ע"א 8763-17 ע"א 8763-17

1.לפניי בקשה לעיין בתיק בית המשפט בהליך דנא, בגדרו נדחה ערעור המערער על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בירושלים שלא לפסול עצמו מלדון בהליכים שהתנהלו בין המערער לבין המשיבה.

2.מבקש העיון מונה בשנת 2015 על-ידי בית המשפט לענייני משפחה כמטפל משפחתי וכמומחה במסגרת הליכים שהתנהלו בין המערער לבין המשיבה (בני זוג לשעבר) ביחס לקשר שביניהם ובין שלושת ילדיהם הקטינים. לאחרונה הוגשה על-ידי המערער תביעה נזיקית נגד מבקש העיון בשל נזקים שלטענתו נגרמו לו ולילדיו במסגרת פעילותו של מבקש העיון כמומחה בהליכים האמורים. בבקשת העיון נטען כי מטרת העיון היא "לראות את הסיבות והנימוקים לבקשת הפסילה (שנדחתה) ומטעמים של השתק שיפוטי וכיו"ב". בהקשר זה נטען כי מבקש העיון ממילא היה חשוף להליכים שהתנהלו בין הצדדים מתוקף מינויו כמומחה בהליך, וכי לאחרונה אף התקבלה בקשה נוספת שהגיש לבית המשפט לענייני משפחה לעיון בתיק המשפט לצורך התגוננותו בתביעת המערער נגדו.

3.המערער מתנגד לבקשה וטוען כי היא חלק ממסכת הטרדה של מבקש העיון כלפיו. לטענת המערער, מבקש העיון מנהל מסע דיג רחב היקף לעיון בכל ההליכים המשפטיים שהתנהלו בין הצדדים, וזאת מבלי להבהיר מהו המידע המבוקש על-ידו בכל הליך וכיצד הוא רלוונטי לתביעה המתנהלת נגדו. כן נטען כי העיון יפגע בפרטיות הצדדים וילדיהם שלא לצורך, ומשכך אין להתירו.

4.לאחר העיון בבקשה ובתשובה לה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל.

5.כידוע, תקנה 4 לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003, קובעת כי "כל אדם רשאי לבקש מבית משפט לעיין בתיק בית משפט (להלן – בקשת עיון), ובלבד שהעיון בו אינו אסור על פי דין". הנה כי כן, נקודת המוצא להכרעה בבקשה לעיון בתיק בית משפט היא כי בהיעדר איסור שבדין, יש להתיר את העיון המבוקש, וזאת כנגזרת של עקרון פומביות הדיון המעוגן בסעיף 3 לחוק-יסוד: השפיטה ובסעיף 68(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. בהתאם לכך, נפסק כי נטל ההנמקה המוטל על מבקש העיון להצדקת בקשתו הוא, ככלל, קל יחסית, וכי מתנגד העיון נדרש לשכנע בקיומו של טעם ממשי וכבד משקל המצדיק את שלילת העיון, ואף לספק הסבר קונקרטי ומפורט בנוגע לפגיעה העלולה להיגרם כתוצאה מחשיפתם של מסמכים ספציפיים (ראו: ע"א 9131/18 שקל נ' פקיד שומה יחידה ארצית לשומה (26.4.2022)). עוד נקבע כי העובדה שתיק בית המשפט התנהל בדלתיים סגורות, או תחת איסור פרסום, לא הופכת מיניה וביה את העיון ל"אסור על פי דין", והכלל הוא שיש לבחון את בקשת העיון לגופה (ראו: רע"א 1675/21 פלונית נ' מדינת ישראל, פסקה 11 (9.6.2021)).

6.לכל האמור יש להוסיף כי ככלל, כאשר בבקשת העיון נטען כי העיון בתיק בית המשפט נדרש לשם התדיינות בהליך משפטי אחר אשר יש לו קשר ענייני נטען להליך בו מבוקש העיון, הרי שמבקש העיון אינו נדרש, ככלל, להסביר כיצד העיון יועיל לו להתדיינות המשפטית "האחרת" (ראו: רע"פ 1201/12 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 4 (20.8.2020) וההפניות שם)).

7.יישום הכללים האמורים על ענייננו מוליך למסקנה כי יש להתיר את העיון המבוקש על-ידי מבקש העיון.

8.אמנם, ההליכים בין הצדדים התנהלו בדלתיים סגורות, וזאת בין היתר, בשל העיסוק בטובת הקטינים ובעניינים הנוגעים לצנעת הפרט. משכך, מובן כי בבקשות עיון הנוגעות להליכים אלו יש לשקול את הצורך להגן על פרטיות הצדדים וילדיהם. ואולם, לנוכח מינויו של מבקש העיון כמומחה בהליכים שהתנהלו בין הצדדים, וחשיפתו למידע רב אשר יש להניח נוגע לעניינים המצויים בלבת הזכות לפרטיות של הצדדים, קשה להלום כי עיונו בתיק דנא יוביל לפגיעה בפרטיות הצדדים או ילדיהם על-ידי חשיפתו למידע פרטי בעניינם שלא הובא בפניו קודם לכן. מכל מקום, בתשובת המערער נטען באופן כללי בלבד כי העיון יפגע בפרטיות הצדדים וילדיהם, אך זאת מבלי לפרט מהו המידע המצוי בתיק שחשיפתו בפני מבקש העיון תוביל לפגיעה הנטענת. לכל האמור יש להוסיף, כי מאחר שהטעם העומד ביסוד בקשת העיון הוא הצורך להתגונן במסגרת הליך משפטי אחר (שיזם המערער נגד מבקש העיון) הקשור באופן ענייני להליך בו מבוקש העיון, מבקש העיון אינו נדרש להסביר את התועלת המסוימת שתנבע מהעיון במסגרת ההליך האחר.

9.על רקע האמור, בקשת העיון מתקבלת. מבקש העיון רשאי לעיין בתיק בית המשפט, אך זאת בכפוף להפקדת התחייבות בכתב להימנע מפרסום או ממסירה של פרטים העולים מהעיון ואשר יש בהם כדי לפגוע בפרטיותו של כל אדם, אלא אם כן יינתן לכך אישור בית המשפט.

העיון יתקיים במזכירות בית המשפט בהתאם לסדרים המקובלים.