 ש"ח לדונם. כך שגובה הפיצוי בגין ההפקעה הועמד על 1,305,902 ש"ח בצירוף הפרשי ריבית והצמדה משנת 2000 (מועד פרסום ההפקעה). באשר לפיצוי בגין הפגיעה בתשתית ההשקיה נאמר, כי ההתייחסות היחידה לכך היא בחוות הדעת מטעם המשיבה, ובהיעדר חוות דעת נוגדת, יש לפסוק בגין נזק זה סכום "על הצד הגבוה" בסך של 120,000 ש"ח.

2.

כלפי פסק דינו של בית משפט קמא הגישו המבקשות ערעור ובצדו בקשה לעיכוב ביצוע חלקי של פסק הדין. המבקשות טוענות כי לכל היותר מגיע למשיבה סכום של כ-400,000 ש"ח (בערכי היום), מתוך סכום פסק הדין העומד להיום על סך של כ-2,775,000 ש"ח (ועוד הוצאות). במישור מאזן הנוחות טוענות המבקשות, כי בינן לבין המשיבה לא מתקיים קשר - עסקי או מקצועי - שבעזרתו הן יכולות להתחקות אחר מצבה הכלכלי של המשיבה. עם זאת, המבקשות מצביעות על מספר נתונים שלגישתן מטים את מאזן הנוחות לטובתן: למושב מונה בעבר משקם - נתון שעשוי להעיד על מצב כלכלי בעייתי, ייתכן שכספי הפיצוי יחולקו בין חברי האגודה והדבר יקשה על השבתם במקרה הצורך, ואף אם בבעלות המשיבה קרקעות בעלות ערך כספי, הרי שלא מדובר בנכסים נזילים שניתן יהיה להיפרע מהם בהקדם. לטענת המבקשות סיכויי הערעור אף הם גבוהים.

3.

המשיבה, אשר האריכה בתשובתה שלא לצורך, טוענת כי דין הבקשה להידחות. המשיבה מדגישה כי מצבה הכלכלי איתן (ולתמיכה בכך צירפה תצהיר של מזכיר האגודה ותדפיס חשבון בנק). עוד נאמר, כי למשיבה אכן מונה בעבר משקם, אך זה סיים את עבודתו כבר לפני למעלה מעשור. המשיבה מדגישה כי אף היא הגישה ערעור על פסק דינו של בית משפט קמא.

דיון והכרעה

4.

לאחר העיון באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. בסופו של יום המבקשות, כפי שהן מציינות בעצמן, עותרות לעיכוב ביצועו של פסק דין כספי. במקרים כאלה הנטל על מבקש עיכוב הביצוע להוכיח כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו הוא נטל כבד, שהרי "לא אמור להיות קושי להחזיר את המצב לקדמותו אם תשונה תוצאת הפסק" (ע"א 7134/13 עיריית סחנין נ' בני עאדל ג'באלי בע"מ (18.11.2014)). בענייננו המבקשות לא עמדו בנטל כבד זה. המבקשות לא העלו טענות בעלות משקל ביחס למצבה הכלכלי של המשיבה וליכולתה להשיב את סכום הפיצוי ככל שערעור המבקשות יתקבל. מעבר לכך, חלק מהחששות-טענות שהעלו המבקשות בבקשתן נענו בתשובת המשיבה, כך באשר למשקם שמונה בעבר לאגודה וביחס ליכולתה לספק "אישור ניהול ספרים" ועותק ממסמך "פטור ניכוי ממס", ככל שמסמכים אלה אכן מלמדים על מצבה הכלכלי של המשיבה. זאת ועוד, המבקשות אף לא טענו כי הן יתקשו לעמוד בתשלום הפיצוי למשיבה או כי התשלום יסב להן נזק כלכלי כלשהו.

בנסיבות אלה, בהן מאזן הנוחות נוטה במובהק לעבר דחיית הבקשה, לא ראיתי להידרש לשאלת סיכויי הערעור. עם זאת, לעניין אחרון זה ראיתי לציין כי לא ניתן לשלול את האפשרות שתתקבלנה טענות כלפי פסק הדין, שאכן מעורר קשיים, אך תוצאת הערעור עשויה להיות לכאן או לכאן.

הבקשה נדחית. המבקשות תשאנה בהוצאות המשיבה בסך 3,500 ש"ח.