ע"א 911-23 ע"א 911-23

1.לפניי בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת (השופט ע' טאהא) ב-פר"ק 7591-04-13 מיום 27.12.2022.

2.בתמצית יתואר, כי חברת עמר נקה יזמות בניה ופיתוח בע"מ הייתה חברה רשומה בישראל, אשר עסקה בייזום פרויקטים בתחום הנדל"ן. בעניינה של החברה, ניתן צו פירוק מיום 22.5.2013, והמשיב 1 מונה כמפרק החברה (להלן: המשיב 1 או המפרק). מבין הפרויקטים שבהם החברה הייתה מעורבת, היה בניית בניין בעיר טבריה, במקרקעין הממוקמים ברחוב אלחדיף 5 והידועים כגוש 15097, חלקה 36. בשלב מסוים, הופסקו העבודות בפרויקט כאשר הבניין נותר בשלב השלד של הקומה הרביעית, בעוד שניסיונות להמשיך בבניית הפרויקט כשלו, עד אשר בוטל.

3.בית המשפט המחוזי בפסק דינו קיבל את בקשות המפרק, והורה, בין היתר, כי הוא רשאי לוותר על כל ההסכמים שנכרתו בין החברה לבין רוכשי הדירות בפרויקט, וכן כי ימחקו הערות האזהרה שנרשמו לטובת רוכשי הדירות. בנוסף, נקבע כי המפרק רשאי לפרסם הזמנה להציע הצעות לרכישת הפרויקט כשהוא נקי מכל שעבוד או התחייבות של צד שלישי.

ביחס למבקש דנן, נקבע בפסק דינו של בית המשפט המחוזי כי אין להבחין בין עניינו לבין יתר רוכשי הדירות בפרויקט. בתוך כך, נקבע כי לא הוכחה טענתו שלפיה השלים את בניית דירתו-שלו (דירה מס' 3; להלן: הדירה) על חשבונו. עוד הודגש כי לדירה אין היתר בנייה כדין וטרם ניתן לה טופס 4, כך שגם אילו המבקש עושה בה שימוש, הרי שמדובר בשימוש שלא כדין.

מכאן הערעור והבקשה שלפניי לעיכוב ביצוע פסק הדין – ביחס להעברת הזכויות בדירת המבקש בלבד.

4.בהתייחס למישור סיכויי הערעור לטענת המבקש אלו "טובים מאוד" כפי שפורט בהרחבה בערעור מטעמו, וכך גם עולה מתגובת כונס הנכסים הרשמי לערעור. במישור מאזן הנוחות, נטען כי משמעות דחיית הבקשה והעברת הזכויות בפרויקט ובדירתו לידי מציע שייבחר, היא סיכול זכות הערעור בפועל של המבקש הואיל ומדובר במעשה עשוי ובלתי הפיך, ויהיה קשה ביותר להשיב את המצב לקדמותו אילו יזכה בערעור. בעוד שמנגד, כך לטענת המבקש, למשיבים לא ייגרם נזק ממשי מעיכוב ביצוע פסק הדין ביחס לדירת המבקש בלבד.

לעמדת המשיב 1 – המפרק, יש לדחות את הבקשה – הן מאחר שסיכויי הערעור "נמוכים למדי"; הן מטעמי מאזן הנוחות. צוין כי הבקשה הוגשה בחלוף 6 חודשים ממועד מתן פסק הדין, במהלכם המבקש ידע על הליך פרסום ההצעה. הודגש כי כעת הוגשה לאישורו של בית משפט קמא הצעה על סך 6,100,000 ש"ח, ואילו עיכוב ביצוע פסק הדין יגרום לנזק "בלתי הפיך לקופת הפירוק". עוד נטען כי מנגד, המבקש לא הוכיח את הנזק שייגרם לו היה ופסק הדין לא יעוכב.

לשיטת המשיב 42 – כונס הנכסים הרשמי, יש לקבל את הבקשה. נטען כי "לא ניתן לומר כי סיכויי הערעור מבוטלים", מאחר שפסק דינו של בית המשפט המחוזי ניתן בהיעדר התייחסות מספקת לראיות שהציג המבקש לצורך הוכחת השלמת בניית דירתו. על כן, לעמדת הכונס, יש לקבל את הערעור ולהשיב את הדיון לבית משפט קמא לבירור מפורט של טענות המבקש. גם ביחס למאזן הנוחות נטען כי הוא נוטה לטובת המבקש, הואיל וקידום הליכי מימוש הפרויקט, יוביל לכך שהדיון בעניינו של המבקש יהפוך לתיאורטי היה ולא יעוכב ביצוע פסק הדין.

המשיבה 22 תומכת אף היא בבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין ביחס למימוש הדירה.

5.לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובות לה ובפסק דינו של בית המשפט המחוזי, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להתקבל.

נקודת המוצא לבקשה שלפניי קבועה בתקנה 145(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות) שלפיה "הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים". היינו, לבעל דין עומדת הזכות ליהנות מפירות זכייתו בסמוך לאחר מתן פסק הדין בעניינו, ואין בהגשת ערעור כדי להביא לעיכוב מימוש פסק הדין או להצדיק מתן צו מניעה זמני (ע"א 7682/22 מדינת ישראל נ' סבג, פסקה 2 (18.12.2022)).

על המבקש לחרוג מהכלל האמור, להוכיח התקיימותם של שני תנאים מצטברים – סיכויים טובים לזכייתו בערעור, וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו כך שלו תדחה בקשתו ייגרם לו נזק בלתי הפיך ולא תהיה אפשרות להשיב את המצב לקדמותו היה והערעור יתקבל (ע"א 3388/22 המועצה המקומית אעבלין נ' מוסדות מר אליאס אעבלין ע.ר, פסקה 4 (30.5.2022)). בין שני התנאים, מתקיים יחס של "מקבילית כוחות", אולם מקובל כי מעמד הבכורה נתון לתנאי בדבר "מאזן הנוחות" (ע"א 3269/22 כהן נ' כונס הנכסים, פסקה 6 (13.6.2022)).

בראי הלכות אלו, נקבע זה מכבר כי במצבים מסוימים בהם למבקש ישנו אינטרס בנכס, יש להורות על עיכוב הביצוע גם אילו מדובר בנכס שאינו משמש למגורים, במידה שביצוע החלטה הכרוכה במכר הנכס עשויה ליצור מצב בלתי הדיר (ע"א 623/21 סיני ו- 98 אח' נ' גיא גיסין - מנהל מיוחד, פסקה 7 (6.5.2021)).

6.בענייננו, במוקד הערעור ניצבת שאלת זכויות המבקש בדירה. ממילא, ביצוע פסק הדין ומימוש הפרויקט בו מצויה הדירה שהמבקש טוען לזכויות בה, יוביל לכך שהערעור יוותר כתיאורטי בלבד, ולכך שעלול להיגרם למבקש נזק בלתי הפיך גם אילו יזכה בערעורו. הנזק הנטען אשר ייגרם לקופת הפירוק – לא נעלם מעיניי, אולם אין להשוות בין מידת נזק זה לבין הנזק שעלול להיגרם למבקש. ראוי אף להניח, כעמדת כונס הנכסים הרשמי כי "ניתן יהיה למצוא רוכש בתמורה דומה גם בעוד מספר חודשים, לאחר ההכרעה בערעור". כך גם הנזק שעלול להיגרם למבקש מטה את הכף לטובת קבלת בקשה, חרף עיתוי הגשתה למעלה מחצי שנה משניתן פסק הדין.

אף בחינת סיכויי הערעור מובילה לקבלת הבקשה, בין היתר, לנוכח תשובת כונס הנכסים הרשמי להודעת הערעור שלפיה פסק הדין שולל את זכויות המבקש מבלי שנערך בירור מספק ביחס לטענותיו ולראיות שהציג לחיזוקן. משכך, נטען כי נכון יהא להשיב את הדיון לבית המשפט המחוזי לצורך הכרעה מפורטת בטענות.

7.בהינתן האמור, דין הבקשה להתקבל כך שיעוכב פסק דינו של בית המשפט המחוזי ביחס למימוש הדירה. יחד עם זאת, ראוי ליתן מענה, גם אם חלקי, לחששות המפרק בדרך של הפקדה להבטחת אפשרות פיצויים בגין נזקים שעלולים להיגרם (ע"א 7604/22 ורדי נ' קוואלטי קרדיט פאנד שותפות מוגבלת, פסקה 7 (18.1.2023)).

8.סוף דבר: בכפוף לכך שהמבקש יפקיד עד ליום 20.7.2023 סך של 50,000 ש"ח בקופת בית המשפט המחוזי בנצרת, פסק דינו של בית המשפט המחוזי בכל הנוגע להעברת הזכויות בדירה מס' 3 – מעוכב בזאת. כמו כן, הדיון בערעור ייקבע לא יאוחר מסוף חודש ספטמבר.