ע"א 9348/09 ליבו נכסים והשקעות בע''מ נ. אריאל יהודה לשם

לפניי בקשה מטעם המערערת להמיר את העירבון שהפקידה בתיק זה בשנת 2009, בהודעת קיזוז.

דין הבקשה להתקבל. כלל הוא, כי במקום שבו קיים חוב וודאי ובלתי מוכחש של המשיב כלפי המערער, הסכמתו של האחרון לקיזוז הוצאות שייפסקו לחובתו מן החוב מהווה בטוחה שוות-ערך לעירבון. על כן, ככלל, ניתן במקרה כזה להמיר את החובה להפקיד עירבון בהפקדת הודעת קיזוז לטובת המשיב. אמנם, ברגיל, בקשה להמרת העירבון בהודעת קיזוז מוגשת בתחילת ההליך ולא – כבענייננו – בשלב מתקדם של בירורו, אך אינני סבור כי קיימת מניעה מלבקש זאת גם לאחר שהעירבון הופקד – זאת בהינתן העובדה כי מדובר, כאמור, בחלופה שוות-ערך.

בענייננו, המשיב אינו חולק על קיומו של חוב כלפי המערערת בסכום העולה על גובה העירבון (הגם שלדבריו החוב נמוך מן הנטען בבקשה). במצב דברים זה, אין בהפקדת הודעת קיזוז חלף עירבון כדי לפגום בבטוחה העומדת לטובת המשיב, ומצד שני, יש בה כדי להועיל למערערת. מכיוון שכך, לא מצאתי טעם ראוי לסרב לבקשה. עוד אוסיף, כי עצם העובדה שהמשיב ביקש בסיפא לסיכומיו כי אם ייפסקו לטובתו דמי שכר-טרחה הם יועברו ישירות לבא-כוחו, אין בה כדי לחתור תחת הבקשה שלפניי. זאת לאור מטרתו של העירבון – הבטחת מקור לגביית הוצאות שייפסקו לטובת המשיב , אם ייפסקו – ולאור העובדה שהמרת העירבון בהודעת קיזוז לא תפגום כאמור בהגשמת מטרה זו. לא למותר לציין כי הוצאות משפט, ובכלל זה שכר טרחת עורך-דין, נפסקות לטובת בעל-הדין עצמו, ולא לטובת עורך-דינו (ראו לאחרונה רע"א 6172/06 נורדיה – מושב שיתופי של חיילים משוחררים בע"מ נ' חזן (לא פורסם, 31.8.2010)).

התוצאה היא שהבקשה מתקבלת, במובן הבא: ככל שהמערערת תפקיד בבית המשפט, תוך 10 ימים, הודעת קיזוז בלתי מותנית המתירה למשיב לקזז מן החוב למערערת, ללא תנאי, סך של 30,000 ₪ (בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום שהופקד הערבון), בגין הוצאות משפט שייפסקו בהליך זה, אם ייפסקו – יוחזר העירבון שהופקד במזומן למערערת, וזאת בכפוף לבדיקת המזכירות כי אין לכך מניעה בדין.