ע"א 9304/02 Jet Aviation Components & Aircraft International,I נ. Of

לפניי בקשה להורות כי צו העיקול שניתן על ידי בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (השופטת ע' סלומון צ'רניאק ) יעמוד על מכונו עד תום הליכי הערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (השופטת י' שיצר), אשר מחקה את התובענה של המבקשת על הסף; וכן בקשה להורות על עיכוב ביצוע החלטתה של

השופטת שיצר, המטילה הוצאות משפט בסך 150,000 ₪ לחובת המבקשת.

המבקשת הגישה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו תובענה כנגד המשיבים לסעד הצהרתי ולאכיפת הסכם, ולחלופין למתן סעד כספי, בנוגע להסכם שנערך לטענתה בינה לבין המשיבה 1 בעניין רכישתו של מטוס, פירוקו, מכירת חלקיו וחלוקת הרווחים ביניהם. עם הגשת התובענה הגישה המבקשת בקשה להטיל עיקול על חלקי המטוס הנמצאים בישראל כדי למנוע את הוצאתם לחו"ל. העיקול ניתן במעמד צד אחד ובקשה לביטול העיקול נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (השופטת ע' סלומון צ'רניאק ) ביום 30.8.01. המשיבים ערערו על החלטה זו וביום 28.1.02 דחה בית המשפט המחוזי (השופטת ה' גרסטל ) את הערעור והותיר את העיקול על כנו עד לבירורה של התובענה. יש לציין כי במקביל להליכים המתקיימים בישראל, נדונה בבית משפט במיאמי פלורידה תביעה של המשיבה 1 כנגד המבקשת ותביעה שכנגד, בעניין אותה עסקה לרכישת המטוס ולמכירת חלקיו. ביום 24.10.02 החליט בית המשפט המחוזי (השופטת י' שיצר) על סילוק התובענה נגד המשיבים על הסף מחמת "פורום לא נאות" ועל סילוק התובענה נגד המשיב 2 על הסף גם מחמת העדר יריבות. כן הטיל בית המשפט הוצאות בסך 150,000 ₪ לחובת המבקשת. על החלטה זו הוגש ערעור לבית משפט זה. כאמור, הבקשה שלפניי היא להשאיר בתקפו את צו העיקול שניתן על ידי בית המשפט המחוזי עד תום הליכי הערעור וכן כי יעוכב ביצוע ההחלטה לגבי הוצאות המשפט שהוטלו על המבקשת.

לאחר שעיינתי בבקשה, בהודעת הערעור ובהחלטות בית המשפט קמא האמורות, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להשאיר את צו העיקול על מכונו להידחות. בבית המשפט המחוזי ניתנו אמנם שתי החלטות אשר אישרו את העיקול, אך מאז ניתנה החלטה מנומקת שסילקה את התובענה על הסף ובכך הביאה לסיום ההליכים בתובענה וביטלה מכללא את החלטות העיקול. על פני הדברים נראה כי סיכויי הערעור על החלטה זו אינם גבוהים ולכאורה די בטעם זה כדי להצדיק את דחיית הבקשה. זאת ועוד, אף אם קיים חשש כי אי מתן הצו המבוקש יכביד על ביצוע פסק הדין אם יפסוק בית משפט זה לטובת המבקשת בערעור שהוגש אליו, הרי אין ממש בטענת המבקשת כי הטלת עיקול על חלקי המטוס הנמצאים בישראל היא הדרך היחידה להבטיח כי תקבל את המגיע לה, לטענתה, מכוח ההסכם. המבקשת אינה טוענת לזכות קניינית בחלקי המטוס, אלא לקיומה של זכות חוזית לקבלת חלקה ברווחי העסקה. דהיינו, חלקי המטוס אמורים לשמש כבטוחה בלבד להבטחת סכום כספי ועל כן אין מניעה להחליפם בבטוחות אחרות. את הבטוחות הללו יכולה המבקשת לבקש בהליכים המתנהלים בית המשפט בפלורידה, הדן כאמור באותה פרשה. בהחלטתה הדוחה את התובענה על הסף קבעה שופטת בית המשפט המחוזי בין היתר כי "אין בהמשך ניהולו של ההליך בבית המשפט בפלורידה כדי לגרום למשיבה [המבקשת בהליך זה] עיוות דין.... בהתייחס לרצונה של המשיבה בבטוחה, הרושם הנוצר מעיון בכתב התביעה ובתגובה הוא כי אין חשש ממשי לסיכול ביצוע פסק הדין, אם יפסק לטובת המשיבה" (ע' 11 להחלטת השופטת שיצר). הנה כי כן, דווקא טענת המבקשת כי אין למשיבים נכסים בישראל מלבד חלקי המטוס שנותרו כאן מחזקת את המסקנה כי הבטוחות שעומדות לה להבטחת תביעתה מצויות בפלורידה. שם, בין היתר, מצויים רוב חלקי המטוס. מטעם זה אף אין ממש בטענות המבקשת שהעיקול כאן נחוץ כיוון שבית המשפט בפלורידה אינו מוסמך להורות על תפיסת מיטלטלין המצויים מחוצה לה. אשר על כן, אני דוחה את הבקשה להשאיר את צו העיקול שניתן בבית המשפט המחוזי על כנו.

אשר לבקשה להורות על עיכוב ביצוע החלטתה של השופטת שיצר, המטילה הוצאות משפט בסך 150,000 ₪ לחובת המבקשת. הכלל הרחב הוא כי הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים ובמיוחד כאשר מדובר בפסק דין כספי ועל אחת כמה וכמה כשהחוב הפסוק הוא בגין הוצאות (ראו למשל עע"ם 790/02 קריספיל נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה קרית גת (לא פורסם)). עם זאת, הייתי מוכנה לשקול עיכוב ביצוע במקרה דנן בשל גובה ההוצאות שנפסקו ובשים לב לכך שדחיית הבקשה להשאיר את העיקול על חלקי המטוס על כנו מגבירה את החשש כי אם המבקשת תזכה בערעורה בעניין ההוצאות היא תתקשה להיפרע מהמשיבים. דא עקא שמעיון בפסק דינו של בית המשפט המחוזי וכן בבקשה ובהודעת הערעור לא עולה שבקשת העיכוב הוגשה לבית המשפט שאת פסק דינו מבקשים לעכב. כידוע, כאשר המבקש אינו פונה תחילה לדרגה הראשונה, אין בית המשפט של הערעור מוסמך לדון בבקשה לעיכוב ביצוע ושומה על המבקש לציין בבקשתו כי פנה לבית המשפט של הערכאה הראשונה ונדחה ולצרף את המסמכים הנוגעים בדבר (ראו י' זוסמן

סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, תשנ"ה) 862). מכאן שדין הבקשה להידחות.

אשר על כן, אני דוחה הן הבקשה להשאיר את צו העיקול שניתן בבית המשפט המחוזי על כנו והן את הבקשה לעכב את ביצוע החלטתה של השופטת שיצר לעניין ההוצאות.