ע"א 8836/05 מיזם קורל השקעות וניהול בע"מ נ. בנק הפועלים בע"מ

בפני בקשה להארכת מועד להפקדת ערבון מטעם המערער ובקשה לדחיית ההליך עקב אי הפקדת ערבון במועד מטעם המשיב.

1.ביום 15.9.05 הגישה המערערת בקשה לפטור מערבון. בהחלטתי מיום 17.11.05 , נדחתה הבקשה ונקבע כי על המערערת להפקיד ערבון בסכום של 25,000 ₪ תוך 21 יום מעת המצאת ההחלטה. ביום 8.12.05 הגישה המערערת בקשה להארכת מועד להפקדת ערבון מהטעם שלטענתה, בין הצדדים התנהל משא ומתן לבחון אפשרות של סיום המחלוקת בדרכי פשרה. המשיב התנגד לבקשה. בהחלטתי מיום 18.12.05

נקבע כי הבקשה נדחית, וכי על המערערת להפקיד ערבון תוך 5 ימים מעת המצאת ההחלטה. המערערת לא אמרה נואש, וביום 22.12.05 הגישה בקשה לארכה בת 10 ימים להפקדת ערבון, הפעם מהטעם כי הארכה נדרשת לצורך גיוס הכספים הנדרשים. המשיב התנגד לבקשה. כמו כן, הגיש המשיב בקשה מטעמו לדחיית ההליך עקב העדר הפקדת ערבון מהטעם שההליכים בעניין זה נמשכים מעבר לזמן סביר. ביום 5.2.06 בקשתי את תגובת המערערת לכך תוך 5 ימים מעת המצאת ההחלטה, אולם למרות שהחלטתי הומצאה לה על ידי בא כוח המשיב ביום 6.2.06, לא הוגשה תגובתה במועד שנקצב לכך.

2.אכן, הכלל הרגיל הוא, כי סכסוכים בין בעלי דין צריכים להיות מוכרעים לגופו של עניין, וכי הפעלת סמכויות דחייה או מחיקה בשל מחדלים דיוניים אינה צריכה לשמש קפנדריא לדיון הממשי. בשל כך, השימוש בסמכויות אלה צריך להיעשות במשורה, כיאה לתכליתם (ראו: ע"א 2237/01 טיראן עריאדה נ' המועצה להסדר הימורים בספורט פ"ד נו(1) 865). כך, לדוגמא, כאשר אי הפקדת ערבון מפריע באופן ממשי לעבודת בית המשפט. כך גם, כאשר אי ההפקדה מהווה התעלמות מהאינטרסים של בעלי דין אחרים שכן "שום מערכת שיפוטית לא תוכל לשאת משיכת ההליכים ללא סוף תוך ניצול לרעה של סדרי הדין ובזבוז של משאביה. תהליך עשיית הצדק איננו שייך למתדיין בלבד, במנותק מן האינטרס של יריביו. הזכות לגישה לבית המשפט אינה כוללת בחובה את הכוח לפגוע מעבר למידה ראויה באינטרסים לגטימיים של בעל הדין שכנגד" (רע"א 83/01 וייס נ' מרדכי פ"ד נה(3) 730).

3.אכן, אין ספק כי למערערת אינטרס לגיטימי שערעורה יישמע, אולם בד בבד אף המשיב זכאי להגנה על האינטרסים שלו במובן זה שאין להאריך את ההליכים המקדמיים לעניין הפקדת ערבון מעבר לזמן סביר. לאחר שקילת האינטרסים של כלל הגורמים המעורבים, מסקנתי היא כי בנסיבות המקרה הנדון, בשלו התנאים להעדיף את אינטרס של המשיב על פני האינטרס של המערערת. כאמור, החלטתי לדחות את בקשת המערערת להפקדת ערבון, נתנה כבר ביום 17.11.05. עד עצם היום הזה, טרם הופקד הערבון. מדובר אפוא, באיחור ניכר בהפקדתו. במהלך תקופה זו, חלפו זה מכבר המועדים אשר המערערת בקשה להפקיד בהם את הערבון בבקשותיה להארכת מועד. כך, בבקשתה מיום 8.12.05 בקשה המערערת להפקיד ערבון עד ליום 1.1.06. תאריך זה חלף לפני למעלה מחודש ימים. כך גם בבקשתה מיום 22.12.05 במסגרתה בקשה המערערת דחייה של 10 ימים לצורך הפקדת ערבון. אף מועד זה חלף זה מכבר. במצב דברים זה, יש ממש בטענת המשיב כי ההליך בעניין הפקדת הערבון נמשך זה מכבר מעבר לסביר. לכך יש להוסיף, כי בהחלטתי לדחות את בקשת המערערת לפטור מערבון, הבהרתי כי המערערת לא פרשה תשתית עובדתית המצדיקה היעתרות לבקשתה בדבר העדר יכולתה להפקיד ערבון. למרות זאת, אף בבקשתה להאריך את המועד להפקדת ערבון עקב קשיים אשר נתקלה בהם, לטענתה, בגיוס הממון הנדרש לצורך הפקדת ערבון, לא ראתה המערערת להציג בפני נתונים בדבר מצבה הכלכלי אשר יתמכו בטענתה. כמו כן, למרות שאפשרתי למערערת להגיב על בקשת המשיב לדחיית ההליך על הסף, היא בחרה שלא לעשות כן, וזאת למרות שההחלטה הומצאה לה כדין. ממכלול שיקולים אלה, אין להיעתר לבקשת המבקשת להארכת מועד להפקדת ערבון ולעומת זאת, יש הצדקה להיעתר לבקשת המשיב לדחיית ההליך עקב האיחור שחל בהפקדתו.

התוצאה היא, שהערעור שבכותרת נדחה בזאת, עקב אי הפקדת ערבון במועד.